טבריה קריית שמונה 09.09.22

אלי שטיין, מנהל כפר הנוער הודיותשבגליל התחתון, שובר בימים אלו את הראש איך להסתדר עם התקציב הקיים שאינו מספיק עוד להוצאות השוטפותשל התלמידים ‰ השבוע הוא מספר על מצוקת כפרי הנוער בארץ שהחריפה לאחרונה עם יוקר המחיה, מתאר את חולשתם כגוף נטול כוח ומקווה שלא יגיע למצב שבו הוא ייאלץ לקצץ בתנאים של חניכיו ‰ משרד החינוך: הוקם צוות לבחינת הטענותשהועלו בעניין הפערים התקציביים אנחנו עוסקים כל היום בהישרדות, אני כמעט שלא עוסק בחינוך

עסוק אלי בשבועות האחרונים שטיין, מנהל כפר הנוער הדתי הודיות בגליל התחתון, במאמץ למצוא פת ־ רון איך לנהל את התקציב שברשותו כך שיוכל לספק לחניכי הכפר שלו את התנאים האופטימליים. בימים אלו הוא מסתובב מתוסכל מאוד מהעבודה שאין התאמה בין העלייה ביוקר המחיה לבין התקציב השוטף שאיתו מתנהל הכפר. השבוע החליט שטיין לזעוק לעזרה ול ־ חשוף את ההתמודדות והקשיים איתם הוא מתמודד. "אנחנו עוסקים כל היום בהישרדות, אני כמעט שלא עוסק בחי ־ נוך. אני כל הזמן חושב מאיפה אני מגרד עוד כסף מפה ומשם, זה לא הייעוד שלי". תקציב לא מותאם מצוקת כפרי הנוער בישראל וביניהם כפר הנוער הודיות, שמתמודדים תקופה ארוכה עם שחיקה משמעותית בתקצי ־ ביהם, החריפה לאחרונה עם יוקר המחיה המאמיר ועלייתם של מחירי מוצרי המזון והחשמל. מצוקה זו מעמידה את שטיין במצב אבסורדי שבו הוא נאלץ לבחור בין מזון איכותי לתלמידים לבין שעות תגבור והכנת הנערים לחיים האמיתיים. אחוז ויש מוצרים 8 "מחיר המזון עלה ב- אחוז. הילדים היום רוצים 30 שעלו גם ב אוכל יותר בריא כמו חלב שקדים ולחם בריא ויותר ירקות ופירות, ובתקציב שאנחנו מקבלים אנחנו לא יכולים לע ־ מוד בזה", הוא מסביר. בכפר הנוער הדתי הודיות מתחנ ־ תלמידים בנים ובנות 220 כים כיום כ בכיתות ז'-י"ב, חלקם הגדול ממשפחות בחתך סוציו־אקונומי נמוך. עלות הפע ־ 100 לת כפר הנוער לדברי שטיין הוא כ אלף שקל בשנה והתקציב אותו הוא מקבל מהמדינה לא התעדכן מאז ואפי ־ לו נשחק. "משלמים לנו על כל תלמיד סכום מסוים בחודש לפי סל ועדת לאור שנקבע לפני למעלה מעשרים שנה. הסל הזה לא התעדכן מאז, המחירים עולים והתקציבים כל שנה-שנתיים יורדים, אבל הצרכים של הילדים לא יורדים". עכשיו עומד שטיין בפני שוקת שבורה והוא מקווה שלא יגיע למצב שבו הוא ייאלץ לקצץ בתנאים של התלמידים. "לילדים האלה מגיע, פה מרכז החיים שלהם. כמו שאני דואג לילד שלי אני דואג לתלמידים שנמצאים כאן. בהודיות אין מצב שאני אומר לילד אין אוכל, אין מצב שאני מגביל את הילד במנה עיק ־ רית יותר מפעם אחת, הוא יכול לקחת כמה שהוא רוצה בתנאי שלא יזרוק לפח, כי גם את הילד שלי בבית לא הגבלתי. אני לא רוצה לקצץ כי אני חושב שמגיע לילדים האלה הכול. ישבתי לפני שבוע וחצי עם מנהל הפנימייה והחשב. הוא אלף שקל לתקציב החוגים 50 רצה עוד והחלטתי בניגוד לעצת החשב שאני אתן לו אותם. עכשיו אני צריך לשבור את הראש מאיפה אני לוקח אותם - להוציא את התלמידים יותר הביתה לשבתות, לקצץ ימי טיול, להוריד את הריבה מהל ־

דנ יאל דדו ן / / צילום: ג יל נחושתן

להוריד ולצמצם פה ושם, כרגע בדברים הלא משמעותיים. אני לא רוצה להגיד בימים החמים לתלמידים שיש להם מזגן בלילה, הם צריכים 12 רק עד השעה לקום בבוקר רעננים. אם זה יימשך ככה זה יתפוצץ באיזשהו מקום". הקול שלא נשמע גם שכר המדריכים בכפרי הנוער הוא ו � שקל בח 7,000 זעום ומסתכם בכ - דש ושטיין נאלץ להתפשר על איכות 6,500 הצוות. "מדריך היום מקבל בין שקל לחודש. זאת עבודה של 7,000- ל ימים ולילות, שבתות וחגים. שכר 24/7 שלא מתגמל. מקצוע של מדריך הוא לא מקצוע לחיים כמו מורה. אין לו סולם שהוא יכול להתקדם בו. מגיעים זוגות צעירים או סטודנטים לכמה שנים ואחרי

חם. אין לי עדיין תשובה לדברים האלה". איך התחלתם את שנת הלימודים? "התחלנו את שנת הלימודים אפי ־ לו לפני הזמן לאט-לאט באינטרוולים: כיתה י"ב קודם וביום שלישי כבר הגיעו כולם. אני מאז לא ישן בלילות, אני כל שבוע יושב עם החשב, אני אומר לו בוא נראה איך מתמודדים ומה בוחנים הפעם. בית הספר רוצה עוד שעות, הפנימייה רוצה עוד הוצאות ויש טיולים וסמינרים ועוד המון דברים ואני בעד. זה התפ ־ קיד שלי להגיד 'כן', המילה 'לא' אסורה שתהיה על לשוני. יש לי לוח פעילות בחדר שלי, הוא חייב להיות מלא. אין ילד שירצה ללמוד נגינה ואני לא אתן לו". עכשיו אתה עומד בפני מצב שאתה תגיד 'לא'? "אני מקווה שהקב"ה לא ינסה אותי בזה אז אני מדבר כל הזמן על חיסכון, על

זה ממשיכים הלאה. עם שכר כזה לאף אחד אין מוטיבציה לעבוד". מה שיאפשר לכפרי הנוער להחזיק את עצמם ולהתקיים לדברי שטיין הוא עדכון תעריפי התקציב שיתאימו למ ־ ציאות החדשה. "המדינה צריכה להיות ריאלית עם המשאבים והתקציבים שלה, היא יודעת כמה עולה בחוץ להחזיק ילד. היא יודעת שמחירי החשמל והמזון עלו ושמחירי המים צפויים לעלות והיא צריכה להתאים את זה לתגמולים שלה. התקציב שהיא מספקת היום הוא כבר לא אחוז אבל 70 אחוז, הוא בסביבות 100 160- הצרכים של התלמידים הם כבר אחוז. אנחנו מחזיקים ילדים בחתך 140 סוציו-אקונומי מוחלש ואין ברירה. אם אני רוצה שהתלמיד יישב בכיתה וילמד, יהיה נטול מחשבות וטרדות של הבית והסביבה, הוא צריך לקבל את הארוחות

10

9.9.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה