תחבורה תשתיות וסביבה

צילומים: ד"ר עדי לוי

גינה בעיר

שביל ביער

כבר כאן. 21־ אתגרי הסביבה, הכלכלה והחברה של המאה ה באקדמית אחוה בואו ללמוד כיצד להתמודד עימם בתואר השני בקיימות ד”ר עדי לוי, ראש התוכנית לקיימות במרחב העירוני והכפרי* ארגז כלים לטיפול 21- באתגרי המאה ה

וליהנות ממנו ובאיכות מאגרי מי השתיה הטבעיים. הדברה ודישון יתר בחקלאות פוגעים בבתי הגידול הלחים ובים, גורמים לפריחותאצות ולשינוי בהרכב המערכת האקולוגית ומסכנים את בריאותם של צרכני המזון. בזבוז מזון עולה לכל משפחה בישראל אלפי שקלים מיותרים מידי שנה. שימוש הולך ועולה ברכב פרטי במקום בתחבורה ציבורית חשמלית, אופניים והליכה ברגל מעלים את היקף זיהום האוויר התחבורתי ממנו סובלות הערים בהן אנו חיים, ומבזבז לכולנו שעות יקרות רבות בכל יום בפקקים בלתי נגמרים. אופן ייצור האנרגיה משפיע על היקף פליטות גזי החממה וקצב התקדמות שינוי האקלים באזורנו שמתחמם גם כך בקצב מואץ ביחס לממוצע העולמי, בעוד התייעלות אנרגטית יכולה להשפיע לטובה על גובה חשבון החשמל שלנו. אי צדק חלוקתי וסביבתי יוצרים פערים ברמת ובאיכות החיים של רבים מתושבי ישראל. על רקע האתגרים הסביבתיים העצומים העומדים בפנינו שהם תוצר של פעילות האדם, ולאור היעדים שהציב האו”ם לפיתוח בר קיימא, פיתחה האקדמית אחוה תוכנית קיימות במרחב העירוני ), ב M.A.( לימודים לתואר שני . התוכנית תקנה למוסמכיה ידע מדעי־יישומי עדכני והכפרי* ורב־תחומי מעולמות התכנון, המדיניות הציבורית, המשפט, הרגולציה והכלכלה הסביבתית, הפסיכולוגיה הסביבתית, החקלאות והעירוניות המקיימות, הבריאות והסביבה ועוד. התוכנית מיועדת לבוגרי.ות תואר ראשון מכל התחומים המעוניינים.ות בהזדמנות להשתלב בעולם התעסוקה ולבנות קריירה במקצוע מבוקש בשלטון המקומי, במשרדי הממשלה, בחברות ציבוריות, במגזר הפרטי ובארגוני מגזר שלישי או כמומחים ויועצים עצמאיים, להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ולעצב עתיד טוב יותר לחברה,  לסביבה ולדורות הבאים. הענקת התואר מותנית באישור המל”ג. * הכתבה מטעם המכללה האקדמית אחוה

ולמקורות המים ויוצר בהם זיהום של מיקרופלסטיק - חלקיקים זעיריםשמתפרקיםממוצרי הפלסטיק שהשלכנו לאשפה, אותם מוצאים כיום במי שתייה מבוקבקים, במלח ים, בדגים ופירות ים ואף באוויר שאנו נושמים. כל הנ”ל בנוסף להתפשטותםשל מינים פולשים כמו המיינות והדררות ביבשה והזהרון והחוטית הנודדת בים, לצד ציד ודיג אינטנסיבי שאינו בר־קיימא, דחקו את המערכת הטבעית לסף הכחדה שישית אנטרופוגנית - תוצר של פעילות האדם. קצב השינוי הגלובלי שהתרחש בטבע השנה האחרונות הינו חסר תקדים בהיסטוריה 50 ב־ מכלל מיני הצמחים ובעלי החיים בכדור 25% האנושית! צנח 1970 הארץ נמצאים תחת איום של הכחדה ומאז בממוצע. על 69% גודלן של כלל אוכלוסיות בעלי־החיים ב־ כן, אנו עומדים כיום בפני משבר משולש - משבר אקלימי, משבר אקולוגי בו מגוון החי והצומח הולך ומדלדל ומשבר פסולת וזיהום. קיימות כתפיסת עולם קיימות נתפסת לעיתים בציבור כחיבוק עצים או כעיסוק במיחזור, אך מדובר בתפיסת עולם רב־תחומית המתבוננת על עולמות הכלכלה, הסביבה והחברה האנושית, תוך שימת דגש על פיתוח, צמיחה ורווחה הנמצאים בשיווי משקל עם יכולתה של הסביבה הטבעית להמשיך ולקיים את המערכות הטבעיות. תפיסה זו מקדמת פיתוח בר־ קיימא, פיתוח תוך שמירה על שיווי משקל שיאפשר לדורות הנוכחיים להתקיים ולצמוח מבלי לפגוע באפשרות של הדורות הבאים ליהנות לכל הפחות מאותם התנאים שהיו לנו. למעשה, הקיימות נוגעת בחיי כל אחת ואחד מאיתנו. אוויר בני אדם 2,000 מזוהם מוביל לתמותה בטרם עת של מעל בישראל ולתחלואה של ילדים, קשישים ונשים בהריון באסטמה ובמחלות כלי דם ולב. זיהום מקורות המים פוגע בטבע, ביכולתו ובזכותו להתקיים, באפשרות שלנו לטייל

בחודשים האחרונים העיסוק הציבורי באתגרי נדחק 21 הסביבה שעומדים בפנינו במאה ה־ הצידה לטובת נושאים בוערים יותר כמו ביטחון, כלכלה, פוליטיקה ועתיד מערכת המשפט. אך מספיק שחיפושית מדברית לא מזיקה ממשפחת החדקוניות שכלל לאאמורה להתהלך בחופי היםתטפס על רוחצים, ופתאום עולות בציבור ובתקשורת שאלות: למה הטבע סביבנו מתנהג מוזר? מה קורה למזג האוויר? וכיצד פעילות האדם משפיעה על כל זה? על פי הערכות, אוכלוסיית העולם חצתה לאחרונה את סף מיליארד בני אדם, זאת לצד המשך העלייה ברמת 8 ה־ החיים שיחדיו מעלים את הביקוש למזון, למים, למוצרי צריכה, לאמצעי תחבורה ולשטחים פנויים לחקלאות ולבנייה, למגורים ולתעסוקה. הביקוש לשטח מעלה את קצב בירוא היערות ואת הרס השטחים הטבעיים, על מנת לספק את צורכי האדם ההולכים וגדלים בהווה. בנוסף, משבר האקלים הגלובלי המביא עימו עלייה בטמפרטורות היום והלילה, לצד עלייה בתדירות הופעתם של אירועי קיצון, כגון: שיטפונות והצפות, שריפות וסופות אבק, בצורות וגלי חום וקור, צפוי להוביל לפגיעה משמעותית בתשתיות, באספקת המים והמזון הגלובלית וכן בסביבה הטבעית.

כתוצאה מאורח החיים המודרני ומצרכנות יתר, אנו מייצרים כמויות הולכות ועולות של פסולת המועברת ברובה להטמנה ומזהמת את הקרקע ואת מי התהום וכן את האוויר במהלך שריפתה הלא מבוקרת. פסולת הפלסטיק שמורכבת ברובה מאריזות

וממוצרים חד־פעמיים קצרי חיים מזיקה במיוחד לטבע ולאדם. הפלסטיק אינו מתכלה ומגיע לשטחים הפתוחים, לאוקיינוסים

ד"ר עדי לוי

2023 מאי | תחבורה, תשתיות וסביבה | 2