טבריה 5.5.23

הילד קטן הכי בכיתה מותו של יהונתן גפן ז"ל תפס את חברי ילדותו מנהלל בהפתעה גמורה השבוע, שלושה שבועות אחרי ‰ שנפרדו ממנו, הם מספרים שכבר בבית הספר היסודי הם זיהו את כישרון הכתיבה הייחודי שלו, נזכרים בחוויות המשותפות איתו, משתפים כי היו גאים בהצלחתו למרות שכבר הקשר עימו נותק ומגלים אלו שירים שלו הם הכי אוהבים

הילדות והנעורים. "בתור ילדים היינו חברים קרובים. היינו שלישייה, שאול אלקנה ז"ל, יהונתן ואני", סיפר אבידוב, "בראיונות השונים הוא היה מספר שכ־ שהיה רע לו בבית הוא היה בורח לעפר אבידוב. חגגנו את בר המצווה ביחד. אמא שלו ארגנה את האירוע שהיה באולם הספורט בבית-הספר היסודי, אני זוכר שהיא נתנה לנו לקרוא את שירת דבורה". מה הדברים שהוא אהב לעשות כילד? אשכול: "הוא לא אהב את העבודות במשק. הוא לא היה אחד כזה שישב על טרקטור ונהג, זה לא דיבר אליו. אבל הוא היה בכל הטיולים והפעילויות הח־ ברתיות שעשינו והיה עושה מעשי שו־ בבות. בגיל מאוד צעיר הוא כתב שיר על עצמו שהוא קרא לו 'לא מקובל בח־ ברה', אני זוכרת שקראתי אותו בכתב ידו, שיר מאוד מרגש ונוגע ללב. כבר אז בכל מיני מופעים של הכיתה הוא היה כותב שירים וקורא אותם בקול רם. המורים אהבו אותו למרות שהוא היה שובב, כי כנראה ראו את פוטנציאל המ־ שורר שהיה קיים אצלו. היה מורה אחד שמאוד אהב אותו ויהונתן גם אהב אותו ולימים הוא כתב עליו שיר". אבידוב: "היינו משחקים מחניים ובכל מיני משחקי ילדות של פעם. היינו מש־ חקים הרבה כדורגל, אני זוכר שבגלל שהיה לו טלפון בבית אז הלכנו אליו לה־ תקשר לחברים מהיוגב ובית-לחם הג־ לילית בשביל לקבוע משחק כדורגל. יש אפילו תמונה שאבא שלי צילם שרואים בה את כולנו, בנים בנות בגילאי בית הספר היסודי עומדים על עגלה בדרך לשחק כדורגל בבית לחם הגלילית". גידי בקל, בן כיתה נוסף, זוכר במיוחד את השובבות שאפיינה את גפן הילד והנער המתבגר. "יהונתן היה שובב שסחף אחריו שובבות מהחברים", סיפר בקל, "כבר בתור ילד הוא אהב לכתוב: הוא התחיל לכתוב כשהיינו די צעירים, אני זוכר את הפואמה הראשונה שלו: 'לו הייתה לי עיזה' שהוא כתב כילד בבית הספר". הוא עשה עניין מהייחוס המשפחתי שלו? אשכול: "הוא לא עשה שום עניין ואף אחד מאיתנו גם לא עשה מזה עניין. זה לא כל כך דיבר אלינו, היה לו סבא חבר כנסת ולמישהו אחר היה סבא חקלאי. לא ראינו הבדל בזה". מתרפק על העבר יפה, נכדו של מייסד 'תנובה' שעל שמו הוא נקרא, נזכר שבסיום כיתה ח' גפן כתב את כל החומרים למסיבה. "יהונתן כתב כמעט את כל השירים, המערכונים והפיליטונים", נזכר יפה, "כבר בגיל צעיר הוא בלט בלשון החדה ובחידודי הלשון שלו. היום במבט לאחור הוא זיהה בגיל מאוד צעיר את הפריבילגיה של ילד להגיד כל מה שעולה על דעתו והוא שמר את זה עד יומו האחרון, על המע־ מד של ילד שמרשה לעצמו להגיד הכל,

התקבצו השבוע במושב נהלל כמה מחברי ילדותו של יהונתן גפן ז"ל, חלקם בני השנתון שנולד שנה לפני קום המדינה, כדי להיזכר ולספר על חברם לכיתה שהפך לאחד מענקי התרבות של ישראל. גפן, בן המושב, הנכד של דבו־ רה ושמואל דיין והאחיין של משה דיין, שבעיגול הכי מפורסם 34 שגדל במשק במדינה, הלך לעולמו במפתיע לפני כשלושה שבועות. "את השיר 'אתם זוכרים את השירים' הקדיש יהונתן לילדי נהלל", מספר אליעזר יפה בן כיתתו של גפן, "'אתם זוכרים את הטיול/עם המדריך ההוא שאול/ואיך אהרונצ'יק הבריון/היה לוחץ אקורדיון וגם צועק בקול אדיר: 'עכשיו כולם, כולם לשיר'. המנהיג של הכיתה היה שאול אלקנה ז"ל שנפל במ־ לחמת ששת הימים ויהונתן שהיה מיל־ דות נמוך מבני גילו, נאבק לשמור את מעמדו בצמרת החבורה והוא השתמש בכישרונות שלו להיות תמיד במרכז". שובבות, כדורגל ושירים הם למדו יחד בבית הספר היסודי בנה־ וכבר אז חברם לספסל 50 לל בשנות ה־ הלימודים בלט ולא רק ביכולת הכתיבה שלו. "יהונתן היה ילד מיוחד וקצת שונה מאחרים וגם הרגיש קצת אחר", מספרת עמליה אשכול בת כיתתו, "זה בא לידי ביטוי בכך שהוא היה מאוד שובב ועשה מעשי קונדס. הוא לא רצה להיות כמו כולם. הוא אפילו קרא לנהלל 'הכפר כמו כולם', כי היו נורמות התנהגות שכולם יישרו קו לפיהם: כולם למדו באותו בית ספר יסודי ואחר כך באותו תיכון חקלאי שהוא לא סיים אותו ועבר לפנימייה בכפר גלים, היחידי בינינו שעזב באותה תקופה". עפר אבידוב היה קרוב לגפן בתקופת

יהונתן גפן ואמנון רובינשטיין על הדשא בנהלל, צילום: | 1963 עפר אבידוב

יוסי וקנין, דניאל דדון

| 50- נהלל בשנות ה צילום: ארכיון נהלל

14

5.5.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה