אשקלון דרום 27.09.24

ונשכבנו בין המכונית למחסום", סיפר עדן. "המחשבה העיקרית היתה להס־ תתר מהרקטות למרות שידענו שיש מחבלים. היינו בטוחים שצה"ל בע־ ניינים ומשתלט עליהם. כשקולות הירי התחזקו עלינו חזרה למכונית והתחלתי לנסוע כמו משוגע בדרך עפר". הם הגיעו למחסום בשדות והסתתרו בתוך תעלה ליד אנשים נוספים. אחרי כחצי שעה חודש הירי והם החליטו לפ־ רוץ את המחסום: "התחלנו לנסוע בתוך השדות עד שהבנו שהתרחקנו מאזור הסכנה. אח של צוף הדריך אותנו בט־ לפון ואמר לנו לנסוע לצאלים או לבאר 30- שבע. נסענו תחת ירי כבד של כ רקטות עד שהגענו לבאר שבע". אמא של דניאל סידרה להם חדר במלון ושם, במקום שאמור להיות מוגן ושליו, הם נחשפו לדיווחים בט־ לוויזיה. לדבריהם, צוף נכנס להתקף חרדה לאחר שראה את סרטון החטי־ פה של ידידתו נועה ארגמני. "היה לי קשה להכיל את זה שהוא מתפרק אבל השתדלתי לשמור על קור רוח ונכנ־ סתי לדמות המטפל", אמר עדן. "אני מרגיש שהצלנו אחד את השני". מאז הוא מרשה לעצמו להיות רגיש ואפילו לבכות: "היו סיטואציות ממש בודדות בחיים שגרמו לי לבכות, עכשיו יורדות לי דמעות בכל פעם שאני שומע סיפור קצת מרגש". כשמלכה שאלה האם יחזרו למסיבות טבע, השיב עדן: "אם אני לא אחזור לר־ קוד ולשמוח זה אומר שהם ניצחו אותי, ואני לא אתן לזה לקרות". דניאל הר־ גישה שהיא חייבת לעבור חוויה מתק־ נת: "זה ייקח קצת זמן אבל אני מאמינה שאגיע לעוד מסיבה". ¿

וחסרת אנרגיות", היא מספרת. "הרגשתי שאני לא מסוגלת לרפא אף אחד ושאני חייבת להיות בתנועה כדי לא להישאב לתוך השכול. פניתי לאתי לוגסי, מנה־ לת מרכז כיוונים, והצטרפתי לכל מיני יוזמות של התנדבות. בשלב מסוים עלה הרעיון להקליט את הפודקאסט והתחלנו לאתר את השורדים". היו הרבה צעירים שהסכימו לדבר? "היה קושי לגייס אותם אבל השמועה על הפרויקט עברה מפה לאוזן והצלחנו לגבש קבוצה של מרואינים. חלקם הת־ חרטו אחרי שהפודקאסט הוקלט ואנחנו כמובן נענינו לבקשה שלהם ולא פרס־ מנו את הריאיונות שעשינו איתם". באיזה כלים טיפוליים השתמשת במהלך הריאיונות? "השתדלתי לייצר עבורם מרחב בטוח בעיקר דרך השאלות. היה לנו חשוב לשאול שאלות אמפתיות ולא מטרגרות ולהישאר תמיד בסקרנות ובהקשבה. נתתי להם לספר את הסיפור והקשבתי בעיניים אוהבות ובלי שיפוטיות". כל שיחה נחתמה בשאלה זהה: האם תחזרו לרקוד בעתיד. והתשובה היתה מפתיעה: "כולם ענו בחיוב ואמרו שלא ייתנו למחבלים לקחת להם את השמחה. כמה כוחות יש בילדים האלה שהסתתרו שעות מאחורי שיח בלי לזוז כי כל תזו־ זה עלולה לעלות להם בחיים". בשנה האחרונה טיפלה מלכה בעש־ רות צעירים שחוו קשיים בזוגיות וב־ חיים האישיים והמקצועיים. "אני פוג־ שת הרבה מטופלים שהתנתקו רגשית כדי לשמור על עצמם וזה יצר בעיות בקשרים שלהם עם הסביבה. מפרוץ המלחמה יש עלייה בהתמכרויות לאל־ כוהול, סמים, סקס ואכילה רגשית. מצד

דניאל ועדן בפודקאסט. "הצלנו אחד את השנייה"

צילום מסך

"לא האמנו שיש מחבלים על טנדרים לבנים דניאל: עד שפתחנו את החלון ושמענו יריות בצרורות"

שני יש כמיהה גדולה לחיבוק, לחיבור אינטימי ולשייכות". חוויה מתקנת עדן שמגדיר את עצמו כחבר בקהילת הטראנס הציע לבת זוגו דניאל לחוות לראשונה את האווירה המיוחדת בנובה. "רציתי שהיא תרגיש את החופש והקב־ לה ללא תנאי של קהילת הטראנס", הוא אומר בפודקאסט. בערב שמחת תורה הם נסעו למסיבה כדי להגיע עם פתיחת . הם התמקמו, נפגשו 22:00- השערים ב עם החברים והקימו אוהלים. אחרי כמה שעות הם פרשו לישון וכיוונו שעון לחמש בבוקר כדי לשמור כוחות לשיא

המסיבה. "התחלנו לרקוד ולפגוש חב־ רים ופרצופים מוכרים", סיפר עדן. "בשעה שש וחצי התחלתי לראות את היירוטים בשמים והבנתי שאנחנו צרי־ כים לעוף משם. זה היה בשלב שאנשים חשבו שהאורות של היירוט הם חלק מהתאורה של המסיבה". הם עלו על הרכב יחד עם חברם צוף ונסעו צפונה. אחרי מספר דקות הודיע להם אחד הנהגים כי יש מחבלים עם טנדרים לבנים. "לא האמנו לו, אמ־ רנו לעצמנו שכולם דלוקים במסיבה הזאת", אמרה דניאל. "כשפתחנו את החלון שמענו צרורות של יריות". הכאוס בכביש גרם להם לעצור בצד בסמוך לכוח שיטור. "החניתי את הרכב

"יש לי סיוטים שמחבלים באים לאנוס אותי"

27.9.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 38