תל אביב 21.10.22

טוב לי בגבעתיים חברת "סימילאר-ווב" לא הצליחה לקבל בתל אביב את ההנחה המיוחלת, אז היא עברה דירה "סימילאר-ווב" היא חברת יוניקורן אשר ישבה עד לאחרונה על שטח ד � מטר רבוע במג 3,500 של כ לי עזריאלי בשרונה, ולפני כשנה 1.8 הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר. החברה מפתחת כלים לניטור ומחקר מידע על אתרי אינטרנט ועל כן הגישה בקשה לה ד נחה בארנונה מעיריית תל אביב, (לאחרונה 2017-2021 על השנים החברה עברה לגבעתיים). על אף כל זאת, מנהל הארנונה בעיריה קבע כי "אף שסימילארווב עוסקת בפיתוח תוכנה, ייצור התוכנה אינו מיועד למכירה כסחורה ולכן היא אינה בית תוכנה", כשהסכום שבמחלוקת הוא כארבעה מיליון שקלים. החברה ערערה בנושא. ועדת הערר קיבלה את עמדת העיריה וקבעה כי מדובר בפיתוח תוכנה לצורכי החברה (כדי שהיא תוכל לתת על בסיסה שירות ללקוחות) ולכן היא לא תסווג כבית תוכנה. החברה הגישה ערעור לבית המש ד וטענה 2021 פט המחוזי באוקטובר כי היא מוכרת רשיונות לשימוש בתוכנה והשימוש בה נעשה על ידי אלפי הלקוחות באופן עצמאי באמ ד צעות ממשק משתמש, וכי כיום ניתן להשתמש בתוכנות הנמצאות על ענן או להתקין כל תוכנה לשימוש המו ד ני באמצעות הרשת, אך מה שנמכ ד רת היא זכות השימוש ולא הבעלות בתוכנה כסחורה. החודש קבע בית המשפט המחוזי כי סימילאר-ווב לא תיחשב כ"בית תוכנה" מכיוון שהיא לא מוכרת תו ד כנה כסחורה. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר, "שקבעה לאור המסמכים שהוצגו לפניה שהחברה לא עומדת במבחן המהותי. ההחלטה של ועדת הערר נסמכת על ממצאים עובד ד תיים, מסמכים שהונחו בפני הוועדה, התרשמותה מהעדים, וכן על הפסי ד קה הרווחת שרובה ככולה תומכת במסקנתה". בימים אלה סימילאר ווב נערכת להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בתשובה לשאלה "מה גובה ההנ ד חה בארנונה שמקבלות בגבעתיים חברות הייטק?" נמסר מדוברות העיריה: "עיריית גבעתיים פועלת בהתאם לתעריפי ארנונה הקבועים בחוק ההסדרים. לאחר שחברה נר ד שמת כמחזיקה בנכס, נערך סיווג תעריף הארנונה באמצעות בחינה של מינהל הארנונה העירוני".

צילום: שאולה הייטנר

צילום: שאטרסטוק | בניין צ'קפוינט ברחוב הסוללים משרדי גוגל ב"מגדלי אלקטרה" ברחוב יגאל אלון

ליו יוצאים חלק מהעובדים כדי לעשן. הלכנו למחוזי ועיריית תל אביב סגרה איתי בחדרי חדרים שתיתן הנחה גם על הגג, כי היא פחדה שהוא יוגדר ברשומות שלה כחלק מהנכס ואז ייווצר תקדים עבור כל החברות". גם את סבורה שצריך להפנות את הכנסות העיריה מארנונה למשאבים אחרים? "ממש לא. אם הייטק זה ענף של כסף ומתעש ד רים, זה לא סיבה להעניש אותם. זה גורם ההכ ד נסה הכי חשוב כיום במדינה. יש כאן יצר הרס עצמי כי זה לירות ברגל של הסוס שסוחב את המשק הישראלי. נכון שיש חברות ישראליות שעושות מיליארדים, אבל זה התחיל איפשהו. כל החברות שמרוויחות או עברו לשלב המסחרי גם מפתחות מוצר אחר. אם יש לדוגמה נכס של ממנו לפיתוח מוצר 80% מ"ר אבל מקצים 100 זה המוצר הישן, אז הרווח אינו 20% חדש ורק מ אינדיקציה". אם יבטלו את ההנחה בארנונה, חברות הייטק יעזבו את תל אביב? "אני חושבת שאולי ינסו, אבל יהיה לובי נגדי מאוד חזק. אולי הממשלה תנסה בחקיקה לה ד עביר את זה ולקבל הנחה בפריפריה, אבל שם יש בעיה קשה מאוד של גיוס עובדים. הצ ד עירים ההייטקיסטים רובם גרים בתל אביב. אף אחד לא יעבור לפריפריה בשביל עבודה כשהוא יכול להרוויח יותר במרכז". אבל המחיר כואב מתנגד נחרץ להנחה בארנונה לחב ד רות הייטק הוא תמיר ברלקו, יו"ר תנועת "תל אביב יקרה לי" שמסביר: "עיריית תל אביב חיה בעבר. הארנונה עבור עסק קטן היא דרמטית, אבל לחברות ענק זה בטל בשישים. רכבת קלה לא יושמה באף עיר בעולם מאז שנות השמו ד נים, היטל השמירה בוטל בערים אחרות ביש ד ראל ורק פה הכל עומד על תלו. כך גם בעניין

יוקר המחיה: בדיוק כמו הארנונה שעולה ועולה 40% מאלצת בעלי עסקים להעלות מחירים. מתקציב העיריה מגיע מבעלי עסקים קטנים, אלף". 70 ומדובר על כ לדעתך הטבת הארנונה לחברות הייטק זה משהו מהעבר? קיים 'החוק לעידוד בתי תוכנה' 1992 "משנת והיום כל חברת הייטק מוצאת את הדרך להג ד דיר עצמה כ'בית תוכנה'. מה ההבדל? כיום אלה כבר חברות יוניקורן או חברות עצומות כמו גוגל. זה פסיק קטן מהתקציב שלהן והיום כבר יש ביקוש מטורף בתל אביב. לא צריך לתמרץ אותן לבוא לפה. היחידים שמרוויחים הון עתק מהטבת העבר הזו הם יזמי הנדל"ן ומי שמפסיד מכל זה אלה אנחנו - תושבי העיר והצרכנים, שסופגים את עליית המחירים שהעסקים הקט ד נים נאלצים לעשות כדי לכסות את הארנונה. הגיע הזמן להתקדם לעתיד". מתי המדיניות תשתנה? על אף הכוונות הטובות במתן ההנחה, שמ ד טרתה להקל ולעודד חברות הייטק להקים את מקום מושבן בתל אביב, בפועל קיים מאבק מתמיד בין העיריה לחברות ההייטק בנושא זה. המתח נובע מהגדרת העי ד ריה ל"בית תוכנה" ומה סוג העסק שעונה להגדרה זו. חברות הייטק רבות וסטארט אפים הפונים בבקשה לקבל הנחת ארנונה לבית תוכנה נדחים על ידי העיריה בטענה שאינם "בתי תוכנה" כהגדרתם לצרכי ארנונה. הדחייה מביאה להגשת השגות ועררים על ידי חברות ההייטק נגד עיריית תל אביב. מדובר על הליכים משפטיים שהם למעשה ערעורים על חיובי הארנונה. הליכים אלו גו ד ררים את חברות ההייטק למחלוקות משפטיות והתדיינויות הגובות זמן וכסף רב ודורשות לעתים ייצוג על ידי עורך דין ארנונה או אנשי

היא מחליטה להסיט משאבים לכיוון חברות הטכנולוגיה אז רוב הציבור בישראל - שאינו מהנדס או מומחה מחשבים - מרגיש מופלה ואצלו עולה יוקר המחיה. זו אפליה שגויה ויש פה צביעות. מצד אחד רוצים את אנשי ההייטק ומצד שני מתלוננים שהעיר מותאמת לעשי ד רים. ואז, בוקר אחד העיריה ממציאה תוכנית לא יעילה כמו סבסוד שכר דירה לחלשים. הכל פה קשור להחלטות שגויות ולא קוהרנטיות. אם אתם לא יודעים להחליט למי אתם רוצים לעזור - פשוט אל תתערבו!". יש גם צד חיובי מי שתומכת בהמשך הנחת הארנונה לחברות הייטק היא עו"ד נועה טלבי ממשרד "טלבי גו ד לדרט" המתמחה בייצוג עסקים מול רשויות. "ישראל היא ארץ אוכלת מתכנתיה", היא אומ ד מהתמ"ג בישראל מיוצר בחברות 15% רת. " ההייטק. רבע ממס ההכנסה בישראל משולם על ידי הייטקיסטים. העובדות האלה לא מפריעות לקמפיין המסית שיש לבטל את הנחת הארנו ד נה לבתי תוכנה בטענה שהם עשירים מספיק. סטרטאפים וחברות הייטק משתרעים על מאות ואלפי מטרים רבועים ולעתים הם מפסידים כספים במשך שנים רבות עד שהם רואים את השקל הראשון, אם בכלל. אם יבטלו את הנחת הארנונה לחברות אלה, זה כמו לירות בגלגלים של העגלה שסוחבת את הכלכלה הישראלית - התחום המקצועי היחיד בו אנו מובילים את העולם". עיריית תל אביב עושה בעיות לחברות שאת מייצגת מבחינת ארנונה? "בכל רגע נתון אנחנו מטפלים בלפחות ארבע חברות הייטק שפונות לסיוע בהנחת הארנו ד נה. עיריית תל אביב עושה הכל כדי לשלול את הנחת הארנונה מהחברות ולא פעם הגעתי איתם בנושא לבתי המשפט. כך למשל, ייצג ד תי חברת הייטק שבפועלת בבניין עם גג שא ד

מספר העסקים בעיר שאינם זכאים להנחה

שיעור ההנחה באיזור הגביה היקר

מספר בתי התוכנה בתל אביב הזכאים להנחה

אלף 70- כ

56%

621

11

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 21.10.2022