טבריה קרית שמונה 17.11.23

אליעזר פרץ צילום: | ומשפחתו דניאל דדון

שאנחנו מפונים מהעיר, אבל אין מה לע־ שות אנחנו סובלים בשקט". להרחיק את חיזבאללה לתמיד כל המפונים מסכימים שעל אף הקו־ שי, המדינה צריכה לפעול כדי לפתור את האיום מצד חיזבאללה ולהחזיר את הביטחון לתושבי הצפון. "קשה לנו פה מאוד. השינה לא אותה שינה ושגרת היום אחרת. בקריית שמונה יש לנו סדר יום בבית, אבל עם כל זה אני לא רוצה שהילדים שלי והנכדים שלי יעברו את מה שאנחנו עברנו בתקופת הקטיושות", אמר סבאג, "אנחנו מוכנים להיות מחוץ לבית חמישה ושישה חודשים ואפילו שנה, אבל שירחיקו את הסכנה הזאת מאיתנו לתמיד. הזוועות שראינו בדרום יהיו רק פרומו למה שעלול לקרות בצ־ פון ולכן אנחנו דורשים ממדינת ישראל שתדאג שנחזור למקום בטוח". גם אליעזר פרץ מפחד לחזור כל עוד המצב לא ישתנה. "בעקבות מה שקרה בדרום יש לנו פחד מחדירה של מחב־ לים", חידד פרץ את החששות, "אנחנו רגילים לטילים והתמודדנו איתם בהר־ בה מבצעים ומלחמות, אבל אף אחד לא יכול להבטיח לנו שמה שקרה בעוטף עזה לא יקרה גם בצפון. יש לי אחים שגרים על הגדר במושבים דוב"ב ואביבים. הם אומרים שאם לא תהיה פעולה צבאית שתרחיק את החיזבאללה עד אחרי הלי־ טני - הם לא מתכוונים לחזור. אף אחד לא ייקח סיכון. אני מצפה שנפתח במל־ חמה כוללת מול חיזבאללה. אנחנו כבר בתוך זה, אין מה לעשות. אין לנו אופציה אחרת. אנחנו יכולים לחזור ואחרי חו־ דש-חודשיים יפתיעו אותנו עם חדירה של אלפי מחבלים ויתפסו אותנו עוד פעם לא מוכנים. זה מפחיד". "לכולם נמאס, אבל אף אחד לא רוצה ", מחזק יהלום, "כולם 2 להיות בארי מתוסכלים מהתנאים ואי הוודאות מתי יחזרו ומצד שני הם מבינים שחייבים להיות חזקים ולא להתלונן כדי שלא יקרה בצפון מה שקרה בעוטף. אני לא מדינאי או איש צבא, אבל אני יודע שצ־ ריך למנוע את האיום מצד חיזבאללה - אם זה להזיז אותם כמה עשרות קי־ לומטרים או לגרום להם להתפרק. לכל דבר יש מחיר, אנחנו לא חיים בוואקום. אנחנו נחזור כשמדינת ישראל תח־ ליט שאלו התנאים והיא חוזרת לשגרת חיים בגבול הצפון. אנשים לא יישארו במלונות לעד גם אם חיזבאללה ימשיך להיות על הגדר. אנשים יקבלו החלטות אם להישאר או לא בגבול הצפון בתנאים האלה. אני מעריך שבסופו של דבר רוב האוכלוסייה תחזור חזרה לגליל, גם אם חיזבאללה ימשיך להיות איום. התקווה היא שהמדינה תדאג לזה כדי שלא יקרה כזה אסון כמו שקרה בעוטף עזה". אורנה פרץ מסכמת בכעס: "רמת הדיוק של הפגיעות של חיזבאללה הולכת ועו־ לה ואני לא יודעת למה שותקים. אני לא יודעת למה לא מפגיזים את ביירות. אם כבר אנחנו מחוץ לבתים, שיכסחו אותם. אנחנו רוצים לראות איך מכסחים את חיזבאללה ופוגעים בהם פגיעה קשה".

ניר יהלום: "לכולם נמאס, אבל אף אחד לא רוצה להיות בארי . כולם 2 מתוסכלים מהתנאים ואי הוודאות מתי יחזרו ומצד שני הם מבינים שחייבים להיות חזקים ולא להתלונן כדי שלא יקרה בצפון מה שקרה בעוטף דודו סבאג: "לא ראיתי אף אחד מהממשלה פה. לא הכל מסתכם בבגדים וצעצועים, לפעמים ההיבט הנפשי והדאגה מה שלומכם ואיך אתם מעבירים את היום זה הרבה יותר עוזר"

יהלום: "במוצאי שבת הופיעו הדג נחש בהתנדבות למפונים והילדים שלי עלו לבמה ושרו יחד איתם. הילדים נכנסו השבוע למסגרת של כמה שעות בבית הספר 'נעמי שמר' בקיבוץ כנרת וצריך להגיד תודה רבה למנהלת מיטל. לקח הרבה זמן עד שהם שובצו במסגרות. יש להם חוג חתירה בכנרת ארבע פעמים בשבוע, שארגנה מחלקת הספורט של המועצה האזורית עמק הירדן". בניגוד ליהלום, נכדיה של אורנה פרץ עדיין לא שובצו למסגרות הלימוד בט־ בריה. "הנכדים עדיין לא לומדים במסג־ רת חינוך", אמרה פרץ באכזבה, "מהנכד הקטן הם דורשים שנשלם למעון לפחות שקל. אפילו סיוע מהמדינה לא 3,000 קיבלנו. זרקו אותנו לכלבים. אם נהיה כאן חצי שנה או שנה מי יטפל בנו? אומ־ רים שהמלחמה הולכת להיות ממושכת". ככל שהזמן חולף, הגעגוע לבית מת־ חיל לתת את אותותיו. "אין כמו הבית. ארבעה חמישה ימים עוד אפשר לסבול, אבל כשזה כבר מתחיל להימשך אתה מתגעגע לפרטיות שלך", אמר אליע־ זר פרץ, "אני מתגעגע למקלחת בבית, לאווירה ולמיטה שלי. זה מרגיש מבאס

גם פרץ מאוכזבת מחוסר היחס של הרשויות. "אף אחד לא מסייע לנו כאן ואף אחד לא הגיע לשאול מה איתנו ומה שלומנו ואיך אנחנו מסתדרים", הדגישה, "רק חבר הכנסת אריאל קלנר בא ושמע את האנשים, אבל חוץ ממנו אף אחד לא בא לבקר אותנו. מהעירייה אפילו טלפון לא הרימו. הייתה פה פעם אחת עובדת סוציאלית שהגיעה לראות את אחת המשפחות. בינתיים ירד לנו שכר דירה, ארנונה, משכנתאות והלוואות. ההוצאות תופחות". גם באחוזת אוהלו היחס מצד הרשויות דומה. "לא רק שלא ביקרו אותנו מה־ ממשלה, גם לא ביקרו אותנו מהמוא"ז הגליל העליון", אמר יהלום, "אנחנו פה כמעט חמישה שבועות. ולמיטב ידיעתי ראש המועצה לא ערך אף ביקור. שיס־ תכל על עצמו במראה ויחיה עם הידיעה שהוא לא טרח להגיע. אני מתאר לעצמי שהוא דואג ועושה דברים לטובת התו־ שבים, אבל אם הוא מרגיש בנוח שהוא לא הגיע לראות את התושבים ולהתע־ ניין בשלומם זה גם בסדר. אולי הוא היה עסוק בדברים אחרים". איך אתם מעבירים את הזמן?

הארץ. אחד מהמקומות שקלט את המ־ פונים הוא 'אחוזת אוהלו' בדרום הכנרת משפחות מקיבוץ כפר 100 שמארח כ גלעדי. ניר יהלום, אשתו ושלושת יל־ באוקטובר 9 דיו התפנו עצמאית כבר ב ומתארחים באחוזת אוהלו כבר כמעט חודש. "הכל זה עניין יחסי. אם אני מש־ ווה את עצמי לרוב אזרחי ישראל אז התנאים שלנו לא טובים, אבל אם אני משווה את עצמי לעוטף עזה אז התנאים טובים מאוד כי להם אין בית והם איבדו את יקיריהם", אמר יהלום, "זה לא קל להיות מפונה ועוד יותר לא קל להיות לא מפונה למלון. כל החיים שלנו דחו־ סים בתוך חדר או שניים. מלון הוא מקום שבנוי לארח אותך לכמה ימים ספורים. אבל ברגע שאתה צריך לכלכל את כל חייך, מרמה של כוס קפה ועד כביסה, זה מתחיל להיות קשה. עכשיו מתחיל החו־ רף ואנחנו צריכים לשלם עשרה שקלים לקילו לכל כביסה, זה סכומים אסטרו־ נומיים". אפילו טלפון לא הרימו דודו סבאג מאוכזב מאוד מהפינוי של התושבים שלקח זמן רב ומחוסר היחס של נציגי המדינה שלדבריו בכלל לא באו לבקר את המפונים ולהתעניין בשלומם. "התפנינו אחרי שבוע וחצי לא נעי־ מים שהיינו בקריית שמונה ואני מאוד ממורמר על זה. הפינויים בוצעו על ידי העירייה ואחרי זה פיקוד העורף ואחר כך אמסלם טורס ואף פעם לא הצלחתי לת־ פוס אף אחד", סיפר סבאג, "זה היה ביזיון אחד גדול. הפינוי שלנו הגיע בכלל מא־ לביט מקום העבודה של אשתי. אני חושב שזה זלזול וחוסר יכולת. ראש העיר היה פה רק פעם אחת". נציגי הממשלה הגיעו לבקר? "לא ראיתי אף אחד מהממשלה פה. מי שדאג לנו והיה פה כבר ביקור שלישי הוא חבר המועצה אלי זפרני. לא הכל מסתכם בבגדים וצעצועים, לפעמים ההיבט הנפשי והדאגה מה שלומכם ואיך אתם מעבירים את היום זה הרבה יותר עוזר".

צילום: פרטי | הילדים של ניר יהלום בהופעה של 'הדג נחש' למפונים בעמק הירדן

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 17.11.2023