טבריה קרית שמונה 19.01.24

נפצע אלירז גבאי ז"ל מטבריה מרסיס ופונה 37 בשבוע שבו חגג יום הולדת לטיפול, אבל אחרי כמה ימים התעקש לחזור להילחם ברצועת עזה לצד חבריו ‰ בשבת לפני כשבועיים הוא נפל במהלך משימה להשמדת מנהרה כשהוא מציל את חבריו מפגיעת רסיסים ‰ עכשיו אמו אביבה ואחותו שריי מספרות על אישיותו הכובשת והאהבה שלו לטיולים ומתקשות לעכל את העובדה שלעולם לא יכיר את בנו הבכור שצפוי להיוולד בעוד ארבעה חודשים אלירז היה עניו וצנוע. כולם אהבו אותו" הבן והאח שלא יחזור עוד

דניאל דדון // צילום: אביהו שפירא

עדיין אביבה גבאי מטבריה לא מעכלת את הרגע הקשה במוצאי שבת בדצמבר בו בישרו לה נציגי הצבא 30 ה על נפילתו של בנה הבכור סמ"ר אלירז ז"ל. "זה היה בתשע וחצי בלילה כשקציח ", היא משחזרת, | ני הנפגעים דפקו בדלת "שמעתי את הדפיקה בדלת והלב התחיל לדפוק. הסתכלתי דרך העינית, פתחתי את הדלת וצעקתי: 'מה קרה בדיוק?', מה היה אחרי זה אני כבר לא זוכרת. ניסו להרגיע אותנו. הם ישבו איתנו, אבל לא האמנו שזה הגיע אלינו לדלת". דרישת השלום האחרונה מבנה הייתה ביום שישי טרם כניסת השבת כשאלירז ז"ל והצוות שלחו סרטון של איחולי שבת שלום למשפחות. "הם אמרו שהם בסדר וכל אחד מסר ד"ש לבית. אלירז היה אחד לפני האחרון. המילים האחרונות שלו היו 'שבת שלום, ביחד ננצח'", סיפרה האם השכולה. 7810 אלירז גבאי ז"ל, לוחם בגדוד בחטיבת יפתח, גויס למילואים כבר באוקטובר בשעות 7 בשבת השחורה ה הצהריים. מאז מיעט לראות את אשתו קורל ואת ביתו בפתח תקווה ואת בית הוריו בטבריה. שבוע לפני שנפל הוא נפצע מרסיס ויצא למנוחה בבית, אך לאחר הפוגה קצרה חזר שוב להילחם בעזה. "זה קרה בשבוע שחל בו יום הולדתו והוא ואשתו קורל הלכו וביח לו במסעדות", סיפרה האם, "הוא גם הספיק ללכת עם חבר שלו למשחק של מכבי תל אביב בבלומפילד. היה לו שבוע ממש כייפי. ביקשנו ממנו וגם החברים ביקשו ממנו שינוח עוד קצת, אבל הוא לא היה מוכן להישאר. הוא כבר רצה לחזור לצוות ולגדוד שלו, לעזור להם שלא יילחמו לבד כדי שהמשימות לא תהיינה ארוכות". "הם הלכו למשימה של פיצוץ מנהרה במרכז הרצועה", מספרת האם, "חיל ההנדסה הכניס למנהרה חומר נפץ וכנראה שהם לא העריכו את כמות האמל"ח שהייתה כבר בתוך המנהרה. נוצר פיצוץ מאוד חזק וכתוצאה ממנו התפזרו המון רסיסים ובטון. לצערי אלירז היה הראשון בכוח והוא קיבל את הפגיעה הכי קשה. בכך הוא הציל כמה חיילים שנפגעו רק קלות". הראשון להתנדב ח � בנופלו הותיר א 37 אלירז ז"ל בן ריו את הוריו אביבה והרצל, את אחותו שריי ואת אשתו קורל, שנמצאת בחודש החמישי להריונה. ההתמודדות עבור המשפחה לא קלה. "קשה לקורל מאוד,

אחרי שהם היו חוזרים ממשימה הוא היה מכין להם קפה ומחלק עוגיות. כשכולם הלכו לנוח הוא היה האחרון שנשאר כדי לסדר את הדברים. "הוא היה עניו וצנוע", הוסיפה האם וסיפרה על אישיותה המיוחדת של בנה, "ידענו כמה הוא מדהים אבל עכשיו מגיעים אלינו המון סיפורים כמה הוא היה שקט, כמה הוא אהב לעזור לכולם וכמה כולם אהבו אותו בכל מקום. גם בעבודה וגם החברים בצבא. הוא אהב לצלול והייתה לו גם תעודה של מדריך צלילה. הוא הלך לצלול במלדיביים, אהב לטייל, אהב את הנופים ואת המדינה. הוא אהב לחיות וזה קרה דווקא עכשיו בשיא הפריחה שלו מכל הבחינות: בעבודה, במשפחה ובזוגיות. הוא רצה להתקדם בעבודה בתחום ההשקעות והייעוץ הפח נסיוני". איך את מתמודדת בימים האלה? "אנחנו מנסים להתמודד. מקבלים קצת תמיכה מהחברים ושומעים סיפורים עליו. החברים שלו שמאוד אהבו אותו מבקרים אותנו. יש מספיק אנשים טובים פה בעיר שעוזרים ותומכים בנו". אח אהוב אלירז ז"ל גדל והתחנך בטבריה. הוא למד בבית הספר היסודי כינר ולאחר מכן בתיכון עמל נופרים. בצבא שירת בסיירת גולני. לאחר שהשתחרר הוא התחתן עם אשתו קורל והם עברו להתח גורר בפתח תקווה. הוא עבד כסוכן בחח

תתף בברית שלו", המשיכה האם לספר, "יש המון זיכרונות, המון תמונות שלו בתוך רצועת עזה, תמונות שלו לפני המלחמה והרבה סיפורים שהחברים מספרים. הגיעו לכאן החברים מהצוות וסיפרו שהוא היה פשוט מדהים. הוא תמיד עזר להם והיה הראשון להתנדב.

היא עוד לא חזרה לעבודה והיא מתמוח דדת עם הזיכרונות. מה שקצת מרגיע אותה זה הסרטונים שלו ואפילו הודח עות בקולו ששלחו לה. כואב לי שהוא לא יזכה להכיר את הבן הבכור שלו שהוא כל כך חיכה וציפה לו. הוא כל כך חיכה ולצערנו הוא לא יוכל להשח

האם אביבה: "הסתכלתי דרך העינית, פתחתי את הדלת וצעקתי: 'מה קרה בדיוק?', מה היה אחרי זה אני כבר לא זוכרת. ניסו להרגיע אותנו. הם ישבו איתנו, אבל לא האמנו שזה הגיע אלינו לדלת"

אלירז גבאי ז"ל

8

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה