שרון כפר סבא 09.12.22

הניסים של שולי זוהר : יאיר שג יא צילום שר אטדג י א

ר אליהו לבשורה את הראייה, אבל ודה של צוות בית של שתי קרניות – ר שניסיתי כל חיי לי שהחיים יפים"

הקיבוצניקית מני ת לאבד לחלוטין שלה, יחד עם העב תור מהיר יחסית מושלמת ‰ "הזוה רן מעיניי, והאמינו

דבר לא הכין את המרה שהיא עומד פטימיות הנצחית מאיר, הביאו לאי אייה שלה כמעט להקרין עכשיו קו

שום

האו

החולים והיום הר

אבחנו לי קטרקט בשתי העיניים. האמת, באותו רגע חשבתי 'יו, איזה מזל'. עשי ־ תי ניתוח קטרקט בשתי העיניים, ופ ־ תאום קלטתי שהראייה החמירה עוד יותר. אני לא מסוגלת לראות כמו שצ ־ ריך, לא מקרוב ולא מרחוק. למזלי, את הנכדים שלי עוד זיהיתי מקרוב בגלל הריח. לא הבנתי מה קרה, בהתחלה חו ־ שבים שזו תקופת ההחלמה, אבל אחר כך מבינים שזה הרבה יותר חמור מזה, לא יכול להיות שאחרי ניתוח שאמור לשפר, נהיה יותר גרוע, ואני מתכוונת לאובדן ראייה בעשרות אחוזים. "הופניתי לבית החולים מאיר, לד"ר אסף פרימן (ראו מסגרת, א.א), שב ־ דיעבד יסתבר שיהיה הגואל הפרטי שלי. הוא איבחן אצלי מחלה גנטית, שמסתבר כי היא מתפרצת אחרי ני ־ תוחי קטרקט, ובמהלכה קרניות העי ־ ניים שלי מתחילות לאבד תאים בקצב מפחיד. למרות שלא יכולתי לראות כל כך, חשתי בדאגה שלו ושל הצוות הר ־ פואי שעטף אותי. הבנתי שמשהו כאן שונה. הם הושיבו אותי, הרגיעו, ואמרו לי בצורה יפה אך ברורה שאני חייבת השתלת שתי קרניות, ושהם מכניסים אותי לרשימה שבה אמתין עד למציאת התאמה של אדם שנפטר שתורם את

בכלל, אז שמחים, צוחקים, חושבים טוב ונהיה טוב. רק כך אפשר לצלוח כל משבר קטן כמו גדול". עם החיים המאושרים הללו, הלקוחים מסיפורי כפרים בריטיים קסומים, יחול אצל שולי זוהר המפנה הגדול והחשוך שיאיים על הכל. "הגואל הפרטי שלי" "אני מגיל שבע מרכיבה משקפיים", מספרת זוהר, "הייתה לי בעיה של ראייה מרחוק, לא משהו חריג, ובמהלך עשרות השנים לא היה שינוי משמעותי במצב. כמו בהרבה דברים בחיים, שמ ־ גיעים בתהליכים שלא מכינים אותך מראש למכת פתע, התחלתי להרגיש לפני כחמש שנים שהראייה שלי היא לא כמו פעם. בהתחלה לא נותנים לזה מש ־ מעות, 'גם הגיל עושה את שלו' חשבתי, אבל מיום ליום ראיתי איך אני נכנסת לטשטוש ראייה, בהתחלה מרחוק, אחר כך גם מקרוב, הכל מעורפל, אני מת ־ חילה לאסוני לא לזהות אנשים ממרחק, ובכל פעם הראייה יורדת יותר". מה עשית? "מה שכולם עושים במקרה כזה, רופא משפחה ששולח לבדיקת עיניים, שם

והגיעה ארצה עם עליית הנוער בת ־ ("בלי 15 כשהיא בת 70 חילת שנות ה־ לדעת מילה בעברית"). אחרי שלוש שנים בקיבוץ רשפים נסעה לחו"ל להתגייס לצבא: "כמה 20 וחזרה בגיל שעות אחרי שחזרתי ארצה כבר הייתי במסיבת ריקודים בקיבוץ הזורע, שם הכרתי את בעלי ואהובי, שהיה אז בן ". האהבה בין השניים ניצתה מיידית 26 והחתונה לא איחרה לבוא ("מה לעשות, חתיך מרוקאי גבוה"), מה שמנע ממנה את גיוסה. הזוג הצעיר, אבי ושולי, עבר להת ־ גורר בקיבוץ ניר אליהו והחל לנהל חיים "מאוד מאושרים, עד היום אגב", היא מדגישה. הם הביאו לעולם ארבעה נכדים, ושמחת 13 ילדים, מהם נולדו החיים הבואנוס איירסית שלטה בכל חדר מחדרי הבית השקט בסמוך לש ־ דות המוריקים של הקיבוץ. "הכל הת ־ נהל מצוין, יש עליות ומורדות תמיד, גם בחיי הנישואים, גם בגידול ילדים, גם בעבודה", היא אומרת השבוע דקות אחרי שיצאה מטופחת מהמספרה, ישו ־ בה בגינתה עם חיוך מרוח על שפתותיה כששקיעת השמש מזנבת בגבה, "אבל כשתמיד מסתכלים על חצי הכוס המ ־ לאה, ולי אין מושג על חצי כוס ריקה

"אני לא אשכח את הרגע הזה, הרגע המאושר בחיי, שבו ישבתי בבית מול הט ־

לוויזיה יחד עם בעלי ואני קולטת שאני יכולה לראות צבעים כמו שצריך, לק ־ רוא כתוביות בלי משקפיים, בלי עזרים, בלי כלום. נתתי צעקה אדירה, בעלי נבהל, אמרתי 'יו, אני רואה, חזרתי לראות, חזרתי לחיים'". דבר לא הכין מקיבוץ ניר 67 את שולי זוהר בת ה־ אליהו לבשורה המרה, כי לקות הראייה ממנה היא סובלת בשנים האחרונות תביא אותה בקרוב לעיוורון מוחלט, אבל ההלם התחלף די מהר בחשיבה חיובית ואופטימיות נצחית: "ואז אירעו לי ניסים בזה אחר זה שגרמו, בשילוב עם מאמץ עילאי של צוות בית החולים מאיר בכפר סבא, להחזיר לי את הראייה, ובעצם להשיב לי את האפשרות לראות באיזה עולם יפה אנחנו חיים". החושך שאיים על הכל קשה שלא לחבב את שולי זוהר, פצצת אנרגיה וצחוק מתגלגל, כיאה לא ־ רגנטינאית אסלית מלאת קופצניות חיננית. היא נולדה בבואנוס איירס

"פתאום קלטתי שהראייה החמירה עוד יותר. אני לא מסוגלת לראות כמו שצריך, לא מקרוב ולא מרחוק. למזלי, את הנכדים שלי עוד זיהיתי מקרוב בגלל הריח"

9.12.2022 ˆ ידיעות השרון 26