שרון 12.08.22

"בזמני להיות מכור היה מצב מאוד מביך, היום זה הפך להיות טרנד להסניף קוק ולעשן גראס. התקופה 'נרמלה' לצערי את ההתמכרות, ואנשים חופרים לעצמם את אובדנם"

שקל ועוד 50 בזווית העין על המדרכה מגולגלים, מביט ממול ורואה מונית 20 ממש לידי. הסתכלתי הצידה וראיתי 70 פיצוציה, הלכתי אליה וקניתי ב שקל 'חגיגת' (סם פיצוציות). אז חלח פ לה לי בי ההבנה, שאני פועל באופן לא רצוני. זה היה הרגע המכונן, שלאחריו כבר הבנתי שאני חייב עזרה מבחוץ. אידן התקשר בכוחות עצמו לתוכנית צעדים". "התחלתי בתהליך 12 גמילה " ארוך, מייגע, התחלתי בטיפול פסיכו פ לוגי מקיף, הבנתי תובנות חדשות על עצמי, סוף סוף הכרתי מי זה פז אידן הפ פ ת � שה 6 נימי, האמיתי, זה הילד שבגיל פספס ובמו ידיו חפר את הקבר שלו. נר פ שמתי ללימודי פסיכותרפיה במכללה, רציתי לסייע לאחרים, הפכתי להיות מדריך במרכז גמילה, ותוך שנתיים כבר הגעתי לתפקיד רכז מדריכים, השלמתי לימודים בטיפול במכורים באוניברסיטה, ובמקביל פתחתי קליני פ קה, רצה הגורל, בדיוק מעל השווארמה שבה עבדתי בימים הכי קשים ונוראים שעברו עליי. בקליניקה אני סייעתי ואני מסייע לעשרות בני נוער ובגירים, גם נשואים, שהיו במצבי, מצליח לחלץ אותם, לא אני בעצמי, אני רק מראה קטנטנה שמוכיחה להם שהם יכולים לצאת מזה. היום אני מאושר, אני חי את היים שהיו אמורים להיות לי באיחור רב. ילד של תקווה שיקומו המופלא של אידן מועצם מרגע לרגע, לפני כשנה הוא התחתן עם מאשה, והם מצפים לילדם הראשון: "גם סיפור ההיכרות שלנו הזוי, נפגשתי עם הרבה בחורות מאז השיקום, אבל כשהן שמעו ממני על עברי, הם די נרתעו. מאשה הייתה אחרת. הכרנו בפייסבוק בזמן הבידודים בקורונה, הדייט הראשון שלנו היה בזמן סגר, כאשר אנחנו בור פ חים ממרדף משטרתי. חוויות מתקנות מה שנקרא". עיקר גאוותו של אידן בימים אלו כאמור נסובה על הצלחותיו בשיקום מכורים: "היום לצערי המצב נהיה יותר גרוע", הוא אומר, "בזמני להיות מכור היה מצב מאוד מביך, היום זה הפך להות טרנד להסניף קוק ולעשן גראס. הת פ קופה 'נרמלה' לצערי את ההתמכרות, ואנשים חופרים לעצמם את אובדנם. רוב אלו שאני מטפל בהם הם אנשים מכפר שמריהו, צפון תל אביב והרצ פ ליה פיתוח, אנשים נשואים, שבטוחים שהם התחילו לעשן כי זה הכי 'אין', אבל בתכל'ס הם נרקומנים, בדיוק כמו שאנ פ חנו היינו, מה זה משנה מעטפת הצלופן שועטפת את הקבר הזה. אני נמצא כיום בקו האש הראשונה מול מחלת ההת פ מכרות ומגיעים אליי יום יום פצועים מהשטח הבוער אני רואה את הסבל הרב ואת חוסר האונים של משפחות המכור, הנשים, ההורים, הילדים ואני כל הזמן מופתע והמום מהסיפורים האין סופיים של מחלת ההתמכרות. אני רואה את הזרועות הארוכות שלה מכות בעוצמה רבה ומרסקת חיים של אנשים". ¿

לסוחרים ולחברים, הייתה גם אלימות, אבל זה עורר אצלי בדיוק תגובה הפוכה, הגיע זמן הגיוס, מכיוון 18 מרדנית. בגיל שאני משפחה שכולה הייתי יכול לבחור איפה אני רוצה לשרת, בחרתי להיות נהג בקריה ולפרקים גם בבסיס גלילות. עם שחרורו משירותו הצבאי, בגיל הסיר כל מחסום שעוד ניצב בפניו: 21 "חשבתי שאני הולך לבלוע את העולם והעולם בחר לבלוע אותי קודם, הפכתי לסוחר באקסטזי, התוודעתי גם לקו פ קאין, מה זה התוודעתי? זה אומר ככה: שקל, 400 גרם אחד של קוק עלה אז גרמים 3-4 אני ביום אחד הייתי מעשן שקל ביום, לא כולל נערות ליווי 1,200 ובתי מלון. זה דרש הרבה כסף, התחילו גניבות, גם מהמשפחה, התחילו הלוואות בריבית, התחלתי לאבד חברים, אחד אחרי השני, התחילו להתרחק ממני". ההתמכרות התחלפה לדברי אידן, הקוקטיל היומי היה גראס, אקסטזי וקוק. "ביום אחד זה הגיע לפיצוץ, חשתי חרדה קיצונית, התחלתי לשמוע קולות, הייתי רגע לפני שיגעון. מי שידע באותה תקופה על המצב שלי הייתה אמא שלי בלבד. הפסקתי לגמ פ רי עם הסמים והתחלתי לשתות שתיה חריפה, זה העלים ממני את החרדות כליל, החלפתי התמכרות אחת בהתמכ פ רות לא פחות גרועה ממנה. הייתי גומע בקבוקים בשבוע, לבד. החובות הצטברו, הצלחתי, בעבודה קשה של שתי משרות להחזיר אותם, ובדיוק אז החלטתי לקבל הצעה לנסוע לארצות הברית, בגיל . נסעתי לדנוור קלורדו, ושהיתי שם 24 פחות משנה. אלו היו חודשים שלא רק לא השתקמתי בהם, אלא החמרתי את מצבי. פעמיים הייתי כפסע בין חיים למוות שם, פעם אחת מ'אובר דוז' של קוקאין, ופעם שניה מהרעלת אלכוהול, אושפזתי בבתי חולים במצב קריטי, יצאתי, והמשכתי. שום דבר לא עבד אצלי. החלטתי שאני חוזר ארצה". פ � חזר אידן, חבול בגופו ונ 25 בגיל שו, לארץ, ואם חשבתם שהוא הגיע כבר לקרקעית, אז שלוש השנים הבאות היו עבורו "הקשות בחיי", כפי שהוא מגדיר: ק � א 14 "הייתי שבור, גמור, הייתי לוקח סטזי ביום. "לילה אחד בחורף ממש קר, כשאני נטול חברים, ויוצא למסיבות לבד, כי אף אחד כבר לא רוצה להיות איתי, הס פ תובבתי לי כסף, רק חולצת טריקו קצרה עליי, ואני עייף ומת. פניתי לאלוהים בבקשה שאני אוכל להגיע הביתה, הת פ פללתי שאמצא כסף, פתאום אני קולט

צילום: פרטי

אידן בצעירותו. "הייתי גמור"

אידן בקליניקה שלו. "אני רואה את הסבל הרב ואת חוסר האונים של משפחות המכורים"

עצר את הרכב והלך לסייע לפצועים, ואז הגיעה משאית שדרסה אותו למוות. זה היה שבר נורא למשפחה, ושבר גדול יותר עבורי. אהבתי אותו, כולנו אהבנו אותו. מאותו רגע אמרתי לעצמי, 'אם זה העולם - אז אני הולך לשים עליו פס'". ההדרדרות לדבריו, היתה מהירה: "הת פ חלתי לבלוע אקסטות וסמי פיצוציות, בשבוע במסיבות, אחר 2 או 1 בהתחלה כך כל יום, התחלתי להיות סוחר אקסט פ זי, ההורים והאחים ניסו להתערב, דיברו על ליבי, ניסו לסגור אותי בבית, הלכו

נה עם החבר'ה. התחלתי למצוא את עצמי מתארגן לבד, שומר לי ליום המחרת, מפ פ עמיים בשבוע זה הפך לארבע-חמש ושש פעמים ביום, מצאתי לי סוחרים אחרים, הכתובת כבר אז רוססה בזעקה על הקיר". בנוסף למצב העדין שהיה אידן, אירע אסון משפחתי: "אחי הגדול, הבכור, אבי, שהיה כולו נתינה ואהבה, היה עדיין חייל שסייע רבות לכלכלת המשפחה, הוא היה לנו כמו אבא, יום אחד הוא נסע לבסיס, בדרך הוא והחבר שלו נתקלו בתאונת דרכים. אחי לא היסס לרגע,

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: 03-6898430 / ראשון לציון 1 / מערכת: נח מוזס "ידיעות השרון"

ידיעות השרון ˆ 12.8.2022 11