אשקלון דרום 02.02.24

צילום: אדם צהיי | ליאב אחאבן

י � מאשקלון הק כשפרוט פר ה הד מה את תיאטרון "טזתה" היא רצתה להנכיח את התרבות האתיופית ולהי עניק אופציית בילוי לבני הקהילה. שמונה שנים אחרי שעלה המחזה הראי שון הכיר משרד התרבות ב"טזתה" כתיאטרון האתיופי הרשמי בארץ. "עשינו היסטוריה בפעם הראשונה כשהקמנו את התיאטרון היחיד בארץ שדובר בשפה האמהרית", אומרת פרדה שמשמשת כמנהלת האומנותית של התיאטרון. "עכשיו אנחנו עושים היסטוריה בפעם השנייה עם ההכרה של משרד התרבות. כל זה התאפי שר בזכות השחקנים, אנשים טובים שתמכו וחיבקו וההתמדה שלנו. אין שום סיבה שלא יהיה בארץ תיאטרון אתיופי מקצועני. אם יוצאי מרוקו ויוצאי ברית המועצות יכולים, גם אני חנו יכולים". הסיפור שלא סופר ) נולדה באדיס אבבה בירת 43 פרדה ( אתיופיה ועלתה לישראל כשהיתה בת שמונה. המשפחה הגיעה תחילה למי רכז הקליטה במבשרת ציון ולאחר מכן עברה לבית שמש. כבר ביי

ההצגה "כציון בסטג'רבה". "יחס מפלה של המשטרה כלפי הקהילה"

חולמים באמהרית שמונה שנים לאחר היווסדו קיבל התיאטרון האתיופי "טזתה" המנהלת האומנותית • באשקלון הכרה רשמית ממשרד התרבות פרוט פרדה מספרת על ההחלטה להעלות הצגות עם מסר חברתי, התוכניות לעשות את רומיאו ויוליה באמהרית והחלום להופיע "זו הזדמנות להביא את נקודת • באולמות הגדולים באתיופיה המבט שלנו אל קדמת הבמה"

לדותה נמשכה פרדה לעולם הבמה וידעה שזה התחום בו תרצה לעסוק כשתהיה גדולה. "תמיד אהבתי להופיע, לשחק דמויות ולשיר", היא אומרת. "לא ראיתי את עצמי עוי סקת במשהו אחר". בסיום התיכון, כשהיתה לקראת השירות הלאומי, נסעה

פרוט פרדה. "לא ראיתי את עצמי עוסקת במשהו אחר"

פרדה לעיר הגדולה ולמדה משחק בסטודיו של ענת ברזילי בתל אביב. פ � היא קיבלה את ת 1999 בשנת קיד המשחק הראשון שלה בתיאטרון "נטלה" בירושלים בניהולה של יפה שוסטר. "זה היה התיאטרון הראשון בארץ שנתן במה לעולי אתיופיה", היא מספרת. "פניתי ליפה ואמרתי לה שאני מאוד רוצה לשחק. התחלתי כמחליפה באחת ההצגות ומאז עבדתי ו � שנים בהפקות ש 12 איתה במש ך נות". בדומה לסרטי הבורקס שנעשו על העולים מצפון אפריקה בשנות השי בעים והשמונים - גם בהפקות של שוסטר כותבי המחזות היו ישראלים שלא הכירו את חיי הקהילה האתיופית.

ריית אשקלון שהעניקה בית למיזם הוקם תיאטרון "תזטה" (כיסופים, געי גועים) בניהולה האומנותי של פרדה. התיאטרון מונה כיום שמונה אנשי צוות מאשקלון, קרית גת, קרית מלאי כי, בית שמש ונתניה. איפה אתם עושים חזרות? "לאור השנים נדדנו בין כל מיני מקומות שהעירייה הקצתה עבורנו. עכשיו יש לנו בית קבוע במתחם הקוי לנוע לשעבר של קניון חוצות שעבר שיפוץ והוסב לאולם מופעים". "הקהילה צמאה לתרבות" הצגת הבכורה של התיאטרון עלתה במתנ"ס וולדנברג באשקלון. 2016 ב ההצגה "בלין ג'רוצ'" (חברי ילדות) שוחקה כולה באמהרית ונחלה הצלחה גדולה. "התגובות היו כל כ נלהבות",

נזכרת פרדה. "הצופים חשבו שהבאתי שחקנים מאתיופיה ואפילו שאלו אותי איפה הם ישנים בארץ. ההצגה עסקה בחבלי הקליטה ובהתאקלמות של בני העדה האתיופית בארץ. השתמשנו באמצעים קומיים כדי לשקף את המי ציאות של עולים שלא הצליחו להשי תלב בחברה הישראלית לעומת אלה שכן מצאו את מקומם". ההצגה רצה בבית שמש ובתל אביב והיוותה מנוף להמש העשייה של פרדה וחברי התיאטרון: "ראינו שהי קהילה צמאה לתרבות מקורית בשפה האמהרית". שנה לאחר מכן הם העלו הצגה שנייה שנקראה "יבקה" ועסקה בחוויית הפליטות. "זו היתה הצגה פחות קומית אלא יותר דרמטית ועי צובה", מספרת פרדה. "ההצגה הביאה את מצוקת הפליטים באופן כללי ולא נגעה רק בהגירה של בני העדה האתיופית".

"הסיפור האמיתי של עולי אתיופיה לא סופר באמת", אומרת פרדה. "היוצרים כתבו את המחזות מנקודת המבט שלהם שהיתה שונה לחלוטין מנקודת המבט שהיתה לנו השחקנים. בנוסף, ההצגות שוחקו בעברית ולא באמהרית ולכן הקהל של יוצאי אתיופיה פחות התחי בר". עברה פרדה לאשקלון 2008 בשנת בעקבות נישואיה לבעלה קברט ולשי ניים נולדו ארבע בנות. שיעור התוי שבים יוצאי אתיופיה באזור הדרום הוא בין הגבוהים בארץ, ופרדה מצאה את הפלטפורמה המתאימה לביסוסו של תיאטרון אתיופי נאמן למקורות. "ראיתי שיש תיאטרון ביידיש, במרוי קאית וכמעט בכל שפה", היא אומרת. "החלטתי שהגיע הזמן להעניק לעדה שלי הזדמנות לספר את הסיפור שלה בעצמה". בסיוע עמותת "עולים ביחד" ועיי

"פנינו לשלום ולרגיעה. אין לנו כוונה לעודד מחאה ויציאה להפגנות אלא ליצור שיח תרבותי שיפתור את אי ההבנות בין צעירי העדה למשטרה"

2.2.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 24