טבריה קרית שמונה 08.11.24

הגבול בין ישראל לירדן בנהריים

הפעם הראשונה שחוויתי את הש־ לום. היה גם טיול של כל הקיבוץ לירדן, אבל לא השתתפתי בו. אני פוחדת ולא הולכת לכל מיני מקו־ מות כאלה שאני לא סומכת במאה אחוז. לעומת זאת הבת שלי נסעה לירדן. הייתה שם חמישה ימים, טיילה ונהנתה". עם השנים כינו את השלום הזה שלום קר. מרגישים? הגר אמיתי: "באתר 'גשר היש־ נה' אפשר לעבור את הגדר איפה שהרכבת עברה. בהרבה חגי משק היינו עושים כנס בגשר הישנה. יש הרגשה שכן עברנו משהו, אבל אנ־ חנו לא נפגשים איתם, זה לא באמת שלום, אבל לפחות אין מלחמה". אורי מנחם: "זה שלום עלאכי־ פאק, לדעתי אנחנו לא צריכים יותר. המעברים פתוחים, גשר שייח חוסיין עובד, יש טיולים, זאת אומ־ רת שיש שלום עם הירדנים. בח־ קלאות יש משלחות מירדן שבאות לארץ. בעיקר ללמוד מאיתנו על הרבה דברים. יש להם חממות בשי־

"הייתי שותף לתקריות והיתק־ לויות שהיו בגבול ואני זוכר בעי־ קר את החלק הזה שהיו סיורים והיו יריות מהצד השני", נזכר, "כשנ־ חתם השלום הייתה שמחה גדולה. לראות את השילוב הזה של רבין וחוסיין יחד עם קלינטון עשה נפלא לישראל". לפחות אין מלחמה תקוות השלום עם ירדן למזרח תיכון חדש מהר מאוד חלפה. עד השנים האחרונות 30 כמה נהנו ב־ התושבים הסמוכים לגבול מפי־ רות השלום? לא הרבה. "אני זוכרת שאני והילדים שלי היינו בנהריים, ישבנו שם כמה שבועות לפני רצח הנערות", נזכרת הגר אמיתי מגשר, "ישבנו באי השלום ופתאום בא איזה בחור שאמר לנו שהוא גר לידינו בירדן ושהוא מגדל רימונים. הוא שאל אותנו אם אנחנו רוצים רי־ מונים והביא לנו כמה. זאת הייתה

| אורי מנחם. ברקע ירדן צילום: פרטי

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 8.11.2024

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker