טבריה 6.1.23

מרדכי (מוכיק) שטילמן-שלו ז"ל מיסוד המעלה, ששימש כיו"ר ארגון נכי צה"ל בצפון ודאג לכל מחסורם כמי שבעצמו נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, הלך לעולמו לפני כשנה ‰ שבועיים אחרי שנחנך שלט לזכרו המנציח את תחנות חייו, אלמנתו אפרתשלו מספרת על הנתינה שלו לאחרים ועל החלל הגדול שהשאיר אני רוצה שיזכרו אותו דרך העשייה שלו

מרדכי (מוכיק) שטילמן-שלו ז"ל

התקיים טקס לפני כשבועיים הסרת הלוט משלט שהוכן לזכרו של מרדכי (מוכיק) שטילמן-שלו ז"ל מי ח סוד המעלה, יו"ר ארגון נכי צה"ל בצפון שהלך לעולמו לפני כשנה. השלט - לוח קרמיקה שהכין האמן אחיעם ליפשיץ מבית הלל - מייצג את התחנות הבול ח טות בחייו וכולל ארבעה אריחים שונים: טנק שמייצג את חיל השריון שבו הוא לחם ונפצע במלחמת יום-הכיפורים; טרקטור שמסמל את החקלאות שבה הוא עבד; אופניים שמייצגים את טיולי האופניים שארגן לקבוצת רוכבי אופ ח ניים מיוחדים לנכים והאריח הרביעי בשלט שמייצג את הזוגיות האיתנה והאוהבת עם אשתו אפרת שלו, זוגיות שנה. עכשיו 60 שנמשכה לאורך כמעט היא מספרת על החיים בלעדיו שהשאיר ועל התרומה הגדולה שלו לארגון נכי צה"ל. "היתה לו נתינה ללא תמורה", היא אומרת. פציעה קשה מרדכי (מוכיק) שטילמן-שלו ז"ל נולד ביסוד המעלה. בילדותו עבר עם הוריו לקיבוץ נען שם גדל ולאחר מכן חזר עם משפחתו ליסוד המעלה. הוא התחנך בתיכון נהלל אבל לא סיים את לימודיו כי נדרש בקיבוץ לעבודה חקלאית. בת ח התגייס לצבא ושירת 60 חילת שנות ה כמפקד טנק בחיל השריון. את אשתו ' והם נישאו 63 אפרת הוא הכיר בשנת שנתיים לאחר מכן. לזוג נולדו שלושה ילדים - שתי בנות ובן. "באתי כמורה חיילת לחצור הגלילית מהנוער העובד ושם הכרנו", היא נזכרת, "אחרי שנתיים בחצור עברתי לעבוד ביסוד המעלה. אני סופרת את השנים מאז הכרנו, בשנה שנה". 60 הבאה זה יהיה ח � , יומה הא 1973 באוקטובר 24 ב רון של המלחמה לאחר חציית התעלה, מ � שירו ה RPG נפגע מוכיק ז"ל מטיל צרים לעברו. "זה היה יום מאוד עמוס והיו המון פצועים וגם הרוגים. הטיל נורה לחלק התחתון של הטנק ופגע לו

דנ יאל דדו ן / / צילומים ורפרודוקציה: אביהו שפירא

"אין בן-אדם שהיה דופק אצלו בדלת וצריך משהו והוא לא היה נותן לו, הוא תמיד נתן לכולם. כל הזמן הוא בחר לתת, לעזור ולשמח. החבר'ה מטיולי האופניים יודעים את זה ולא שוכחים אותו כל-כך מהר"

שהיתה לו כתוצאה מהפציעה. כל פעם שהיה נכנס מישהו הרופאים היו אומרים 'שטילמן, יש לך מישהו חדש לחינוך' כי הם ידעו שהוא זה שמספק את האווירה הטובה ושאנשים מתאוששים בזכותו בגוף ובנפש". את העזרה והנתינה לאחר שהתחיל מוכיק בבית החולים הוא המשיך לאורך כל השנים עד יומו האחרון. מיד לאחר שחרורו מבית החולים הוא צירף אליו חבר נוסף והם היו הולכים יחד ומשמחים את החיילים הפצועים בבתי החולים. "אם מישהו היה מתחתן הוא היה הולך לחנויות להביא את האביזרים הדרושים לחתונה, ולמי שנולד ילד הוא דאג לב ח רית מילה ולכל הציוד". עזרה לאחר הצטרף מוכיק ז"ל 80 בסוף שנות ה לארגון נכי צה"ל ולאחר מכן בשנות ר � מונה ליו"ר מחוז צפון של הא 90 ה

ברגליים. הוא עמד כשגופו מחוץ לטנק וזה היה המזל של כולם כי היה להדף אוויר לצאת והוא רק נפגע ברגליים ונכווה בכל הגוף מהאש שפרצה בטנק. למזלנו לא נהרג אף אחד מהחיילים בטנק; שניים יצאו וקפצו החוצה ומוכיק זכר שהוא משך חייל נוסף החוצה". הטיל שפגע ישירות ברגליו ריסק לו את הירך. הוא הובהל לבית החו ח לים איכילוב שם איחו בניתוח את שני חלקי הירך, מה שגרם לו לצליעה בר ח גלו השמאלית עמה התמודד עד מותו. את זמן השיקום הממושך בבית החולים שארך כחודשיים הוא ניצל כדי להעניק תמיכה וסיוע לפצועים האחרים. "אפשר היה לחשוב שהוא בא כאורח ולא כאחד הפצועים ששוכב ומתענה, כי הוא היה מבדר את כולם ומעודד את כולם. אני זוכרת שהיו תשעה אנשים איתו בחדר, וכל פעם שמישהו היה מתאושש היו מעבירים אותו למחלקה אחרת ואת מו ח כיק לא הוציאו בגלל הדלקת הכרונית

גון. גולת הכותרת של פעילותו היתה קבוצת הטיולים והמפגשים אותם הוא ארגן לנכי צה"ל, כאשר בתחילת שנות הוא יזם את טיולי האופניים 2000 ה המיוחדים לנכים. "זה התחיל מזה שהוא לא היה יכול לדווש, ואז יום אחד הוא ראה את האופניים המיוחדים האלה שמדוושים איתם בעזרת הידיים. לאט לאט הוא אסף את הקבוצה, רובם אנשים בגילו שלחמו ונפצעו במלחמת יום הכיפורים. אני גם הצטרפתי אליהם. בהתחלה טיילנו בתוך אגמון החולה ואחר כך ראשי המועצות האזוריות נתנו לו אדמה אחרת לפני האגמון. הוא קיבל שם שטח, הציבו שם שלוש מכו ח לות ושירותים, וכל פעם הוא היה מביא עוד ציוד ועוד תקנים. בזמן הזה הוא גם ארגן טיולים לחו"ל עם האופניים. בפעם הראשונה נסענו לאוסטריה, ואני רכבתי איתם עם אופניים רגילים. אני זוכרת שהוא פנה לשקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר שניהל אז את אל-על ובעזר ח

16

6.1.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה