תל אביב 25.03.22

"הארנונה בשמיים". קרן

נפילתו של מתחם הטקסטיל "שרדנו מלחמות, שרדנו ייבוא מקביל, שרדנו קניות ברשת, אבל מי שהרגה אותנו זאת הקורונה" ‰ סוחרי הבגדים האחרונים ברחוב דרך יפו שהיה בעבר סמל שוקקשל חנויות האופנה בעיר, מספרים על עידן שהסתיים ועל מה (בקושי) מחזיק אותם שלא לנטוש כמו חבריהם

רחוב במבחן

דרך יפו

/ שי שגב /

לפני כמה ימים וכצפוי, הגיעה הידיעה כי מתחם בית רומנו בדרך יפו נמכר ויהפוך בתוך כמה שנים למת ־ חם של מגורים, תעסוקה, מלונאות ופנאי. המכירה הזו, של מה שהיה פעם מתחם של חנויות טקסטיל, היא ההוכחה האחרונה שהרחוב הזה משנה לעד את פניו. מס ־ ביב לבית רומנו, לאורך ולרוחב הרחוב, מעידים שלטי המכירה וההשכרה בחזית החנויות הסגורות הרבות כי בעלי העס ־ קים והסוחרים הבינו כבר מזמן שזהו. דרך יפו תישאר נתיב מרכזי המחבר בין מרכז העיר ליפו, אבל היא כבר תהיה משהו אחר. חנויות הטקסטיל, הסמל של הרחוב, ייעלמו מהנוף שלו. "הכל שומם" "אני לא יודע איך אני חי היום", אומר ), הבעלים של אופנת טנזו 60 דני קרן ( . "אני עובד שישה ימים 58 בדרך יפו בשבוע, לא לוקח חופשות, לא מהמר, לא שותה, לא מעשן – איכשהו מסתדר. אבל אני לא יודע אם עוד חמש שנים תישאר ולו אחת מחנויות הטקסטיל. גם אני כנ ־ ראה אצטרך לצאת לפנסיה מוקדמת". שנה. 20 קרן עובד בחנות שלו כבר כמעט היו לי כאן שתי תופרות ושני 2003 "ב- מוכרים. היינו חמישה. היום נשארתי לבד – אין לי הכנסה של שקל", הוא מספר. למה אין הכנסה? "פעם מכרתי שמלות לרשתות הגדו ־ לות. בהמשך לקונים שנכנסו מהרחוב,

אבל הם כבר הפסיקו לבוא. חוץ מזה, פעם ממחיר 20 השכירות ברחוב הייתה פי הארנונה. בעלי השטח לא העלו לנו את השכירות. נתנו לנו להמשיך עם מחיר מופחת כי תמיד ידעו שיהיה פה פינוי בינוי. עם זאת, הארנונה המשיכה לע ־ לות. היום מחיר הארנונה של שטח הח ־ נות כמעט זהה לדמי השכירות. העירייה לוקחת מאיתנו כסף על מסחר, כשאין פה בכלל מסחר, הכל שומם". גם אצל האחים אלברט ומוריס מגן, הב ־ , לא 34 עלים של אופנת מיקס בדרך יפו שנים. 36 שמח. "פתחנו את החנות לפני היינו נוסעים כמה פעמים בשנה לקנות בגדים בטורקיה. היום אי אפשר לנסוע, ההובלה יקרה. המצב לא טוב. רצינו לס ־ גור אבל אנחנו עדיין ממשיכים". למה אתם לא מוכרים? "קשה להגיע אלינו. אפילו אנחנו בעלי החנויות, לא יכולים להגיע היום לכאן. שקלים ליום. שלא 70 רק החניה עולה לנו לדבר על זה שפעם לא היו פקקים כל הדרך לפה. אני מגיע מחולון ואח שלי מכפר סבא. פעם הייתי מביא קונטיינרים שלמים כמעט כל יום. היום, מקסימום כמה ארגזים - פעם בחודשיים ואפילו עד פעם שנה". הצ'קים חוזרים דרך יפו היה אולי הרחוב הסואן ביותר בתל אביב בשנות השבעים והשמונים. שני עשורים של פריחה ואז, בשנות , כשפתחה ישראל את האפשרות 90 ה-

היה לקנות בגדים בסופרים וברשתות אחרות שנותרו פתוחות בסגר. אשתי קנתה לילדים שקלים, ואני 20 שלנו בגדים ממקס סטוק ב- – חזרו לי צ'קים ומאז אני תקוע עם סחורה. למה הם מחכים שנמות?". ), יצרן אופנה. החנות שלו, 54 אלחרר ( . הוא בענף 18 "דניאל", נמצאת בדרך יפו . "לוחם", הוא מעיד 16 הטקסטיל מאז היה בן על עצמו. "לפחות שליש מהענף שלנו גמרו את הסיפור, כבר אין להם איך לצאת מזה"', הוא אומר אומר. "בהפגנה האלימה הגדו ־ לה שסוקרה בכל ערוצי הטלוויזיה ואיימנו לשרוף את המדינה. ביקשנו שייתנו לנו למכור ללקוחות באונליין במחירים פטורים ממע"מ, כמו שנותנים בהזמנות מאתרים בינלאומיים, אבל ערן יעקב (מנהל רשות המיסים, ש.ש.) אמר שאין מצב - אז במקום 17 הם אישרו לנו לפתוח את חנויות הרחוב

לייבא מסין עבר רחוב דרך יפו את הט ־ לטלה הראשונה המסיבית שלו. ייצור הטקסטיל בארץ נעצר ודי מהר נסגרו כל המפעלים ובתי התפירה הגדולים. אחרי סין התחילו לייבא טקסטיל מטו ־ רקיה והרשתות הגדולות ייבאו לעצמן את הסחורה. עוד עשור חלף ורשתות הבגדים הבינלאומיות גילו את השוק הישראלי. רחוב דרך יפו הלך וננטש, הלך ודעך. את המכה האחרונה הביאו כבר הקניות המקוונות. בשיא תקופת הגל הראשון של הקורונה עלו סוחרי הרחוב לכותרות החדשות, כשח ־ לק מהם מחה כי הם לא זוכים לקבל פיצויים מן המדינה. מנהיג המחאה, שקרא לסייע לבעלי החנויות בדרך יפו, היה דני אלחרר שצולם כשהוא עם דמעות בעיניים וזועק לעזרה מהממשלה. השבוע הוא אמר: "אפשר

10

25.3.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן