טבריה קרית שמונה 08.11.24

עושה מאמצים כבירים למנוע הסלמה והתלקחות בעיקר בעקבות המים שהם מקבלים מישראל. זה גבול שאני מאוד אוהב לטייל בו, אבל היום אני חושש כי תפסו הרבה מסתננים". איך אפשר לחזק את השלום ולהפיק ממנו יותר? אורי מנחם: "זה כבר לא תלוי בנו. יש הסכמים מדיניים. אני לא יודע איך מתפתחים דברים. כרגע המלך שולט בעניינים, אבל הנושא האיראני זולג גם לשם. צריך להיות תמיד עם יד על הדופק". סמדר ינאי מאשדות יעקב: "יש בי תקווה שירדן תרצה לשמור איתנו על שלום ושזה יהיה איזושהי נקודת ביטחון באזור שלנו. יש אצלנו הרבה אנשים שטיילו בירדן, אבל אני לא מסוגלת, אני לא רוצה לקחת סיכון". אילנה רינות: "יש את אזור התעשייה המשותף שער הירדן שנבנה ועדיין לא עשו בו שימוש, שמענו שכנראה הוא יתחיל בקרוב לנוע, צריך להמשיך לעשות פרויקטים משותפים בחינוך, בכלכלה ובכל התחומים. בזמנו הצעתי לעשות מוזיאון לשלום ולא קידמו את זה. יש לנו יחסים טובים עם ממשלת ירדן, אבל לא בטוח שהירדנים אוהבים אותנו. השאלה מה עושים כדי שהעם הירדני יאהב אותנו יותר, איך מקרבים את הלבבות. היה פעם מצעד שעשינו של נשים ישראליות, פלסטיניות ויר־ דניות שנערך שלוש שנים ברצף והיה מרתון שהשתתפו בו שנה אחת נערים מירדן. דבר כזה אם ממשיכים אותו יכול להיות נהדר. היו דברים טובים שנקטעו ולא היה מי שימשיך אותם וחבל".

טות שלנו בעיקר באזור שבין בית שאן לים המלח". סמדר ינאי: "מה שבעיקר הרווחנו מהשלום הזה כמי שגרים בסמוך לג־ בול הוא שאפשר לטייל לאורך הירמוך ולהשקיף על הצד השני. זה שלום שאי אפשר לומר שהוא שלום חם, אין איז־ שהו קשר אישי עם הצד השני. אפשר לומר שעד המלחמה הזאת הרגשתי מאוד בטוחה. מאז תחילת המלחמה הכל יכול להיות, צריך להיות מוכ־ נים לכל מיני אירועים חריגים. אני גם רואה שיש כל מיני מבקשי עבודה שמסתננים דרך הגדר". נחמן רינות: "הייתה המון תקווה מה־ סכם השלום, אבל היא לא ממש הת־ ממשה. מאז שהמלך חוסיין מת אנחנו לא מצליחים ממש לשחזר את היחסים הטובים. כמי שגר בנווה אור הסכם השלום גרם לזה שהחיילים שהיו במו־ צבים לאורך כמה מאות קילומטרים, חזרו הביתה והירדנים שמרו עלינו ומנעו את החדירות לישראל, משהו שמחזיק עדיין עד היום". מבחינת ביטחון איך התחושה? אילנה רינות: "בגבול יש ביטחון אבל עדיין אין לי ביטחון בעם הירדני. לפני שנה טיילנו בירדן, היה מדהים 30 להראות למדריך הירדני איפה נמצא הקיבוץ 'נווה אור'. אמרתי לו 'אתה רואה את הבתים מתחת ההר הזה, שם אני גרה', הוא התקשה להאמין. הרגש־ נו נהדר בטיול, נסענו לשם גם עם זוג ערבים חברים שלנו מכפר ערה. אבל אני לא יודעת מה חושבים עלינו היר־ דנים שחיים היום". לוי גבעון: "האירועים הביטחוניים

צילום: באדיבות סמדר ינאי | ילדי עמק הירדן חוגגים את השלום

לאורך השנים הפכו את השלום הזה לקר ומהר מאוד נוצרה חשדנות משני הצדדים. אין בעיה מבחינת אזהרת מסע לטייל בירדן, אבל לפני עשר שנים הביטחון האישי של ישראלי בי־ רדן שקע. יש פחד להיות שם וזה הת־ גבר בשנה האחרונה בעקבות המלחמה. בנוסף, תושבי היישובים צמודי הגדר עם ירדן חיים היום עם החשש שעלו־ לה להיות פה חדירה של כמה עשרות מחבלים בדומה למה שקרה בעוטף עזה באוקטובר. זה יכול לקרות". 7 ב־ לחזק את הקשר ו � שנה חלפו מאז רבין והמלך ח 30 סיין היו יחד למרגלות הכנרת והש־ לום שקיוו שיהיה לא ממש התממש. התושבים צמודי הגדר משני הצדדים לא הפכו לחברים ולא מתארחים אחד אצל השני. נכון, אין מתיחות ביטחו־

נית בין המדינות כמו לפני ההסכם, אבל בשנים האחרונות מדובר בגזרה לא שקטה בכלל בגלל הניסיונות הר־ בים להבריח אמל"ח ליהודה ושומרון. השנים הבאות עם השכנים 30 איך ייראו ממזרח. קשה למצוא אופטימיות. "אחרי המלחמה הזאת, כשהבן שלי גם נלחם בה כל הזמן, אני בתחושה שאי אפשר לס־ מוך עליהם", אמרה הגר אמיתי מגשר, "מאז אני לא יכולה להאמין לאף אחד. זה קשה". אורי מנחם מירדנה גם חי בתחושות . "אני 2023 באוקטובר 7 קשות מאז ה־ לפעמים חושב מה היה קורה אילו גם מהגבול המזרחי היו תוקפים אותנו אבל בתקופה האחרונה גדודים איישו מוצ־ בים על הירדן ולמרות שיש הסכם שלום מתייחסים אליו כאל גבול שצריך גם לחשוש ממנו", אמר מנחם, "חלק גדול מהירדנים הם פלסטינים ומה לעשות הם לא אוהדים שלנו כל כך, למרות שהמלך

בין שתי גדות הנהר

דים

16

8.11.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה