שרון 26.08.22

המורים שלא נותנים לשום דבר לעצור אותם המחנך אביתר ברנוביץ' מכפר סבא מלמד את דנה בר דע לא ‰ הכיתה כשהוא על כיסא גלגלים מוותרת על תפקידה כמורה לאזרחות, למרות וסיוון בצ'י מהרצליה ‰ העיוורון ממנו היא סובלת הפכה את לקות השמיעה ליתרון במסגרת תפקידה כמחנכת ילדים בעלי לקויות למידה

סיוון בצ'י'. מורה בכיתה תקשורתית

בבית ספר נוף ים צילום: | בהרצליה יאיר שגיא

נה לעולם החינוך. אדם שיודע לרתום את תחומי העניין והיצירתיות שלו למקצוע ההוראה באופן מעורר התפ ו עלות. "ההורים בקבוצת הוואטסאפ כתבו בה ו תרגשות על הזכייה של הכיתה שלנו, ומיום ליום הבנו יותר את הכוח של המ ו פגש עם אביתר. הסיסמאות של 'לקבל את האחר', 'מסוגלות' ו"לא לוותר" קיב ו לו נופך פיזי וממשי. ואני מצידי נפגשתי עם אביתר וזכיתי להכיר אדם עם לב ענק שמכוון כולו לראות את התלמידים קודם כל כבני אדם, ונדמה כי הוא מצליח לה ו בין את נקודת מבטו של הילד, ומתוך כך פועל: מה יעניין אותם, מה יקדם אותם בתור חברים ובתור בני אדם, והכי חשוב – הוא מכבד אותם באמת". "הכלב לסטר ואני" "אני מרגישה ואוהבת את התלמידים מכפר סבא, 44 שלי", דנה בר דע, בת ה מורה לאזרחות, עיוורת, החלה ללמד לראשונה את כיתות י' וי"א בכיתות מב"ר וחינוך מיוחד בתיכון כצנלסון בעיר: "השיעור שלי מתחיל מהרגע שאני נכנסת לכיתה יחד עם כלב הנחיה שלי לסטר, התלמידים רואים אותי ומ ו בינים שעם כל קושי ניתן להתמודד ולא עושים שום הנחות". , סטודנטית לתואר שני ַ ע ֵ ר־ד ּ ַ דנה ב בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית "בית ברל", מתמודדת עם מחלת עי ו

ניים ניוונית של הרשתית והיא בדרך לעיוורון מוחל. היא ילידת כפר סבא, בוגרת בית הספר "בר אילן" ואולפנת "הראל". עשתה שירות לאומי כאחות סיעודית בבית החולים "מאיר" עבדה כיועצת במרפאה ללקויות ראייה, גרו ו שה ואם לשני בנים. רק אחרי שנישאה ועברה לגור בירו ו שלים הפנה בעלה דאז את תשומת לבה למגבלת הראייה שלה. היא נבדקה, ושם אובחנה במחלה: "שאלתי אם יש למחלה הזו תרופה, והוא אמר לי: 'לא, בהדרגה את תאבדי את הראייה לגמרי, אני לא יודע מתי אבל את עומדת להתעוור. עולמי חרב עליי". אבל לא אחת כמו דנה תיתן לבשורה הזו להפוך את חייה. עם גילוי מחלתה פנתה דנה למרכז הלמידה לעיוור בירושלים והחלה ללמוד שם בסיוע עמותת "עלה" ובאמצעות חונכים ומכשירים שמקלים על למידת עיוורים וכבדי ראייה. היא , חזרה 25 סיימה את מבחני הבגרות בגיל לכפר סבא והחלה ללמוד לתואר ראשון במדעי המדינה ומשאבי אנוש במכללת אריאל. תוך כדי הלימודים עבדה בעמו ו תת "עלה" ובהמשך במחלקת התרבות והספורט בעיריית כפר סבא וסיימה את . 32 התואר הראשון בגיל לאחר מכן, עבדה במשך כחמש שנים כיועצת במרפאה ללקויות ראייה בבתי החולים "איכילוב" ו"בילינסון". לפני כשלוששנים החלה ללמוד במכללת "בית ברל" לתואר שני בייעוץ חינוכי ובמקביל

יותר ויותר כשווה בין שווים, כמו אל כל מורה", הוא אומר, "אבל אני מוכרח לציין שהתלמידים קיבלו אותי כבר בהתחלה הכי טבעי שאפשר. הם גם מפריעים וזה מראה שאני ממש מורה רגיל". ברנוביץ' הוא מחנך המלמד עברית (שפה) תנ"ך כישורי חיים ועוד: "אני אוהב ללמד ברמות שאי אפשר לתאר, אני גם יוצר, מלחין ומוסיקאי ועבורי אלו לא שני דברים מקבילים, אלא חופפים. גם ללמד זו אומנות, גם כמורה את יוצר, ושניהם צריכים הרבה תשוקה לדבר, זה מה שהופך יצירה ליצירה טובה". כאמור, תלמידיו של ברנוביץ', כמו גם הוריהם, הפכו להיות מעריציו. לאחרונה כתבו ההורים מכתב למשרד החינוך ובו הרעיפו על המורה ברנו ו ביץ' שבחים, מכתבים אלו, כמו גם האהדה לה זוכה ברנוביץ' במערכת החינוך העירונית, זיכו את בית הספר בן גוריון לפרס של משרד החינוך על שילוב מורים עם מוגבלות. שגית זלוף נמיר, אמו של אחד התל ו מידים כתבה מכתב יוצא דופן ומרגש על ברנוביץ'. "לפני שנתיים התבשרנו שכיתתנו שודכה למחנך חדש, אביתר ברנוביץ' שמו, ובהתרגשות ציפינו למפגש, לא לפני שעשינו מה שכל הורה מעורב עושה: חיפשנו בפייסבוק. גילינו שהמורה שלנו הוא מוזיקאי בחסד, ומיד הפכנו למעריצים. משה ו תחילה שנת הלימודים גילינו אדם רגיש ויצירתי, עם גישה ייחודית ושו ו

/ אשר אטדג י /

ו � קצת מס "התלמ ד ם היו ו קרנים בהתחלה ושאלו הרבה שאלות, אבל זה מאוד טבעי". המוזיקאי והמחנך אביתר ברנוביץ' מבית הספר אוסישקין בכפר סבא הוא מורה מיוחד, לא בגלל שהוא נחשב למוסיקאי מוכשר ששני אלבומים באמתחותיו, אלא גם בגלל שהוא נכה המתנייד על כיסא גלגלים, המלמד באדיקות את תלמידייו שהפכו להיות מעריציו. ) נפצע לפני מספר שנים 33 ברנוביץ' ( , והוא נותר 21 בתאונת דרכים בגיל משותק מהחזה ומטה. הוא בוגר מכללת לוינסקי ומחנך כיתות ה-ו-ו' בבית הספר אוסישקין בעיר. מעבר להיותו מורה, ברנוביץ' הוא גם מוזיקאי שאל ו בומו הראשון "אור מתוך החושך" יצא לאור לפני כשלוש שנים, ולפני כשנה הוציא את אלבומו השני "דיון דחוף". "הכי טבעי שאפשר" "אני לא חושב שהמגבלה היא בכלל עניין, בטח לא כשרוצים לקחת מישהו לעבודה כמורה שמעביר תכנים, אינט ו לקטואליים ורגשיים. אני ממש לא חושב שזה משנה אם מורה הוא על כיסא גלג ו לים או לא", אומר השבוע ברנוביץ', "ככל שעובר הזמן אני מרגיש שמתייחסים אלי

חוזר ם לל מוד ם

"אני בצ' : לא מרגישה חריגה, להיפך, אני מרגישה כשווה בין שווים, וגם התלמידים שלי רואים את זה כך, וזה מסייע בהבנה שלהם שגם אם יש להם קשיים הם לא פחות טובים מכולם"

26.8.2022 ˆ ידיעות השרון 26