שרון 26.08.22

דנה בר דע. מורה לאזרחות בכיתות מב"ר

אביתר ברנוביץ' מחנך בבית ספר אוסישקין, כפר סבא צילום: יובל חן |

וחינוך מיוחד בתיכון | כצנלסון, כפר סבא צילום: אסף פרידמן

שמיעה מיוחדים בשתי האוזניים, שהם אומנם מקילים עליי מאוד, ומאטים את ההדרדרדות, אך לא מונעים אותה". איך הגעת להוראה? "הכול בגלל הקורונה (היא צוחקת). לפני שנתיים החלה המגיפה הזו שסגרה לנו את כל הבריכות, והחלטתי שאני חייבת לעשות הסבה רצינית, שתיתן לי פרנסה קבועה. הייתה אז תוכנית הסבה לאקדמאים מטעם העירייה להוראה, התחלתי ללמוד בבית ברל חינוך מיוחד. אחרי שנה בהוראה, כשועד לא סיימתי את התואר, החליטו לשבץ אותי, בגלל המחסור שהיה, כתומכת הוראה בכיתה רגילה בבית ספר נוף ים בהרצליה. ככה לימדתי שנה, ובשנה האחרונה כבר שי ק בצו אותו כמורה עמיתה בכיתה התק ק שורתית בבית הספר". לא היו לך קשיים? "בהתחלה בגלל שכל הפרעה, רעש, או אפילו דיבור בקול רם בכיתה, היה מוציא אותי מהריכוז, זה די הפריע. לשמחתי הרבה, מנהלת בית הספר נע ק נתה מייד לבקשתי להנגיש את הכיתה ללקווי שמיייעה. ממש בנו מהמסד ועד הטפחות כיתה אקוסטית בבית הספר, רצפה, תקרה, דלת, מזגנים מיוחדים, ואני חייבת להודות שההיענות לכך, למרות ההוצאה, הייתה מיידית ובאהבה גדולה". ואיך התלמידים קיבלו אותך? "וואו, אין לך מושג כמה אנחנו פור ק חים בכיתה שלנו". ¿

לה ושומעת לכל דבר עם אהבה גדולה לחיים ובעיקר לילדים", היא מספ ק רת, "כבר כילדה היו לי דלקות רבות באוזניים, שלצערי, היום אנחנו יוד ק עים, שבגלל שהן חזרו ונשנו הדלקות פגעו לי בעצבי השמיעה. "השמיעה נפגעה אבל אני לא רציתי להכיר בזה, ובטח לא לשמוע על מכ ק שירי שמיעה, מתברר שגם ההדחקה הזו הייתה טעות שפגעה ודרדרה את השמיעה שלי למצב בלתי הפיך". כששמיעתה מדרדרת במהירות, ק � המשיכה סיוון בחייה והקדישה את ה ריירה שלה לאהבתה לילדים, "בעיקר ילדים מיוחדים", היא למדה תואר רא ק שון בתקשורת עם התמחות בתקשורת שיווקית מטעם אוניברסיטת אריאל, והחלה לעסוק עם ילדים על הרצף בטי ק פולי הידרותרפיה, בתחילה בבית איזי שפירא ("שם התחלתי") ולאור הצלחתה בתחום לימדה במקומות נוספים שנד ק רשו לכישוריה. היא הכירה את בעלה, התחתנה והביאה לעולם שני ילדים. "עד לידת בני הבכור", מספרת סיוון, "לא רציתי אפילו להיבדק בכל הקשור לשמיעתי המדרדרת. כשנולד בני הת ק חלתי להרגיש שאני לפרקים די רצי ק ניים לא שומעת אותו, וזה הפחיד אותי מאוד. ניגשתי לבדיקה, שם קיבלתי את האבחנה המרה, ששמיעתי מדרד ק רת, וככל הנראה תגיע למצב שבו לא אשמע כלל ואצטרך שתלים. "בינתיים הרכיבו לי שני מכשירי

במסדרונות בית הספר ובחדר המורים. התיכון קלט את דנה בזרועות פתוחות. מצד אחד "לא עשו מזה עניין" ומצד שני התעניינות, חיוכים, סיוע וקבלה. כרגע דנה נעזרת בכלב נחיה, לסטר שמו "והוא חתיך עולם", היא אומרת, "הכלב המיועד לי הותאם לי על פי הגובה והטמפרמנט. והוא הדבר הכי מתוק שישי, הוא גם די שובר דיסטנס בכיתה כשהתלמידים מלטפים אותו והתרגלו אליו". "שווה בין שווים" "היה רגע מיוחד עם התלמידים שלי בכיתת התקשורת בבית ספר נוף ים בהרצליה, רגע של חיבור אמיץ, כאשר התוודיתי בפניהם שגם אני מתמודדת עם קשיים כמוהם וזה לא עושה אותי פחות טובה או פחות מו ק כשרת, בדיוק כמוהם", סיוון בצ'י, מורה לקויית שמיעה הפכה את לקות השמיעה והקשיים הנלווים אליה, ליתרון במסגרת תפקידה כמחנכה ילדים בעלי לקויות למידה: "אני לא מרגישה חריגה, להיפך, אני מרגישה כשווה בין שווים, וגם התלמידים שלי רואים את זה כך, וזה מסייע בהבנה שלהם שגם אם יש להם קשיים הם לא פחות טובים מכולם". שנה ברעננה, 37 סיוון נולדה לפני ילדה רגילה ומוכשרת, שהחיים היו פרושים בפניה: "נולדתי כילדה רגי ק

לתעודת הוראה, ובשנה שעברה נקראה לראשונה ללמד אזרחות בשלוש כיתות י' של ילדים על הרצף האוטסטי בתפקוד גבוה, ושל כיתות מב"ר (כיתות תקש ק רותיות לתלמידים על לקויות למידה). "כמו שאמרתי לתלמידים שלי בשיעור הראשון 'יכולתי לשבת בבית לבכות על בחודש לקבל 28 מר גורלי ולהמתין ל את קצבת הנכות שלי, אני לא ויתרתי, גם אתם לעולם אל תוותרו'". הם קיבלו אותך בהבנה? "בהתחלה כמובן שהיו קשיים, היה כזה קטע שהם בחנו אותי כל רגע 'נראה אותה עכשיו כותבת על הלוח', או 'נראה איך היא מפעילה את המצ ק גת', אבל אני ידעתי להתמודד ומייד אמרתי להם שמורה לא חייבת לכתוב על הלוח, ולהקריא מצגות, גם אתם יכולים לעשות את זה. דיברתי מנהמות ליבי ואמרתי להם 'לא כל האנשים מו ק שלמים, אתם חייבים לכבד את האחר, להכיל את הזולת, גם אתם מתמודדים עם קשיים כמו כל בן אנוש, יש כאלו שיש להם קשיים קצת יותר גדולים יש כאלו עם פחות, אבל המבחן שלנו כח ק ברה הוא להכיל את כולם יחד". זה עזר? "אין לך מושג כמה. חלפה שנה והנה עכשיו אני אני ממשיכה איתם לכיתה י"א, והאהבה וההערכה ההדדית פורחת. העסקתה של דנה חייבה מתנדב שי ק לווה אותה בכל יום הלימודים בבית הספר. מישהו שיהיה לצידה בכיתה,

עם כלב הנחיה לסטר צילום: פרטי |

ברנוביץ': "אני לא חושב שהמגבלה היא בכלל עניין, בטח לא כשרוצים לקחת מישהו לעבודה כמורה שמעביר תכנים, אינטלקטואליים ורגשיים. אני ממש לא חושב שזה משנה אם מורה הוא על כיסא גלגלים או לא"

ידיעות השרון ˆ 26.8.2022 27