שרון כפר סבא 09.12.22

"שאני אראה לגמרי? זה לא נתפס אצלי". שולי זוהר, השבוע

"אמרתי בהתחלה בבדיחות הדעת שאני מקווה שהתורם היה בלונדיני עם עיניים כחולות. מאוד רציתי להכיר את המשפחה של הנפטר, להודות להם שהחזירו לי את התקווה לראות אבל סירבו בכל תוקף"

צילום: פרטי | ד"ר אסף פרידמן

"כרופא, להצליח להחזיר לאנשים את היכולת לראות זו הרגשה נפלאה" ד"ר אסף פרימן, מנהל שירות הקרנית במחלקת העיניים של מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מספר: "שולי זוהר הגי ־ עה אלינו עיוורת כמעט לחלוטין – היא סבלה מעיוורון מלא בעין אחת ובעין השנייה הייתה על גבול העיוורון. היא סבלה משתי בעיות בשתי עיניה: הן מקטרקט והן ממחלת פוקס, הפוגעת בשכבה הפנימית והדקה של הקרנית, שהאחראית על השקיפות שלה. "תחילה טיפלנו בעין שמאל. היא עברה הליך בצורה מדו ־ רגת בשני שלבים, השתלת קרנית ולאחריו ניתוח קטרקט. לאחר שהחלימה, ערכנו ניתוח בעין ימין במהלכו גם הש ־ תלנו קרנית וגם טיפלנו בקטרקט. לשמחתנו, היא החלימה אחוז בשתי 90 מאוד יפה עם שיפור ניכר בראייה – כמעט העיניים יחד – מדובר באחוזים מאוד יפים. "כרופא, להצליח להחזיר לאנשים את היכולת לראות זו הרגשה נפלאה. בדיוק עבור הרגעים האלה אנחנו עובדים ולומדים כל כך הרבה שנים. מרגש אותי לראות אנשים שיכולים לשוב ולראות ולממש כל אחד את האהבה שלו – חלקם מתרגשים מהיכולת לראות סוף סוף את הנכדים, חלקם מהיכולת ללכת להצגה או לסרט ששנים כל כך רצו לראות, חלקם יכולים לשוב וליהנות מחוגים כמו ציור או פיסול. זה באמת מרגש ומדהים".

אבל למרות הגיל ולמרות הסבירות הנ ־ מוכה, הקרנית נקלטה היטב בעין". אחרי שנה הודיעו לזוהר כי מכני ־ סים אותה שוב לרשימת המתנה, הפעם עבור קרנית בעין ימין: "הייתי פחות לחוצה ונתתי לזה זמן, מה שנקרא, כמה פעמים יכולים לקרות ניסים? אבל אז בכלל נפלנו מהרגליים. אחרי שלושה ימים בסך הכל טלפון מבית החולים: 'מצאנו לך קרנית מתאימה לעין ימין, תתכונני'. הייתי ברקיע השביעי, לא האמנתי שאחרי כל הסאגה והחודשים האיומים של אובדן הראייה, וההתנה ־ לות הקשה במשך השנים, נפשית ופי ־ זית, אני הולכת להיות אישה שרואה יותר טוב מכל אדם סביר בגילי. אני, שמגיל שבע לא יודעת מה זה לקרוא בלי משקפיים, שאני אראה לגמרי? זה לא נתפס אצלי". בעינה הימנית של זוהר הושתלה הק ־ רנית, ובוצע בה במקביל גם ניתוח קט ־ רקט. היא החלימה לגמרי, והיום, כשהיא מקפצת בין חוג אחד למשנהו, קוראת ורואה הכי טוב את כל מה שיש לעולם להציע, היא מסכמת: "הירוק הרבה יותר ירוק, החיים הרבה יותר יפים. הזוהר שניסיתי כל חיי להקרין עכשיו קורן מעיניי, והאמינו לי שהחיים יפים".

שאני מתגברת על זה ויהי מה. ידעתי שאני צריכה להמתין בתור, וזה יכול לארוך תקופה ארוכה מאוד, ידעתי שבי ־ נתיים אני כמעט ולא רואה כלום, אבל אמרתי 'עם מה שיש אני אשמח'. ואולי החשיבה החיובית הזו, המוטו שמנחה אותי בכל חיי 'תחשבי טוב יהיה טוב', הוא מה שגרם לכל הניסים שבאו אחר כך". אלו ניסים? "תוך שבוע, ממש באורח פלא, מתק ־ שרים אליי מבית החולים מאיר ואומרים לי שמצאו קרנית לעין שמאל שמתאימה לי. בהתחלה לא האמנתי, וגם הם אמרו שזה נדיר, אבל זה מה שקרה. תוך שבוע כבר הייתי בהכנות לניתוח והשתילו לי את הקרנית". ידעת של מי? "אמרתי בהתחלה בבדיחות הדעת שאני מקווה שהתורם היה בלונדיני עם עיניים כחולות, אבל לא, הם לא נתנו לי את השם, אמרו שאסור להם. מאוד רציתי להכיר את המשפחה של הנפטר, להודות להם שהחזירו לי את התקווה לראות לפחות בעין אחת, אבל הם סירבו בכל תוקף". כפי שנדרש, המתינה זוהר שנה שלמה של החלמה אחרי השתלת הקרנית בעין: "פחדו מדחייה. הייתי בהרבה בדיקות,

קרניותיו לשלי. מיד שאלתי, 'מה קורה אם לא מוצאים מהר תרומה שתתאים לי?' והתשובה הייתה חושך מבחינתי, 'אם לא תהיינה קרניות בזמן, תגיעי לעיוורון מוחלט לצערנו'". וואו רגע מפחיד. "כן, אני אישה שמחה תמיד, כמו שה ־ בנת, אבל באותן שניות קיבלתי אגרוף כל כך חזק לבטן, אגרוף שגם לווה בד ־ מעות, ותאמין לי שאני לעולם לא בוכה לפני אנשים, אלא רק כשאני לבד, רוצה לשמוח ולשמח גם את אלו שמסביבי. אבל באותם רגעים הבנתי שאני, האישה העליזה והשמחה, שחולה על הנופים המדהימים של הארץ שלנו, שלא יכו ־ לה לחיות בלי המרחבים הירוקים שאני רואה כל בוקר כשאני קמה – לא אראה את הילדים שלי ואת הנכדים שלי. דבר כזה היה באותם רגעים מעבר ליכולו ־ תיי".

הירוק היום ירוק מאוד

אבל לא אישה כשולי זוהר, אופטימית מטבעה, תיתן למרה השחורה להשתלט עליה: "מיד כשיצאתי מבית החולים, הייתי עם בעלי כמובן, אמרתי לעצמי

ידיעות השרון ˆ 9.12.2022 27