תל אביב 21.10.22

עם הטבות כאלה מי צריך אקזיט? שנה לאחר שנכנס "החוק לעידוד בתי תוכנה" לתוקף, תל 30 אביב מעניקה לחברות הייטק בינלאומיות הנחות עתק בארנונה שבקושי משפיעות עליהן - אך גורעות מקופתה עשרות מיליונים התוצאה היא מאבקים ‰ שיכולים להגיע לצרכים אחרים משפטיים שמעשירים את עורכי הדין ורווחים עצומים ליזמי ומי לא משתתף בחגיגה? ניחשתם נכון - האזרח הקטן ‰ נדל"ן

י צ

ו ל

י ט ר פ ם

ליעד אגמון, מייסד "אני :"Dynamic Yield" קורא לעירייה לבטל את ההנחה בארנונה להייטק, כי זו הטבה לא מידתית לסקטור הכי עשיר במשק. קחו את ההכנסה הנוספת ותשקיעו בסגמנטים מוחלשים"

הגיונית לסקטור הכי עשיר במשק. קחו את ההכנסה הנוספת ותשקיעו בהקטנת פערים חברתיים, בסגמנטים מוחלשים. יש הרבה טוב לעשות בסכומים האלה. אבל עד שתשנו את

הנחה בארנונה", הוא אומר. "בתור 57% כמעט מי שמינכ"ל סטארטאפ תוכנה, זו מתנה נחמדה ממש. רק שהארנונה היא הוצאה זניחה לחלוטין ביחס להוצאות של חברת הייטק ולא משפיעה הוצאנו 2021 על שום החלטה נדל"נית. בשנת מיליון 50 (ברוטו, לפני ההכנסות) למעלה מ דולר והארנונה ששילמנו אחרי הנחה הייתה מהוצאות 0.24% אלף דולר בלבד. כלומר 120 החברה. אם הייתי משלם ארנונה במלואה, הת ל קציב שלי היה גדל ברבע אחוז. נו שויין...". עיריית תל אביב הקשתה עליכם לקבל את ההנחה בארנונה? "בהחלט. כדי לקבל אישור שאנו חברת תוכנה מגיע פקח. במקרה שלנו הגיע איש חביב ממש, שמבין בתעשיית התוכנה כמו שאני מבין בגמ ל רא. כלומר כלום. האג'נדה שלו היתה ברורה - לטעון שחלק גדול מהחברה לא מפתחים תוכנה אלא נמצאים בתפקידי מינהלה. ומכאן להגיע להחלטה המגוחכת שרק שליש משטח המשר ל דים שלנו זה לפיתוח תוכנה והשאר זה לבקרת איכות, תמיכה בלקוחות, מטבח, חדרי ישיבות וכדומה. החלטנו לערער על ההחלטה השרירו ל תית וקיבלנו מסר שלעיריה יש דרכים שונות ומשונות 'להעניש' את המערערים". וכיצד פעלתם? "עורכי הדין שלנו הציעו לטפל בזה והבטיחו להגדיל את זכויות הנחת הארנונה תמורת שליש מהרווח שזה מייצר. כחברה שהמיקוד שלה הוא תוכנה ולא מאבקים מול עיריות, כמובן שהסכ ל 90% מנו. משרד עורכי הדין השיג לנו הנחה על מהשטח וקיבל את העמלה. אנחנו לכאורה שמ ל חים כי קיבלנו הנחה גדולה יותר, אבל בפועל התסכול גדול. מדוע אני צריך לשלם עשרות אלפי דולרים לעורכי דין כדי להגן על משהו שאני זכאי לו מלכתחילה?". ובכל זאת, ההמלצה שלך לעיריה באה מכיוון שונה. "נכון. אני קורא לעיריה לבטל את ההנחה בארנונה להייטק, כי זו הטבה לא מידתית ולא

שי שגב

י צ

ו ל

א לי : ם

ר ו

ל � ההייטק שפועלות בתל אביב מש חברותת מות מאות מיליוני שקלים כמיסים. כמעט כולם למדינה ומיעוטם לקופה העירונית. צו הארנונה מחייב להעניק הנחה גבוהה במס המקומי לעסק המוגדר כ"בית תוכנה". בבירת הכלכלה של ישראל, תמיד אטרקטיביות לענקי הטכנולוגיה, ההנחה הזו מגולגלת על העסקים שאינם נה ל נים מההטבה ובסופו של דבר על התושבים. את , גם העירייה לא אוהבת 56% ההנחה, שמגיעה ל והקרבות המשפטיים שהיא מנהלת מול תובעי ההנחה עולים למשלם המיסים עוד מיליוני שק ל לים בשנה. בתל אביב פועלות מאות חברות הייטק ומדי שנה הרשימה גדלה. יזמים מנסים את מזלם וח ל לקם גם עושים את האקזיט הנכסף. לא אחת, את המשרדים היוקרתיים מאיישת שלוחת ענקים כמו גוגל, מטא (פייסבוק), מיקרוסופט ומטה. הרווח של טייקוני הטכנולוגיה מהנחת הארנונה שולי, כאשר העיר תל אביב מפסידה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים שנגרעים מקופתה. 2022 צו הארנונה של עיריית תל אביב לשנת שקל למטר 176 בתי התוכנה בעיר 621 גובה מ- שקל 188 רבוע. לשם השוואה - מרפאה משלמת שקל למטר 217 למטר רבוע, גן ילדים משלם מ � שקל לכל מטר רבוע בחצר ה 30 רבוע (ועוד שחקים). את הפרס עתיר המיליונים (במצטבר) מקבלים בין השאר נציגים של הענקים הבינ ל לאומיים גוגל, אינטל, מטריקס ומיקרוסופט. עדות מבפנים ליעד אגמון הוא יזם תל אביבי, ובעבר המייסד "Dynamic Yield" והמנכ"ל של חברת (בטרם עשה אקזיט, וכיום חברת בת של מאס ל טר-קארד). "למיטב זכרוני, בתי תוכנה מקבלים

התקנות - כבדו אותן כמו שצריך". לאן נעלמה התחרות?

ד

ו ד

אחד התומכים הנלהבים בביטול ההנחה הלא שוויונית לחברות הייטק הוא עומר מואב, פרו ל פסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת ווריק. "ככלכלן, נקודת המוצא שלי היא שארנונה צריכה להיות אחידה", הוא קובע. "לא משנה השימוש או המיקום בעיר, כי ברגע שהעיריה גובה ארנונה בשיעורים שונים - היא משפיעה על מי יכנס לעיר ומי לא. יש פה התערבות בהקצאה היעילה של השוק. זה לא שלא מוצדק להתערב, אבל צריך סיבה ממש טובה". והיא לא? "בתור תל אביבי טוב לי שיש לי תחרות ומנעד גדול של מסעדות, מספרות ותיאטראות, אבל מה איכפת לי בתי תוכנה? יש פה את היתרון שהעיריה רואה, של למשוך את האוכלוסייה האיכותית לתל אביב, אבל זה בא על חשבון משהו אחר. העיריה מאפשרת ארנונה יותר נמוכה לעסקים מסוימים באופן חד-צדדי, אבל האם כדאי שיהיו בתי תוכנה על חשבון בתי קפה או מספרות וסניפי בנק? למה יש הקצאה דווקא לבתי תוכנה? מה התועלת?". איך זה מתחבר ליוקר המחיה בתל אביב? "בראייה של מאקרו כלכלה, ההנחה להייטק זו הנחת מיסים על חשבון רווחה של בני האדם ותושבי העיר. בהקשר הזה צריך לדבר על איכות החיים ויוקר המחיה. כלומר, כדי להוריד את יוקר המחיה, כדאי שארנונה על עסקים תהיה נמוכה יותר והכי חשוב - באופן שווה לכולם. העיריה צריכה להחליט אם אכפת לה מיוקר המחיה, מפערים חברתיים, אי שוויון ועוד. אם

"רוב פרופ' עומר מואב: הציבור בישראל - שאינו מהנדס או מומחה מחשבים - מרגיש מופלה ואצלו עולה יוקר המחיה. הצביעות היא מצד אחד רוצים את אנשי ההייטק ומצד שני מתלוננים שהעיר מותאמת לעשירים"

י צ

ל י ז ו ו ל

ס : ם

ס נ י ו

ן ו

"רבע עו"ד נועה טלבי: ממס ההכנסה בישראל משולם על ידי הייטקיסטים. סטארטאפים מפסידים כספים במשך שנים עד שהם רואים את השקל הראשון, אם בכלל"

גובה הארנונה (למ"ר) בתל אביב לפי ייעוד:

שקלים 176 בית תוכנה - | שקלים 188 מרפאה - | שקלים 217 גן ילדים -

10

21.10.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן