טבריה קרית שמונה 22.07.22

קרית שמונה

אורן נחמנה. "טוב | " לי איפה שאני צילום: אפי שריר

דניאל דדון

בתחילת הדרך, כשהתחיל את הקריירה במסעדנות, חלומו של השף אורן נחמנה מקרית שמונה היה לפתוח מסעדת שף. בינתיים הוא הש ־ תפשף אצל גדולי השפים, חי חמש שנים בפריז - בירת הקולינריה העולמית, עבד במסעדות מעוטרות כוכבי מישלן ואף היה השף הפרטי של שגרירי ישראל בצרפת. אלא שאז הוא החליט לחזור לארץ, לגליל העליון שהוא כל כך אוהב, והחלום הגדול לפתוח מסעדה נגנז. היום הוא שלם לחלו ־ טין עם הדרך שבחר בה ומגשים את ייעודו כשף פרטי לאירועים. "עבדתי במסעדות כל חיי והיתרון הכי משמעותי מבחינתי היום זה שאני לא משועבד לשום דבר", הוא אומר בסיפוק, "מסעדנות זה כמו חתונה קתולית; זה שעות ביום שבעה ימים 16 דורש לעבוד בשבוע. אין שבתות וחגים. עכשיו אני עושה מה שבא לי וחי את החלום. אני לוקח את הילדים לגן והולך איתם לבריכה ואם לא בא לי לעבוד, אני לוקח חופש". מאוהב בבישול ), נשוי ואב לשניים, נולד 38 נחמנה ( וגדל בקרית שמונה. הוא התחיל לעבוד , בתפקיד הכי 14 בתחום המסעדנות בגיל נמוך או כמו שהוא מגדיר את זה 'מתחת לאפס' וממנו התקדם. "עבדתי כפיקולו ובשטיפת כלים, אחר כך נכנסתי להיות עוזר טבח ולאחר מכן ניהלתי את המ ־ טבח של בית הקפה ב'דג על הדן'", הוא מספר, "אהבתי את האדרנלין והתגובות של האנשים. להכין אוכל זה יצירה. אתה בעצם יוצר מכלום משהו שמרגש ומפתיע אנשים ועושה להם טוב בבטן". לצבא הוא התגייס כלוחם בנח"ל וכ ־ שהשתחרר חזר שוב לנהל את המטבח של בית הקפה, אבל אז התחילה מלחמת לבנון השנייה, הוא נקרא למילואים והתו ־ כניות נקטעו. כשהסתיימה המלחמה זנח נחמנה את תוכניותיו להתקדם בקריירת המסעדנות ובמעבר חד הוא היגר לארצות הברית, שם עבד כפורץ מנעולים. דווקא שם בניכר התעוררה בו ההבנה שהוא צריך לחזור למטבח. "שם נפל לי האסימון שמה שאני אוהב לעשות זה לבשל כי זה מה שעושה לי הכי טוב. עשיתי ערמות של כסף, אבל לא קמתי עם חיוך בבוקר. לקחתי פסק זמן וטסתי לדרום אמריקה לתשעה חודשים ואז חזרתי לארץ. הייתי אמור לעבור לתל אביב לעבוד במסעדנות, אבל אז הכרתי את אשתי ונשארנו בצפון". משם הנסיקה בקריירה הקולינרית של נחמנה היתה מהירה. הוא התחיל לעבוד במסעדת פוקצ'ה בגן הצפון ובמקביל למד קולינריה בבית הספר בישולים ביפו פע ־ מיים בשבוע. לאחר ארבע שנים עם סיום לימודי התואר של אשתו, הם התחתנו וטסו לפריז. "התכנון היה לטוס לשנתיים בפריז ולח ־ זור לפתוח מסעדה פה בצפון, אבל היה לנו כיף ונשארנו שם חמש שנים. אני למדתי ב'קורדון בלו' והיא עבדה באל־על. אחרי הלימודים עשיתי סטאז' במשך חודשיים במסעדות עם כוכבי מישלן, אחר כך הייתי סו־שף שנה וחצי בביסטרו בסן־ז'רמן ובש ־ נתיים וחצי האחרונות שלנו בפריז הייתי השף הפרטי של שגרירי ישראל בצרפת

חי את החלום אחרי שעבד במסעדותמעוטרות כוכבי מישלן בפריז והיההשף הפרטי שלשגרירי ישראל בצרפת, החליט השף אורן נחמנה לחזור לעירשבה נולד וגדל ‰ היום הואעובד כשף פרטי ומרגיששמצאאת ייעודו בחיים ‰ "אין דרך יותר טובה להיכנס ללבשל הבנאדםמהאוכל, ואםהצלחתי בזהאז עשיתי אתשלי"

לבוא אליו אבל הוא אמר לי 'אצלי המט ־ בח קטן'. שאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא אליי, הוא אמר לי 'כן' ומאז זה הפך להיות אצלנו בבית, אבל בקורונה הפסקנו לארח בבית והתחלנו לארח בשטח ובטבע בכל מקום. לרוב זה היה על הירדן או ברמת הגולן. אירחנו גם בים ובפרדס תפוזים. זה הפך להיות הפתרון לאנשים שרוצים לצאת מהבית. החלטנו שעד שהקורונה לא מתנדפת מהעולם, אנחנו לא מארחים שוב בבית". היום גם אשתו של נחמנה היא חלק בלתי נפרד מהעסק. הוא הצליח לסחוף אותה לתוך העולם הקולינרי והיום היא הקונדי ־ טורית שאחראית על הקינוחים ומתלווה אליו באירועים. "היא אהבה מאוד את כל העניין של האירוח בבית, בכל יום פגשנו אנשים חדשים. אחר כך היא הלכה ללמוד קו ־ נדיטוריה בדנון בתל אביב והיום היא עושה הכל. היא הקונדיטורית והסו־שף ובאירועים גדולים היא מגיעה איתי". יש לך חלום להתפתח יותר או שמ ־ תאים לך ככה? "אני רוצה להמשיך כמו שאני. טוב לי איפה שאני. כשהתחלתי האירועים היו עד איש 100 איש והיום הם מיועדים לעד 50 וזה לא יעבור את זה". מה דעתך על הקולינריה באזור הגליל העליון? "אין מספיק מגוון, אבל יש התפתחות. המצב היום בארץ הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני עשר שנים אבל טעון שיפור. יש עוד הרבה מקום לכולם". כאחד שהסתובב הרבה בעולם וחזר לקרית שמונה, מה אתה חושב על העיר היום? "יש לה המון לאן להתפתח, אבל זה גם חלק מהקסם של המקום. שום דבר לא פתוח בשבת והעיר שומרת על הצביון שלה כמו שאני זוכר אותה. תמיד יש לאן לשאוף. יש עכשיו ראש עיר צעיר שמכ ־ ניס רוח של שינוי ומתחילים לראות דב ־ רים זזים ונקווה שרק ימשיך כך".

וכך גיליתי את הקונספט של השף הפ ־ רטי". מחובר לגליל לאחר ההרפתקה הקולינרית בפריז חזר נחמנה לארץ והתחיל לעבוד כשף פרטי לאירועים. "אשתי נכנסה להריון ורצתה ללדת בארץ אז חזרנו לקרית שמונה ואמ ־ רנו שניתן לסיפור הזה של השף הפרטי צ'אנס לשנה. בחודש הבא עוברות חמש שנים מאז שפתחנו את העסק 'שף גלילי'". אחרי שהיית בעולם במקומות הכי נח ־ שבים, מה גרם לך לחזור לארץ ולגליל? "נולדתי וגדלתי פה ותמיד תכננתי לחיות פה. כשהכרתי את אשתי אמרתי לה שיש לי גבולות גזרה מאוד ברורים, שהכי דרומה שאני מוכן לגור זה צומת צמח. אני אוהב את הגליל העליון ואת קרית שמונה והצפון ואני לא זז מפה לשום מקום". איך זה לעבוד מקרית שמונה? "כיף. רוב העבודה היא בגליל העליון, אבל אנחנו מגיעים לכל הארץ. אנחנו עושים אירועים בתל אביב, במצפה רמון, בקיסריה, בסביון ובנתניה, אבל בסוף הכי כיף להתעורר בבוקר ולראות את החר ־ מון".

האוכל שנחמנה מכין מבוסס על המטבח הצרפתי. התפריט מתחלף כל שלושה חו ־ דשים בהתאמה לפי העונה. הדבר היחיד בתפריט שלא מתחלף הוא לחם הפוגאס הצרפתי. "אני אופה את הלחם זה בטא ־ בון אצלי בבית וזה הדבר היחיד שקבוע בתפריט". איפה אתה מכין את האוכל? אחוז מוכן. את מה שאני 80 "אני מגיע יכול להכין בבית כמו הלחם והרוטב לסלט אני מכין בבית, אבל כל הדברים נעשים במקום מול הקהל. בבית, בווילה או בצימר שאני עובד בהם או בשטח". מה זה בשבילך להאכיל אנשים? "התגובות והמחמאות שאני מקבל עו ־ שות לי טוב. אין דרך יותר טובה להיכנס ללב של הבנאדם מהאוכל, ואם הצלחתי בזה אז עשיתי את שלי". יוצא לשטח עד שהתחילה הקורונה נהג נחמנה לפ ־ תוח את ביתו בקרית שמונה לארוחות ערב מיוחדות שבהן התארחו זוגות ולאירועים ת � איש. "הבחור הראשון שה 20 קטנים ל ־ קשר אליי אמר שיש לאשתו יום הולדת והוא רוצה ארוחה", הוא נזכר, "הצעתי לו

"בקורונה הפסקנו לארח בבית והתחלנו לארח בשטח ובטבע. לרוב זה היה על הירדן או ברמת הגולן. אירחנו גם בים ובפרדס תפוזים. זה הפך להיות

הפתרון לאנשים שרוצים לצאת מהבית"

16

22.7.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה