תל אביב 01.07.22

הגל הי ר וק

"אנשים זורקים פלסטיק אחרי שימוש אחד ומעדיפים ליאת מנור-עזר: מיליון שנה" 600 לשכוח שהוא יהיה על הכדור עוד

מאבקים נגד כריתת העצים באתרי בנייה וזיהום האוויר מכירת מזון בריא, מחזור פסולת ‰ בסביבת התחנה המרכזית אורבנית בקומפוסטרים והמלחמה נגד השימוש בפלסטיק בקבוצה התל אביבית של "הורים בעד אקלים" חושבים ‰ שהעירייה לא מתאמצת מספיק בנושא אז הם יוצאים בעצמם ובהתנדבות לקרבות סביבתיים למען הדורות הבאים

במרחב העירוני. זה ממשיך את הדרך שבתל אביב אפשר לראות ברשת מגה בדיזנגוף סנטר. הם הציבו קומפוסטר תעשייתי ענק שהסניף הגדול ממלא לבד. זה דבר מדהים. אנחנו רוצים שיהיו כאלה בכל הערים. ברור שעיר כמו תל אביב דורשת הרבה יותר מקומפוסטר תעשייתי אחד ואנחנו מתקדמים לשם. את מה שקורה בדיזנגוף סנטר הבאנו למשרד להגנת הסביבה שאישרו לנו כפיילוט להציב חמישה מיכלים כאלה בכמה מקומות בארץ. אנחנו מקווים שהכל ילך כשורה". צדרבאום, תושבת מזרח העיר, לא מסתפקת בכך. במהלך הפגישה היא מספרת שלילה אחד לפני שהלכה לי ־ שון, היא ראתה דרך חלון חדר השינה שלה שהאירו את אחד ממגדלי העס ־ קים שליד נתיבי איילון. "האור שעלה מהמגדל הזה גרם לזיהום אור. אנשים לא מודעים לכך שיש משמעות ללילה. הגוף של בני האדם וגם של החיות זקוק גם לחושך. זה חלק מלשמור על גוף בריא. ברור לי שאי אפשר להחשיך את כל העיר מבחינה ביטחונית ובטיחותית, אבל נקבעו תקנים של אור כך שלא ייג ־

צדרבאום: "אני חיה לגמרי את ההב ־ נה שאנחנו אחד עם הטבע ואנח ־ נו חייבים לשמור עליו. בעבר חייתי תקופה בג'ונגלים במכסיקו וגם למדתי פארמקלצ'ר (שיטת תכנון סביבתי ופי ־ לוסופיה צרכנית המבוססת על תחזוקה של מערכות יצרניות בנות-קיימא). כששמעתי על 'הורים בעד האקלים' החיבור שלי אליהם היה טבעי ביותר. הנושא שקרוב מאוד לליבי הוא מחזור פסולת אורבנית – קומפוסט. אני מת ־ נדבת בצוות הארצי של התנועה בנושא הזה מתוך הבנה שמחזור כזה הוא אחד הדברים שיכולים להציל את העולם. מחזור יפחית מאוד פליטות של גזי חממה, את זיהום הקרקע, זה יחבר אנ ־ שים למעגל החיים". מה זה אומר מבחינה פרקטית? "אני מלמדת אנשים בהתנדבות איך לעשות קומפוסט בבית. אני מנסה לה ־ כניס את עניין הקומפוסט לבית הספר שבו לומדת הבת שלי. מעבר לכך, בצ ־ וות של התנועה אנחנו מסתכלים על הדברים באופן רחב יותר. לאחרונה, למשל, הגשנו פיילוט למשרד להגנת הסביבה להקמת קומפוסטרים גדולים

ללא תקציב, ללא תמיכה של ממש. הם משקיעים במאבקים שהם מנהלים את כל המשאבים שהם יכולים מבחינת זמן והוצאות כספיות. לרוב הם בכלל לא זו ־ כים להכרה על הפעילות שלהם שהיא בראש ובראשונה למען הכלל. אגב, לא כולם בקבוצה מכירים את כולם. הקבו ־ צה התל אביבית, שהחלה להתגבש בימי הקורונה, נפגשת ומתעדכנת בעיקר בווטסאפ וברשתות החברתיות. הם מש ־ תפים במאבקים שהם מנהלים, חוברים מדי פעם לשיתופי פעולה קטנים ומע ־ דכנים בנתונים שהם מקבלים. אז קיבצנו כמה אקטיביסטים מקבוצת "הורים בעד אקלים" כדי לפתוח צוהר לעולם הזה שחלק גדול מהציבור כלל לא מכיר וגם אלו שמכירים לא תמיד יודעים איך להצטרף למאבקים האלה. יהל צדרבאום עוסקת בענייני שמירה על הסביבה וקיימות הרבה שנים. היא הקימה בתל אביב את החנות האקולוגית הראשונה שמאז פתחה סניפים במקומות שונים בארץ. שמונה שנים החזיקה בח ־ נות האקולוגית עד שמכרה אותה, אבל נשארה לגמרי בתחום כיועצת לבנייה ירוקה.

טניה דדון "חלק צור: מהכריתות שדיווחתי עליהן בוודאות לא היו כריתות שקיבלו אישור מפקיד היערות"

דרכים יצירתיות למאבק התושבים

חברים. הקבוצה התל אביבית 120 כ היא חלק מתנועה ארצית של הורים שהוקמה לפני כשנתיים בעקבות הת ־ נועות האקטיביסטיות העולמיות הפו ־ עלות בנושא משבר האקלים. המילה "קבוצה" קצת מתעתעת. כי התושבים החברים ב"הורים בעד האק ־ לים" הם חיילים וחיילות בודדים שה ־ תגייסו למשימה בהתנדבות מלאה,

צילומים: טניה דדון־צור

23

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 1.7.2022