אשקלון דרום 05.07.24

יום למותה של התינוקת אוצר רוזנווסר פתחה 30 במלאת היא מספרת בגילוי לב על הרגע ‰ אמה ליעד בקמפיין לזכרה שבו ראתה את הפרמדיקים מוציאים את בתה מהמכונית, מנסה להבין מדוע לא הורידה אותה בגן, ומשתדלת להשלים בדיון שיזמה בכנסת אמרה: "שאדע ‰ עם הטעות הגורלית לפחות שאוצר שלי הצילה חיים של תינוקות אחרים" האמא שבתה נשכחה במכונית רתמה את האבל לעשייה: אני מקדמת חוק כדי שאוצר תהיה הקרבן האחרון"

שמוליק חדד

חודש בלבד חלף מאז שהפעוטה אוצר רוזנווסר בת השנה וארבעה חודשים משדרות נפטרה לאחר שנשכחה במכונית המשפחתית. בצעד אמיץ וכנה יוצאת אמה ליעד רוזנווסר למסע להעלאת המודעות לתופעה ול־ קידום חקיקה שתמנע את האסון הבא. רוזנווסר התייצבה בפני חברי הוועדה לזכויות הילד בכנסת ושיתפה בדמעות את סיפורה האישי. "אני כאן כדי שאף אמא לא תחווה את הכאב שלי", אמרה. "אני מדברת בשמה של בתי ובתפילה שהדיון ימנע את השכחה הבאה". "לא יכולתי למנוע" ביוני 6 האסון אירע ביום חמישי ה במרכז העיר. עוברת אורח הבחינה בתי־ נוקת שיושבת לבד במכונית והזעיקה את מד"א. עד להגעת האמבולנס ניפץ אחד התושבים את שמשת המכונית וחילץ את התינוקת שהיתה מחוסרת הכרה. החובשים הלל גאל-דור ויונתן דוד סיפרו כי התינוקת היתה ללא דופק וללא נשימה וחמה מאוד למגע. "התחלנו בביצוע פעולות החייאה שכללו קירור, עיסויים, הנשמות ומתן תרופות", סיפ־ רו החובשים. "פינינו אותה לבית חולים ברזילי כשמצבה אנוש ושם נאלצו הרו־ פאים לקבוע את מותה". ), אמא של טלאור ואוצר, 28 רוזנווסר ( היתה באותה עת במקום עבודתה והבי־ טה על הדרמה מהחלון מבלי להבין את הקשר שלה לאירועים. "מעט אחרי מישהו בעבודה אמר שיש 12:00 השעה מחבל למטה", היא מספרת. "המנהל שלי אמר לכולנו לא לצאת וירד למטה כי הוא חמוש. כשחזר הוא עדכן אותנו שזה לא מחבל, כנראה קטטה. ראיתי מהחלון את הרכב שלי מנופץ ואמרתי לעצמי שכנ־ ראה הקטטה הגיעה למקומות לא טובים. "אחר כך קיבלנו עדכון כי שוב מישהו שכח תינוק ברכב. החלטתי לרדת למטה לנחם את האמא שהבן שלה נכנס אליי בטעות לרכב, ופתאום זה היכה בי: נע־ לתי את המכונית, איך הוא נכנס? עוד לפני שראיתי את אוצר משהו אמר לי שזאת הבת שלי". הבוקר שלה התחיל שגרתי ודבר לא היה אמור להסיח את דעתה. היא סיפרה כי יצאה מהבית עם שתי בנותיה והורי־ דה את טלאור הבכורה בגן. "עברתי דרך הגן של הקטנה אבל יכול להיות שפשוט לא עצרתי", סיפרה. "כשהגעתי לחנייה בעבודה אמרתי לעצמי שהגעתי מוקדם אבל לא חלחלה אצלי ההבנה שאוצר נשארה במכונית במקום ללכת לגן". עד היום היא מתקשה לשחזר במדויק את הפעולות והמחשבות שחלפו בראשה בדרך מהגן של בתה הגדולה ועד לעבוד־ תה בסוכנות הביטוח. "אני זוכרת ששמתי את הילדה בגן, זוכרת שאמרנו שלום לחייל אבל רק אלוהים יודע מה השתבש לי במוח שהגעתי למצב הזה שאיבדתי

איך לזכור ולא לשכוח לצרף ‰ מוצץ לצרור המפתחות להניח ‰ את התיק או הטלפון לדבר איתם ‰ כל הנסיעה גם אם הם עדיין קטנים להתקשר ‰ למבוגר שלקח את הילדים או לגן ולוודא שהגיעו לשים ‰ תזכורת קבועה בטלפון לשעת ההגעה לגן במושב האחורי

את אהבת חיי, המלכה שלי", היא אומרת בלב שבור. "זה כאב בלתי ניתן להבנה, בלתי ניתן לעיכול, כאב שילווה אותי יום-יום לכל החיים. אני עדיין לא מע־ כלת ומתקשה להוציא מפי את המילים 'שכחתי את הבת שלי ברכב'". רוזנווסר מגדירה את עצמה כאמא אח־ ראית ומגוננת. "אני הולכת אחרי הבנות שלי לכל מקום", סיפרה. "אני משגיחה עליהן ודואגת לכל צרכיהן. אני מעדיפה שיישארו בבית ליד מרחב מוגן, בידיים שלי או של ההורים שלי, ואף נמנעת מלאפשר להן להתארח אצל חברים. זה לא מעשה שנעשה בכוונה, זה לא אירוע שיכולתי למנוע בסיטואציה הספציפית שהייתי בה, הלוואי שיכולתי להחזיר את הגלגל לאחור". "המוח האנושי קורס בלחץ" כשניסתה להבין מה גרם לאובדן הפו־ קוס מצדה, הגיעה רוזנווסר למסקנה כי חוסנה הנפשי נפגע מאז אסון השבעה באוקטובר. "באותה שבת שחורה היו בר־ חוב שלנו מחבלים שירו לכל עבר ונרצחו לנו אנשים ליד הבית", סיפרה. "ראיתי הכל דרך מצלמות האבטחה והשעות נמ־ שכו כמו נצח. בזכות אוצר שישבה בדממה ולא בכתה המחבלים פסחו על הבית שלנו

צילומים: פרטי

‰ באדיבות הורים וארגון בטרם

רוזנווסר ובתה אוצר. "הלוואי שיכולתי להחזיר את הגלגל לאחור"

6

5.7.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום