שרון 22.07.22

חברי התיאטרון. במרכז, יוני עופר

אהבה ללא גבול "כמו כל רעיון אדיר, גם הרעיון להקמת התיאטרון לגמלאים ובע ־ לי מוגבלויות הגיע מהשטח", אומר אברהם (ממה שיינפיין) יו"ר מנהלת הגמלאים בכפר סבא שלמעשה בלע ־ די הסיוע שלו התיאטרון לא היה יוצא לדרך, "כשהבנתי מברטה ריינמן, אחת השחקניות, שיש אנשים נהדרים שמוכנים להתנדב ולהעניק מזמנם ומרצם, ומכשרונם האדיר, כמו הב ־ מאי יוני עופר, לא הייתה סיבה שלא נוציא את הרעיון לפועל. "חשבתי שתיאטרון כזה לא יוכל לשרוד באופן עצמאי וחייבת שתהיה לו מעטפת עירונית, כי למרות המקצועיות שיש בו, הרי שכולו בהתנדבות וזו מעלה חב ־ רתית מהמדרגה הראשונה. אם מנהלת הגמלאים בעיר שאני עומד בראשה לא תסייע למיזמים כאלו לצאת לפועל, ולא תטפח אותם, אז למי היא כן תסייע? אני מוכרח לציין בהקשר הזה כי ברגע שגל ־ גלתי את הרעיון בפני הגורמים העירוניים, ובראשם ראש העירייה רפי סער, מנהלת אגף קהילה מירב הלפמן ועוד, הם ממש התהלבו מהרעיון ונתנו כלים מיידים למי ־ מושו. כשיש אהבה למשהו שאתה רוצה לעשות, ויש אפשרות להוציא אותו לפועל, אז אין לזה גבולות". ¿

"חוץ מזה מדובר באנשים גמלאים, ומי ־ שהו אמר לי פעם שבתיאטרון כמו זה צריך לקחת לכל שחקן עוד מחליף, לך תדע מי יישאר חי לחזרות הבאות (הוא צוחק). אבל באמת, נדהמתי לגלות כשרונות בימתיים אדירים של אנשים שממש פרצו מול העי ־ ניים שלי, תהליכים של אימפרוביזיציות שלא מביישים גדולי שחקנים, אלו אנשים שכל חייהם חלמו להיות שחקנים, היה להם 'את זה', ופשוט נסיבות חייהם הביאו אותם לקריירות אחרות". 41 ) הייתה גננת במשך 69 אורלי טל ( שנה בכפר סבא, היא אחת הכוכבות של התיאטרון. גם היא, כמו רוב השחקנים, שחקנית בנשמתה שנאלצה לוותר על החלומות שלה. עם פרישתה לגמלאות היא הח ־ ליטה לפתח את התחום והפכה לליצנית רפואית בעשר השנים האחרונות. "על התיאטרן שמעתי מחברות והחלטתי שסוף סוף אוכל ללמוד מה שרציתי. הגעתי וגיליתי עולם שלם". מצחיק ועצוב עופר מביט בשחקנים, יצירי כפיו להתפאר, ונהנה מכל רגע: "כרגע אנ ־ חנו עובדים על הצגה שכתבתי, זה נקרא 'שני בניינים' ומדובר בה על שני

בניינים אחד של צעירים הייטקיסטים כאלו, ואחד שיש בו רק גמלאים, וכל המחזה הקומי/סאטירי הזה, מתאר את האינטרקציה בין השכנים. וזה לפעמים קורע מצחוק, ולפעמים יש בזה עצב וב ־ עצם זה כל הספקטרום שמסביר את פער הגילאים, הדור החדש והדור הישן". ואיך מסתדרים בעלי המוגבלויות בתיאטרון? "אין שום הבדל בין שחקן רגיל לבין שחקן על גלגלים, הם יכולים לגלם כל דמות, והם עושים את זה. בעיית ההת ־ ניידות, כל עוד הבמה נגישה, היא לא בעייתית כלל במהלך ההצגה. נכון, אני לא אלהק מישהו על כסא גלגלים לתאר את חייו של קרל לואיס, אבל בהפקות המקוריות שלנו, לכולם יש מקום. גם זונה וגם אישה חרדית יכולה לשחק על כסא גלגלים, רק אומר". ומה הלאה? "החלום הוא כמובן לעשות שתי הפ ־ קות מקוריות בשנה של התיאטרון ולה ־ ציג אותם בתיאטרונים, מתנ"סים ועוד ברחבי הארץ. ושיהיה לנו בית קבוע בכפר סבא, הבטיחו לנו משהו, מקוה שזה יסתייע". איך קוראים לתיאטרון? "אין לו עדיין שם, חשבתי על 'תיאטרון סוף הדרך', מה אתה אומר?". ¿

לא מתכוון לסיים את חיי בתור מורה לחוג משחק לאנשים המצויים בשלכת חייהם, תכל'ס זה המצב בלי לעגל פי ־ נות. אבל היא הפצירה, ואז חשבנו אולי על תיאטרון, והסכמתי ללכת על זה אפילו בהתנדבות, אבל רצינו שזה יהיה תחת ממסד מסויים ולא פרטי, או עמו ־ תה כזה". "כשהבנתי שעופר, שהוא ממש אוטורי ־ טה בתחום הזה בישראל, מוכן לקחת את המושכות ועוד בהתנדבות, מייד פניתי לאחראי על הגמלאים בכפר סבא, ממה שיינפיין, שפשוט עושה בשביל כל האז ־ רחים הוותיקים כל כך הרבה, שאמר לי שזה רעיון מצוין, אבל הסביר לי שמדובר בעלות מטורפת, להביא במאי מקצועי, ולא מדובר בעוד חוג. אמרתי לו, 'ואם אני מביאה לך במאי ומחזאי בינלאומי בהתנ ־ דבות, מה תגיד?' טוב, ברור מה הייתה הת ־ שובה, ומאותו רגע, הכל זרם במהירות". "כישרונות ענקיים" "החלטנו על אודישנים, הגיעו עשרות, הצלחנו לנפות הרבה, הבנתי שאני צריך קצת לכופף את המקצועיות והקפדנות שלי, ולשלב גם קהילתיות, ולכן הסכנו שחקנים, שזה באמת הרבה 18 לקבל כ לתיאטרון, בטח בחיתוליו", מספר עופר.

"מדובר באמת בשחקנים המרכיבים תיאטרון

איכותי, לא מדובר פה בחוג למשחק, אלא בדרגה הכי מקצועית

וגבוהה שיכולה להיות"

ידיעות השרון ˆ 22.7.2022 27