טבריה 5.5.23

יהונתן גפן בטיול השנתי של כיתה צילום: | 1959 ,' ו עפר אבידוב

שרה אבידוב: "היו לנו המון חוויות קטנות של חבורה שנפגשת בשעות אחר הצהריים ומשחקת בחסמבה. הוא היה גר בבית של סבא שלו ושם ישב וכתב שירים ועיין בספרים"

פגישות לעיתים רחוקות

מאז שגפן עבר לעיר הגדולה והם נשארו לגור במושב דרכיהם נפרדו, אך למרות המרחק הפיזי והבין אישי שנוצר הם עקבו אחריו מרחוק ואחרי התפתחותו כשמשורר, סופר, מחזאי ופובליציסט. "זה בהחלט היה צפוי שהוא ישתמש בכישרונות שלו ושאחרים יכירו בכישרונות שלו", מודה יפה, "אותי זה לא הפתיע. זו הייתה נחת לדעת שבן כיתתי מתה קדם ומצליח, מוכר ואהוב. כשיונתן הוציא את המחזה הראשון שלו 'נומה עמק', לא מעטים התייחסו אל המחה זה הזה כאל יריקה לבאר שממנה הוא שתה. אני לא הרגשתי ככה, אנחנו בתור ילדים התחרינו מי עובד יותר במשק ויהונתן לא היה שם; זה לא היה בראש מעייניו. אני זוכר שהזמינו כמה מבני הכיתה להצגה של המחזה באולם בעפולה ואחרי ההצגה כל אחד אמר כמה מילים. אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי, אבל אני זוכר את ההרגשה שלי: 'מה אתם רוצים מיהונתן, זו הדרך האמנותית שלו להביע את הדברים וצה ריך לקבל אותם כמו שהוא מתכוון ולא בשיפוטיות'". איך הרגשתם כשבן כיתתכם הפך לכל כך מפורסם? ביקל: "כבוד מהסוג הזה לא חסר לנהה לל אף פעם. זה היה בסדר גמור. היו לנו הרבה מפורסמים שגדלו בנהלל ולא רק סופרים". אשכול: "אנחנו, כל בני הכיתה עקבנו אחריו כשהוא נעשה מפורסם, סלבריטי, כתב שירים והזמרים הגדולים של הדור ההוא שרו את השירים שלו. מאוד היינו גאים בו". שמרתם אתו על קשר אחרי שהוא עזב את נהלל? אבידוב: "הוא הגיע לבקר אותי לא מעט פעמים. הביקור האחרון הממשי 40 אצלי בבית היה ביום ההולדת ה שלי. לאירועים האחרים הוא לא כל-כך הגיע, הוא כנראה בחר לנתק את הקשר. אני זוכר בחג שבועות אחד שהוא הגיע כשנטאשה בתו הייתה תינוקת. הוא הצטה רף בשמחה רבה לאחת העגלות בשיירה המסורתית של התינוה

אבידוב: "לגבי נהלל הוא היה במידה רבה אמביוולנטי. אני זוכר אותו שהוא היה מתרפק על העבר, על הילדות ועל החברות, אבל כלפי חוץ הוא היה מאוד ביקורתי כמו במחזה 'נומה עמק' או בשיר 'הכפר שלי'". שרה אבידוב, אשתו של עפר אבידוב, אחותו של שאול אלקנה ז"ל ובת כיתתו של גפן ז"ל הוסיפה: "אני זוכרת שאני ה � ב 12 ויהונתן הופענו יחד כילדים בני לנהלל. שנינו 40 צגה לכבוד שנת ה נבחרנו לשחק את ילדי טהרן, ישבנו יחד על ספסל ושוחחנו בינינו. זו זכורה לי כחוויית ילדות מיוחדת יחד עם יהונה תן. חוץ מזה היו לנו המון חוויות קטנות של חבורה שנפגשת בשעות אחר הצהריים ומשחקת בחסמבה. אני

ובאופן טבעי זה גרם לו לאנטי. באמת רובנו אחרי צבא חזרנו לנהלל והוא לא. הצעד הראשון שהוא עשה בבגרותו היה לעזוב את נהלל, הוא עבר לתל-אביב ומצא שם את מקומו".

מהשמלה המלוכלכת של המלכה ועד המלך הוא עירום". בשנה הראשונה לתיכון התחנך יהונתן גפן בבית הספר החקלאי בנהלל ולאחר מכן עבר לבית הספר כפר גלים. "לדה עתי הוא לקח את זה כהזדמנות לצאת מהבית ואז התחיל להיווצר מרחק מסוים. נפגשנו בעיקר בימי שישי בפה עולות של הנוער", סיפר יפה. כמה הוא אהב את נהלל? אשכול: "לא שוחחנו על זה אף פעם, אבל הוא היה מתראיין במקומות אחרים והיה לו יחס מאוד אמביוולנטי לנהלל. גם הרבה ביקורת מתוך מה שהוא חווה ויחד עם זה הייתה לו גם אהבה למקום הילדות שלו. אני לא חושבת שהוא סבל, הייתה לו ילדות טובה, אבל בגלל שהוא היה ילד מאוד רגיש ופגיע היו לו גם זכה רונות לא כל-כך נעימים. גם הצורך הזה להיות כמו כולם ולענות על הציפיות של ההורים וללכת בתלם, לא התאים לו

עמליה אשכול: "בגיל מאוד צעיר הוא כתב שיר על עצמו שהוא קרא לו 'לא מקובל בחברה', אני זוכרת שקראתי אותו בכתב ידו, שיר מאוד מרגש ונוגע ללב"

זוכרת אותו שהיה גר בבית של סבא שלו, סבא שמואל ושם הוא היה יושב וכותב שירים ומעיין בספרים".

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 5.5.2023