תל אביב 28.10.22

מימין: ילד מול קיר צבעוני משמאל: ילד מקיש על דמות עם פרווה צבעונית צילומים: | פרויקט "זומו"

השונות בשל מחירי הדיור המשתנים. כל זאת לצד בניית הרכבת הקלה ופרויקטים רבים של פינוי בינוי. התוצאה היא שכונה משתנה ומתחדשת. לכן, יצירות האמנות הן בסימן השינויים הרבים וסביב החיבור בשיח השכנים". אז מה כדאי לראות? מלבד תלמידי בתי ספר שכבר מגיעים לסיורים מודרכים ב"גלריה", המבקרים שמגיעים לסייר בשכונה חשופים לציורי קיר, עבודות וידאו ומיצבים. בין היצירות בולטת העבודה של מיכה אולמן - מה י חשובים שביוצרי האמנות הפלסטית בי י שראל. בהתאם לחשיבות ומעמד היוצר, העבודה נמצאת בשטח ציבורי - בלב הכיכר הסמוכה למרכז המסחרי. זוהי "עבודת מדרכה" שיצר האמן במיוחד לפ י רויקט וניתן להגדיר אותה כפסל כמעט בלתי נראה, שרק תנועת השמש חושפת אותו לעין. אולמן בחר את הנקודה הטובה ביותר ליצירת מצפן ובעזרת סתת מומחה קיבע את צורת המעגל שלו לתוך הלב י נים הקיימות במקום. כמו ברבים מפסלי החוץ של אולמן, העבודה תלויה בשני יסודות כדי להתקיים: אור השמש והצופה האנושי. המצפן, המתפקד גם כשעון שמש גדול, מורה את הצפון המדויק פעם אחת ביום כשהשמש ניצבת בצהרים ברום הש י מיים. המצפן של אולמן נקבע בלב הכיכר מתוך תקווה שילדי השכונה יפענחו את סוד השימוש בו ולפי גיצין-אדירם, "כדי שיעסקו בעצמם בשאלות נצחיות כמו היכן אני ולאן מועדות פני". יצירה בולטת נוספת היא העבודה של צח שיף ״סיפורי דגים״ - מיצב אמנותי בגינת סומקן. העבודה משלבת את העי י סוק של שיף במרחב הציבורי עם סוגיות של זהות, זרות וחומרים מתכלים. שיף יצר מעין קרון הפתעות ממבנה דמוי דג

שבתוכו הוא מזמין את תושבי השכונה את אורחיהם לפעול, לרקוד וליצור. את תשתית המבנה בנה שיף בשיתוף תלמידי בית הספר היסודי של השכונה בסדנה מקדימה שכללה העלאת זכרונות מהשכונה על נייר ויצירת מגזרות צור י ניות שיעטרו את הקירות. וגם בשיתוף בני נוער מהשכונה שלקחו חלק פעיל בבניית יסודות המבנה. באמצעות פעו י לות אלו שוזר שיף בין המרחב הציבורי והפרטי, בין גוף האדם וסביבתו. מרתקת גם יצירתו של אלעזר טמנו .) 5 (עבודה ללא שם ברחוב גלעינית האמן בחר להכיר את יפו ד' דרך הס י לונים והמטבחים של המשפחות שמת י גוררות בשכונה. טמנו הגיע אל מפתני הבתים של בני הקהילה האתיופית, דפק בדלתות ואסף את סיפורם האישי של הדיירים. לצד הסיפורים, תיעד טמנו חפ י צים, מחוות ומנהגים המזוהים עם העדה האתיופית: טקס ה"בונה" (טקס שתיית הקפה האתיופי המסורתי שקיבל את פניו בכל בית), ה"סיפט" (מקלעות צבעוניות המיועדות לקישוט), וכלי ה"מסוב" הצ י בעוני המפאר כל בית ונועד לשמר את לחם האינג'רה. את חווית האירוח תירגם טמנו למיצב העשוי מהטבעות של חי י תוכי לינולאום ייחודיים המאפיינים את יצירתו ומזמינים את המבקרים אט אט פנימה. בקצה מסדרון הכניסה לבניין, לצד העיטורים המסורתיים, ניצבת דמות אישה, שעשויה להיות בעלת או שומרת הסף של כל דיירי הבניין. מילנה - אחרי פרויקט כזה גדול ומר ־ שים, מה הצעד הבא שלכם בתל אביב? "נכון להיום אנחנו עובדים עם כל מגמות האמנות העל יסודיות בעיר. כל מגמה בונה בימים אלה רפסודה שמייצגת אמירה שונה. בקרוב נודיע לציבור על תאריך לפסטיבל הרפסודות שיתקיים בפארק הירקון, פרי יצירתם של התלמידים בעיר".

לאחר אירועי האלימות שהבעירו את העיר המעורבת בימי "שומר החומות" י � . לדברי גיצין-אד 2021 בחודש מאי רם, "ה'מפתן' של לוד היה תגובת נגד למה שהרגיש אז כבולען שנפער במרקם החיים עצמם. ההתנגשויות האלימות לא איפשרו את פתיחת המוזיאון בפורמט ה'זומואי' הרגיל שלו והתשובה שמצאנו אז היתה להיכנס לחצרות הבתים המ י רים שבין ּ שותפים וחללי הביניים המקו הבית לרחוב וליצור שם אמנות על התפר שבין המשותף לציבורי. ה'מפתן' בגרסתו הנוכחית בשכונה ד' ביפו הוא סיפור אחר, אבל גם הפעם עבודות האמנות שמשאיר אחריו המוזיאון הנודד הן הזמנה ומקום למפגש. הן הזמנה לשיח וליצירת לח י וויה משותפות סביב היפה והשונה, סביב היומיומי שלרגע הוגדל, מוסגר, שוכפל והפך צבעוני. הן הזמנה לשיחה שעניינה החיים עצמם, והחיים שהדמיון האמנותי מאפשר לנו. 'זומו' בפורט 'המפתן' מבקש ליצור - במהירות, בעדינות וברגישות - מרחבים חדשים למפגש ולשיח. קודם כל פנימי. בין השכנים לבין עצמם. בין בניין לבניין. בין קהילה לקהילה. במקום שבו אנחנו חיים, כל אלה אינם עניין של מה בכך". כיצד פגשו תושבי יפו ד' את הרעיון ואיך הגיבו לו? "העבודה עם תושבי השכונה החלה כחצי שנה לפני פתיחת הפסטיבל. אירגנו מפגשי שיח של תושבי השכונה עם האמ י נים, בהם הועלו סוגיות חברתיות תרבו י תיות שרתמו את השכנים ליצירת אמנות שמשפיעה על זהות השכונה ובתיהם. גילינו שיש סימן שאלה גדול בין השכ י נים. יפו ד' היא שכונה מיוחדת שעוברת שינויים רבים. הן מבחינה אדריכלית והן מבחינה תרבותית. כיום השכונה מורכבת מיהודים, ערבים מוסלמים ויוצאי העדה האתיופית. רבים מהתושבים מוצאים את עצמם במעברים ובתזזיתיות בין השכונות

צילומים: פרויקט "זומו" | יצירה על עמוד בניין

23

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 28.10.2022