טבריה קריית שמונה 13.02.22

לשליחות אחיות - מוגש מטעם כללית מחוז צפון

נכנסים לחדר והאווירה טובה והדינמיקה טובה ואני מצליחה לדבר והם מקשיבים ולהיפך אז משם הדרך קצרה להצלחה. הם יבואו שוב, ואם הם יבואו שוב הילד יטופל וזו המטרה, זה הכי חשוב. זו זכות עבורי לטפל בילדים שמחים ובריאים אבל מידי פעם קורה שאנחנו נתקלים בתינוקות שנולדו עם מום או שהתפתחה בעיה וזה יכול להיות קורע לב, למשל ילד שיש לו אלרגיות כמעט לכל דבר או ילדה קטנה שמפרכסת עם נזק נוירולוגי תמידי, אלה רגעים שהלב מתכווץ וקשה, אין ספק שקשה. להיות אחות זה לעשות משהו משמעותי עם החיים. זה לבוא לעבודה בכיף, לדעת שנגעת באנשים, אני חושבת שמאז שהפכתי לאחות אני אמא טובה יותר אישה טובה יותר ובטח אדם טוב יותר”. שני נאה “עשיתי שירות לאומי וטיפלתי באנשים עם צרכים מיוחדים וידעתי שאני רוצה לטפל, יום אחד דיברתי עם מישהי סטודנטית לסיעוד, וזהו, ידעתי שה מה שאני רוצה להיות, זה מה שאני רוצה לעשות. יש הרבה רגעים מרגשים, אני חושבת שכשאני רואה שמטופל הצלחנו והבאנו אותו למצב טוב יותר, טיפלנו

כימותרפיים או ביולוגיים, זה מרגש אותי מאוד. אני מגיעה למרפאה ראשונה, עוברת בין כל החדרים, מסדרת ומכינה לכל החדרים את הציוד הנדרש ואותו דבר בכל יום כשאני מסיימת. יש המון רגעים מצחיקים בעבודה, במיוחד כשהצוות שלי מחליט לחקות אותי בסוף היום. הן חוזרות ואומרות – שיהיה טוב, שיהיה טוב. היה לי מקרה שהרגשתי שאני נשברת, ואפילו החלטתי שאני רוצה לעזוב את המקצוע, היה לי רצף של מטופלים שחלו במחלה קשה בזו אחר זו והרגשתי שאני ממש לוקחת את זה באופן אישי וקשה. זה מלמד אותי שיש דברים גדולים מאתנו ואנחנו צריכים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים ולחיות את הרגע עכשיו. לעשות את השילוב בין הידע שלי ובין הלב שלי, ולשים את הלב במרכז”. מרים בנימיני “האמת שאני אחות די חדשה, יש לי ותק של שנה, עשיתי וסיימתי את הלימודים לפני שנה. זה קצת 49 הסבה בגיל מביך אבל אני אחות טיפת חלב שמתעלפת מחיסונים, אל תגידו לאף אחד. הכי חשוב התקשורת עם המשפחה וההורים, כי אם הם

לרגל יום האחיות והאחים הבינלאומי אחיות 9 התיישבנו לשיחה בה שאלנו ואח מהכללית מחוז צפון על התפקיד & מדוע רצו להיות אחיות, מה המטופלים לא יודעים על העבודה שלהן ומה היו הרגעים המצחיקים והמרגשים בעבודה & תכלס? התרגשנו יום האחיות והאחים הבינלאומי שם אחת לשנה באור הזרקורים את מי שנמצאות עבורנו בכל יום במרפאות, בבית ובקהילה – האחיות המסורות של כללית. בטיפת חלב, בביקורי הבית ובגריאטריה, בלקיחת הדמים ובתחנת האחיות, הן תמיד שם עבור המטופלים ולכולן אותה גישה – שאת המקצוע הזה חייבים לעשות כשהלב פועל. אז קיבצנו אותן יחד לדבר על כל מה שגורם להן (ולו) , מנהלת סיעוד סימה יצחק לאהוב את המקצוע. השתתפו: , אחות מרים בנימיני של המרפאה האזורית עמק הירדן, , שני נאה טיפת חלב במרפאה אזורית בקיבוץ הגושרים, , אודיה עופר אחות ביחידה לטיפולי בית של טבריה והגליל, , רים דראושה אחות במרכז לבריאות הילד בבית שאן, אחות ליווי הריון ויועצת הנקה במרכז רפואה יועצת מגדלי , מנהלת סיעוד מכון אונקולוגי ג׳מאלאת ח׳ליליה נצרת, , מומחית , סוהיר טרביה מרכז רפואה יועצת מגדלי נצרת , מנהל סיעוד היחידה יוסף שיבלי קלינית בסוכרת מחוז צפון, , אחות טיפת חלב ויועצת רוני רובס להמשך טיפול נצרת, הנקה מרפאת מגדל העמק וברוריה ריקון, מנהלת הסיעוד המחוזית. סימה יצחק “הרגע הכי מרגש בעבודה זה כשאני מקבלת תשובות מעבדה שהן טובות, שהגיעו בשורות טובות למטופל שעבר תהליך. כמו ביופסיה או כשסיים תהליך של טיפולים

12

13.5.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה