טבריה קריית שמונה 09.12.22

אל תשכחו אותם מחר

ביום ראשון יצוין יום ההוקרה הממלכתי לפצועי מערכות ישראל לקראת האירוע ‰ ופעולות האיבה שלושה פצועי צה"ל - ראובן פרח מאשדות יעקב מאוחד, אורי אשכולי מכפר גלעדי ותומר אורן מקיבוץ מירב - ששילמו בגופם ובנפשם מחיר יקר, מספרים על הרגע שהפך את חייהם ומדברים באומץ על הקשיים ועל המאבק התמידי לחיות חיים עם משמעות מלחמת ההתשה "חונכתי להיות נאמן למדינה" ), כפר גלעדי 79( אורי אשכולי

גרוש ואב לילד. סטטוס: ● משותק בשתי רגליו. הגדרת הפציעה: ● "הייתי מ"מ האירוע ששינה את חייו: ● ג � , אחרי קורס מפקדי פלוגה ב 26 צעיר, בן צ � בחיל ה 55 של חטיבה 66 דוד המילואים נחני , כשנקראתי לשירות מילואי בגז ג רת תעלת סואץ בזמ מלחמת ההתשה. אלו היו ימי שבה חילופי האש ע המצרי היו עניי שבשגרה. ע הגעתנו למעוז, כשהיינו במ ג מטרי מקו המי של 500 רחק התעלה, פתאו נפתחו ארובות השמי והופגזנו בירי מסיבי של תותחי ומרגמות. ה לא ראו אותנו, ה ירו על המוצב שהיינו בדרכנו אליו. החיילי המצרי הפרו את שגרת היו כאשר היו יורי על המוצב, בכל פע בשעה אחרת ללא הודעה מוקדמת. י � , יו לפני סיו המ 1969 ביולי 4 "בג לואי , נפצעתי מרסיסי פצצת מרגמה כשעמדתי לצאת מהבונקר לחלק הוראות לחיילי . יצאתי וזחלתי החוצה, ע כובע פלדה ומשקפת ועמדתי בפתח של הבונקר. הייתי למוד ניסיו ועמדתי בפתח לשמוע א מגיעה השריקה של הפצצה. כששמעתי את השריקה נשכבתי על הארץ, הייתי ממש בפתח וחשבתי להסתובב ולהיכנס כשהפ ג צצה נפלה על ידי בשיפוע לתוך חול. הת ג מלאתי רסיסי קטני כשאחד מה חדר לעמוד השדרה. מסוק חילוץ הטיס אותי לבית חולי ברפידי . כשהגעתי לש מיד הורידו לי את הנעליי והרופא העביר לי סיכה על כף הרגל. הוא שאל אותי א אני מרגיש משהו ואמרתי לו: 'לא'. מש העבירו אותי לבית חולי וש ג התברר שהטחול הלך והוציאו אותו בניתוח". "זה לוקח המו ההשלמה עם הפציעה: ● זמ , זה לא נפל עליי בבו . למשל ב

אד שמתעורר מניתוח קשה ורואה שאי לו רגל אז הוא נכנס למשבר נפשי מאוד קשה, אצלי זה היה בהדרגה. הרופא בבית החולי תל-השומר בא אליי לבאר שבע להגיד לי שאוטוטו מעבירי אותי אליה . הוא אמר לי, 'לא נורא - אתה תלך'. הש ג 1970 תחררתי מבית החולי באפריל נסעתי לארצות הברית 1970 ובאוגוסט לפגוש את הרופאי הכי מומחי שמביני בעמוד השדרה, למרות שכול ידעו שאי שו סיכוי. ראיתי שלושה רופאי וכל אחד מה אמר שאי מה לעשות. היה אסור להוציא את הרסיס". "כשחזרתי מהנסיעה מארצות השיקום: ● הברית למדתי לתואר ראשו בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני במינהל עסקי ל � שני במה 5 באוניברסיטת תל אביב. כ עברתי ע האישה והילדה לגור בתל אביב. היו לנו חיי טובי בעיר אבל הח ג לטנו בכל זאת לחזור לכפר גלעדי. חזרנו למשק וניהלתי את המלו בכפר גלעדי ולאחר מכ את מחצבות כפר גלעדי במשך שנה. הייתי ג יו"ר איגוד יצרני חומרי 14 מחצבה בישראל ועשינו חיל. עזרנו לתע ג שייה הקיבוצית להתבסס ולהתחזק". מה התובנה שלך לחיים אחרי כל מה ● ע � "אנשי שואלי אותי הרבה פ שעברת : מי א אני מרגיש שנאה לחייל שירה את הפגז, ואני עונה: 'אני לא שונא אף אחד'. כילד היו לי חיי נחמדי ומענייני . יצא לי להיות ע הוריי פעמיי בחו"ל ובסוף הכול ככה קשה, אבל אי מה לעשות. חונ ג כתי להיות נאמ וקשור למדינה. אני אוהב את המדינה. אבל המדינה היא כבר לא המדינה שלנו, משהו התהפך. אני מרגיש שהציונות הולכת לאיבוד איפשהו, משהו קורה לנו. התוצאות של הבחירות האלה עשו לי חולי. אני מרגיש נורא מתוסכל מזה".

י וסי וקנ י ן , דנ יאל דדו ן / / צילומים: אפי שריר , שרו ן צור

"אני אוהב את המדינה. אבל המדינה היא כבר לא המדינה שלנו, משהו התהפך. אני מרגיש שהציונות הולכת לאיבוד איפשהו, משהו קורה לנו"

8

9.12.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה