שרון 12.08.22

שנים היה פז אידן בדרך למטה: הוא היה מכור 11 עד לפני לאקסטות וקוק, איש לא רצה להסתובב איתו, ומרוב ייאוש ואז ברגע מכונן אחד, הוא הרים את ‰ ובדידות הפך לאלכוהוליסט , לאחר לימודים באוניברסיטה, 39 כיום, בגיל ‰ עצמו מהתחתית הפך לרכז הדרכה במרכז גמילה ופתח קליניקה המסייעת לבני "רוב המטופלים שלי הם אנשים מכפר ‰ נוער ובוגרים שהיו במצבו שמריהו, צפון תל אביב והרצליה פיתוח, שבטוחים שהם התחילו לעשן כי זה 'אין', אבל בתכל'ס הם נרקומנים" מצעיר מסומם ואלכוהוליסט לאדם המסייע למכורים להשתקם

/ אשר אטדג י / / צילום: דנה קופל / "מה היה הרגע הכי קשה? יום חמישי אחד, אחרי כמה אקסטות וקוק, כשאף אחד כבר לא רוצה להסתובב איתי, לבד, כמו שהכי לבד בעולם יכול להיות, ישבתי על ספסל בשכונת מגוריי עם בק ב בוק אבסולוט ורדבולים. שתיתי את כולו ולא הרגשתי כלום, חלל ריק, צל אדם, לא שמח, לא עצוב, לא מדוכא, לא מאושר, תחושה הכי חלולה שיכולה להיות בתבל, תחושה שאתה לא בן אנוש". מתוך הבור

"אמא שלי, שדאגה לי ולאח הקטן ממני שלא נגדל בבית, החליטה לע ב שות צעד שאני לא יודע כיצד היא אזרה כוחות לעשות אותו והתחילה לחפש עבורנו בתי אומנה. אני לא זוכר הרבה מאותה תקופה, אני יודע שהיא בעצמה ביקשה לבחור את המשפחות, דפקה על הדלתות, אני זוכר כילד את הבכי שלה, כשהיא מחזרת על הפתחים לראות איפה היא תשכן זמנית את הגוזלים שלה ות ב ציל אותם. לאף אחד אסור לשפוט, שאף אחד לא יגיע חלילה למצב בו היתה. "גדלתי בבית אומנה בכפר יונה במשך כחמש שנים, ואחר כך ברתי לפנימיית 'עלומים' בכפר סבא, שם שהיתי כשנ ב תיים, כשהסתיימה התקופה הזו, החזרה ב � וחצי ע 15 הביתה לא התאפשרה. בגיל רתי לעוד כשנה לפנימיית הדסים, שם, לראשונה בחיי, התוודעתי לגראס, שם לראשונה כריתי את קברי במו ידיי". "עד אז לא ידעתי מה זה סיגריה. בפני ב מיה, עם החבר'ה, עישנתי באנג לראשו ב נה, וזה התאים לי 'בול'. זה השכיח ממני את כל הכאב, החזיר לי את תחושת הבי ב

שנים אחרי הרגע ההוא בגיל 11 היום, , כשמצא את עצמו משוטט בחורף 28 מקפיא ברחוב אלנבי בתל אביב כשרק חולצת טריקו על עורו, רגע מכונן עליו יספר בהמשך, עבר מהפך בחייו: הוא סיים לימודי פסיכותרפיה במכ ב ללה ובאוניברסיטה, הפך לרכז הדרכה במרכז גמילה ופתח קליניקה המסייעת לעשרות בני נוער ובוגרים שהיו במצבו. כשהוא חוגג שנת נישואים עם רעייתו האהובה ומצפה ללידת בנו הראשון, מספר אידן לראשונה את סיפורו המט ב לטל: "היום אני נס מהלך, לפעמים אני שנה, אם זה 11 צובט את עצמי, גם אחרי באמת אני או חלום מתוק שנמשך, ואם אני הצלחתי לצאת מזה, כל אחד יכול". שנה בשכונת שביב 39 הוא נולד לפני בהרצליה למשפחה בת שמונה נפשות, שני הורים ושישה אחים. ילד קטן, שקפ ב : "גדלתי בבית מאוד 6 צה עליו זקנה בגיל לא פשוט", הוא מספר, "המצב הכלכלי היה לא משהו, המריבות והצעקות האינ ב סופיות בין הוריי היו המוזיקה היחידה שהכרתי. הייתי ילד רגיש מאוד, פגיע.

"אמא שלי, שדאגה לי ולאח הקטן ממני, דפקה על דלתות כדי למצוא לנו משפחת אומנה, אני זוכר כילד את הבכי שלה, כשהיא מחזרת על הפתחים לראות איפה היא תשכן זמנית את הגוזלים שלה ותציל אותם"

טחון העצמי שמזמן שכחתי שהיא קיימת, זה היה 'חדר הבריחה' שלי, בהתחלה עם החבר'ה, אחר כך לבד. היה לי טוב עם זה, מאוד טוב, הרגשתי שאני מישהו, יותר נכון חשבתי שאני 'מישהו'. ההורים הת ב גרשו, מה שאיפשר את חזרתי הביתה, . החזרה הביתה, לשכונה, לאחר 16 בגיל שכבר הייתי פגום מהעשן הממכר, לא הועילה הרבה, להיפך. עזבתי את הלימו ב דים בכיתה י', התחלתי לעבוד בפלאפל, שאגב הצלחתי להחזיק שם באופן פלאי שמונה שנים, והתחילו 'הישיבות' בשכו ב

פז אידן מהרצליה הגיע בימי חייו לתהומות העמוקים ביותר, הוא התמכר עוד כנער לסמים קשים ולאחר מכן לש ב תייה, שהביאו פעמיים כמעט למותו. הוא שכל את אחיו הבכור, אבי, חייל צה"ל שהיה לו כאב, נע ונד בפנימיות, הדרדר לעולם הגניבות, סבל מהשפלות, אלימות, חרדות, הפרעות פסיכוטיות, שינה ברחו ב בות ובעיקר הרבה כאב על אובדן הילד עדין הנפש והאהוב שהיה, אותו השמיד דקה אחרי דקה בכל יום ויום שעובר.

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה צילום: אביגיל | צילום דנה קופל ‰ מיתר הלל קורמן | פז אידן בשער: צילום: יאיר שגיא | עוזי ‰ טלי בראל ורם טורקניץ

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

12.8.2022 ˆ ידיעות השרון 10