טבריה קריית שמונה 16.12.22

הספר 'הילד הכחול'

טבריה שלי אמן הקומיקס נדב נחמני, שנולד וגדל בטבריה, הוציא החודש ספר קומיקס ראשון לילדים שמבוסס על חייו כילד בעיר ‰ בריאיון מיוחד הוא מספר על יחסיו המורכבים עמה, מסביר למה לצעירים אין מה לחפש בה ומקווה שהספר החדש יגרום לישראלים לחבב את טבריה קצת יותר ולהפסיק עם התגובות הגזעניות והלעגניות ‰ "זו נקודה כואבת להרבה ישראלים שטבריה היא לא עיר החלומות"

"פעם הייתי מנסה להסתיר את זה שאני טברייני או לצחוק על זה כדי להקדים תרופה למכה; היום אני כבר לא מסתיר והרבה פעמים אני נתקל בתגובות על גבול הגזעניות. משום מה אנשים מרגישים מאוד בנוח לצחוק וללעוג לעיר בצורה ממש גזענית. זה מפתיע אותי"

דנ יאל דדו ן / / צילום: אביהו שפירא

הרגיש המאייר לאורך השנים ואמן הקומיקס נדב נחמני שהוא צריך להסתיר את המקורותשלו - את העובדה שנולד וגדל בטבריה בה הוא חי גם היום. התגובות הנלעגות שקיבל מהישראלים גרמו לו להסתיר את הזהות המקומית שלו - תגובות שלא נעלמו גם היום, אלא שהוא כבר לא מתאמץ להחביא אותה; בטוח מתמיד בטברייניות שלו, גם אם לא תמיד הרגיש שייך ואפילו 'עוף מוזר'. עכשיו הוא מקווה שספר הקומיקס החדש שלו, 'הילד הכחול' שיצא החודש לחנויות הספרים ומתכ - תב עם ילדותו בטבריה, ימצא את הגשר ללב הקוראים ועל הדרך - אם אפשר - יגרום להם גם לחבב את טבריה קצת יותר. לספר סיפור ), בזוגיות, יליד טבריה, 37 נחמני ( התחנך בבית הספר רעות בעיר ובתי - כון אורט במעלה. כבר כילד אהב לצייר ולאייר, בעיקר קומיקס. את ההשראה לאיורים ולסיפורים הוא שאב מהחיים עצמם. "כילד הייתי רואה הרבה סרטים מצוירים והסגנון הזה השפיע עליי ועל האיורים שלי שהיו יותר קומיקסים בס - גנון דיסני. הרגשתי שאנשים מגיבים לזה טוב וזה גרם לי לפתח את הציור יותר ויותר. איור בדרך כלל מתכתב עם טקסט קיים ושופך עליו אור ובקומי - קס האיור והסיפור הם ביחד. זו שיטה שבה אתה יכול לספר סיפור באמצעות

יכול לעשות עצמאית, צריך מימון של מיליונים בשביל להפיק סדרה או סרט". מציאות מקבילה

ציורים. כילד הקומיקס היה הדבר הכי נגיש בשבילי לספר סיפור ועשיתי את זה בצורה אינטואיטיבית". בצבא שירת בדובר צה"ל וכשהשתח - רר התחיל ללמוד אנימציה בבצלאל בי - רושלים. "רציתי להיות אנימטור, לע - שות סרטים מצוירים ולהיות בהוליווד", הוא מספר. לאחר סיום לימודיו עבר נחמני לתל אביב, עבד כאנימטור ויצר קליפים לז - מרים ולאמנים. אבל לאחר תקופה קצרה הוא הגיע להבנה שהייעוד שלו הוא הקומיקס. "אנימציה זה משהו שלוקח המון זמן ומשאבים. רציתי ליצור סר - טים וסדרות עם רעיונות משלי אבל לא הצלחתי למצוא לזה זמן או לגייס לזה כספים. אנימציה זה משהו שאתה לא

נשים תמיד יש משהו להגיד ומשהו להציע", הוא מספר, "זה מעורר דיאלוג עם הקוראים שזה משהו שלא הכרתי לפני וזה מגניב. יש הרבה קומיקסים שאנשים מפרסמים בווטסאפ ובכל מיני קבוצות ואתרים שאני אפילו לא יודע על זה. הקומיקס הכי מצליח היה משהו שעשיתי על משחקי הכס באנגלית שה - תפרסם בעולם ונצפה על ידי מיליונים. יש עוד קומיקסים שמגיעים לסטטוסים מצייצים ולדפים פופולריים". הדמויות באיוריו של נחמני הן דמויות 'גפרור' לא ריאליסטיות ומתאפיינות בקווים פשוטים, אך יחד עם זאת מלאות חיים ומצליחות לעורר בקורא את כל מכלול קשת הרגשות. "באיורים שלי אני שם דגש יותר על הסיפור והדיאלוג, יש בזה משהו ששומר על האמנות יותר מזוקקת. לכאורה זה יכול להרגיש יותר פשוט מבחינת שעות העבודה וההש - קעה, אבל זה דורש הרבה יותר דיוק. אני חושב שמה שמעניין באיורים שלי זה איך אני מסתכל על העולם ואיך אני מצליח לבטא את זה דרך הקו. אני קצת חולמני, אני מסתובב בעולם ונמ - צא במציאות מקבילה של סרט מצויר. אני רואה מצבים ומתחיל לאייר אותם

עם ההבנה הזו הוא התחיל לפני שמונה שנים ליצור רצועות קומיקס הומוריס - טיות הכוללות תובנות שלו על החיים ולפרסם אותן ברשתות החברתיות. הקומיקסים שלו הפכו עד מהרה לפופו - לריים והוא צבר עשרות אלפי עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם. עד היום הוא מקפיד לפרסם מדי יום לפחות רצועת קומיקס אחת. "התגובות מאוד חיוביות, מפרגנות ומעודדות בדרך כלל. לא -

צילום: דניאל דדון | נחמני על רקע קומיקס שצייר על אחד הקירות בטבריה

16

16.12.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה