אשקלון דרום 20.06.25

ספרים על שביל ישראל, שבעיקר עוס־ קים בלאן ללכת, אבל בזכות אפליקציות הטיולים סיפור הדרך פחות חשוב. למ־ רות זאת, בכל פרק פתחתי בחצי דף של מפה והסבר על המסלול. ללא ספק, הלב של הספר הוא הרצון לחבר את חוויית ההליכה בשטח עם הסיפור הגדול שנ־ מצא סביבנו. ללכת בכרמל וללמוד על העדה הדרוזית עוד מימי יתרו ועד מל־ חמת 'חרבות ברזל', או ללכת בתל־אביב שמשלבת בין תל לבין אביב ולחבר בין חדש לישן". מסע רוחני הספר משלב קטעי מדיה רבים, וטיקטין מציע לכל מי שמטייל בשביל ישראל בסוף היום, כשמניחים פינג'אן על המ־ דורה, לפתוח את הספר, לסרוק את הבר־ קוד, ולהאזין לשירים המצורפים, וביחד לעבור - לא רק מסע על האדמה – אלא גם מסע רוחני. "דבר נוסף שיש בספר הוא החיבור הכל כך נצרך בין יהדות לישראליות, כמו למשל בשיר 'שירת העשבים' שכתובות בו מילים של נעמי שמר על פי רבי נחמן מברסלב. חיבור זה בין נעמי שמר מה־ מושבה כנרת לרבי נחמן מברסלב הוא חיבור, שכיום צריך אותו יותר עבור הח־ ברה הישראלית", הוא מסביר. מה הכי מיוחד בספר? "הדבר שהכי בולט בספר שלי הוא השילוב הכל כך ישראלי בין מקורות יהודים מהתנ"ך דרך חז"ל והגות ימי הביניים והעת החדשה, לבין המקו־ רות הישראליים מהספרות הישראלית המתחדשת. החיבור הפשוט בין דבורה הנביאה לחנה סנש, בין רבי כלפון הכהן לבין נתן אלתרמן, בין נעמי שמר לרבי יצחק סונה (חזנו של הרב עובדיה יוסף) או בין הרב קוק לא.ד. גורדון, אבל אולי הגשר הכי משמעותי הוא הניסיון לחבר בין האדמה לבין עולמות הרוח". לטיקטין יש חלום טכנולוגי קטן בשם "ווייז ציוני": אפליקציה, שבמקום לה־ תריע על רכב תקוע, תספר את הסיפור שמאחורי המקום: כאן עצר יהושע את השמש, וכאן לחמו לוחמי הפלמ"ח. "זו דרך לחבר עוד אנשים לסיפור המ־ שותף של כולנו. בסופו של דבר, הספר הוא מדריך, אלבום וגם סיפור אישי. הוא מגלה משהו עמוק על הארץ ועליי. הספר הוא גשר בין יהדות לישראליות ובין שמיים לארץ, וכפי שאני נוהג לומר: כשאנחנו הולכים על החול של קיסריה וחושבים על חנה סנש, אנחנו לא סתם מטיילים, אלא פוגשים נשמה בנוף. הרבה אנשים אומרים לי שפעם היו נוסעים עם אבא שלהם וכל הדרך הוא היה מספר להם על מה שהם רואים בדרך, אבל כיום שהם הורים, הם לא יודעים מי יספר את זה לילדיהם". אחד החלומות שלו זה למצוא משקיע שיאמין בהיתכנות הכ־ לכלית של האפליקציה וברעיון הערכי שלה וירצה לקדם אותה. "אני רוצה לאחל

ובתיכון "יחד" במודיעין. באותה תקופה חיפשו הוא ואשתו ענת מקום משמעותי יותר לגור בו. הם עזבו את רחובות ועברו לגור בקרוואן בקי־ בוץ כרמים שבצפון הנגב, שם התרחבה המשפחה ונולדו להם יהודה ויצחק. את ספרו הקדיש יאיר לילדיו ולכל החול־ מים אחר השמש. על ידי 1980 קיבוץ כרמים, שהוקם ב־ השומר הצעיר, חווה תת־אכלוס והיה על סף פינוי. תושביו בחרו להיאבק על המ־ קום, ובמקום לפנותו, הוא הורחב וקלט שני גרעינים חדשים: גרעין אקולוגי וגרעין מעורב של דתיים וחילונים. כך נוצרה קהילה מרתקת וייחודית של חילונים, דתיים ומסורתיים החיים יחד באורח חיים ציוני ואקולוגי. עבור ענת ויאיר טיקטין זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלו - קהילה חיה, תוססת ומשמעותית - ציונות, קיימות וחיים משותפים של שונות מכבדת. באותה תקופה חזרה מכינת "עמיחי", שנה קודם 15 שבה הדריך טיקטין כ־ שנים הוא 13 לכן, לקיבוץ כרמים. במשך ניהל אותה. הוא מודה כי "עבודה עם בני מ � צעירים חדורי אידיאלים ו 18 ובנות לאי טללי נעורים עבריים - היא מתנה. היא מאפשרת לך ללמוד בלי הפסקה כי דרכם אתה רואה גם את עצמך. הם כמו מראה. זה מכריח אותך לחיות חיים עם מתח רוחני, חיים כנים יותר". את כל אלה הוא הביא לספרו החדש, שנולד מתוך מפגש עמוק עם הארץ ועם בני האדם, "מפגש של 'אני־אתה', כפי שהגדיר מרטין בובר", הוא אומר. בתואר השני שלו חקר טיקטין את בובר, שביסס את ההבחנה בין מפגשים אינסטרומנטליים לבין קשרים אנושיים עמוקים. הספר כולו מבוסס על רעיון המפגש - מפגש עם הנוף ומפגש עם הסיפור הגדול של עם ישראל. השירה העברית נוכחת מאוד בספר, כשבין שלל עיסוקיו הוא גם כותב שי־ רים שפורסמו בבמות שונות. השירים, כמו הסיפורים שמאחורי הנוף, שזורים בין דפי הספר. דברים שלמדתי טיקטין כתב את ספרו בתקופת הקו־ רונה. "דווקא העובדה שלא היה אפשר לצאת מהבית וגם קצת הזמן שהתפנה לי מהעבודה בגלל הסגר, גרמו לי להשקיע את הזמן בכתיבה. הכתיבה לקחה כשנה, שנה, 45 אבל למען האמת היא נמשכה כמניין שנותיי. בספר משוקעים הדב־ רים שלמדתי בילדותי, בבית שלי שהוא בית אוהב טבע ושירה, הדברים שלמדתי בישיבה כמו אהבת התורה, דברים של־ מדתי באקדמיה, דברים שלמדתי בקו־ רס מדריכי הטיולים של 'מסע ישראלי' והשיעורים והמפגשים האינסופיים שהיו לי עם חניכי המכינה". הוא מקבל תגובות נלהבות מאוד ממטיילים, שמספרים לו איך ספרו העניק עומק לטיול המשפחתי וכיצד

על המילואים: "בסבב השני היינו בעיקר בקו הגנה. בסבב השלישי השתתפנו במבצעים להשמדת תשתיות תת־ קרקעיות של האויב, וכעת אני באמצע סבב רביעי שבו אנו נמצאים בקו הקדמי של המוצבים הנמצאים בתוך רצועת עזה ומגינים בגופנו על

בס"ד

תושבי העוטף ומדינת ישראל"

על המפעל הזה לא שמעתם, למפעל הזה קוראים קרן מש"י שפועל בשקט ורוב פעילויותיו נעשות בהתנדבות למען הקהילה. קרן מש"י עוסקת בחינוך , הדרכה, ליווי והמון סיוע "מתחת לרדאר" . שנים וכוללת בתוכה מדרשיה תיכונית, 30 קרן מש"י פועלת למעלה מ כולל אברכים, מנות למשפחות המאושפזים במרכז הרפואי סורוקה בשבתות וחגים וגולת הכותרת היא קופת העיר. עניי עירך קודמים

קופה זו מעניקה סיוע למשפחות הנמצאות במצב כלכלי קשה. פעילויות אלו מנוהלות ע"י הרב מיכאל להיאני ראש ישיבה, מנהל המוסדות של קרן מש"י ורב קהילת "אורות הזוהר".

הפך את ההליכה למסע משמ־ עותי עם רובד עמוק יותר. אחרים, "מטיילי הספה", קוראים אותו מהבית

לתרומות: 08-6551655 ניתן בטל' 454552 או לחשבון מס' האשל מרכז אורן 770 בנק הפועלים סניף

לכולם לצאת אל הש־ בילים, לנשום את הטבע, לפתוח ספר וללמוד, והלוואי, אינשאללה שכל החטופים ישובו לביתם לשלום בה־ קדם". ¿

או אפילו בבית הכ־ נסת, ואומרים שהם "מטיילים בשביל דרך דפיו של הספר". טיקטין: "יש הרבה

בחסות:

טיקטין במילואים. חברים מכל שכבות האוכלוסייה

15 ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 20.6.2025