תל אביב 29.04.22

אוראל כהן | פרופ' בירנהק

"זו פגיעה בפרטיות" פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני הגנת פרטיות מאוניברסיטת תל אביב: "אנחנו רוצים להסתובב במרחב, ובלי תחושה שפקיד בעירייה מסתכל עלינו" "ריבוי המצלמות מייצר פגיעה בתחושת החופש והחירות שלנו במרחב הציבורי", אומר פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדי ו ני הגנת פרטיות מאוניברסיטת תל אביב. "אנחנו רוצים להיות מסוגלים להסתובב במרחב, ובלי תחושה שפקיד בעירייה מס ו תכל עלינו ועוקב אחרינו". לדברי בירנהק, "שנים שמרגילים אות ו נו לעובדה שאנחנו מצולמים ברחוב, באוטובוסים, ברכבת ובמוסדות ציבור. על הגג מול הבית שלי בשכונת נווה שאנן יש שתי מצלמות שדרכן אפשר לראות אותי בבית". הפרופסור אינו מתנגד להצבת המצלמות באופן גורף, אך סבור כי יישום פריסת המ ו צלמות לא אפקטיבי: "התועלת של המצ ו למות הללו מוטלת בספק כי הן לא יכולות למנוע פשעים. כך למשל, אם זה פושע ספונטני, כמו שודד הרואה זקנה וגונב לה את התיק, המצלמה לא תמנע את הפשע מראש. גם מחבל מתאבד שרוצה למות - לא איכפת לו מהמצלמה. המצלמה יכולה למנוע פשעים יותר מתוכננים. אבל מה קורה אם הפושעים רוצים להימנע מהצי ו לום? אז הם יכולים לעטות קפוצ'ון, קסדה או לחבל במצלמה מראש". אבל עיריות מאוד גאות בכמות המצל ־ מות שהן מציבות. "העירייה, ובעיקר ראשי ערים, אוהבים לדבר על 'תחושת ביטחון', להבדיל מביט ו חון. כלומר, האזרחים רואים את המצלמות ואז אומרים 'העירייה דואגת לנו', אבל תחושת הביטחון היא תחושה פיקטיבית. כידוע, אנחנו מדברים על העירייה (ולא על המשטרה או השב"כ), ואין לה את הכ ו לים לזהות גנב או אזרח שסרח ואין לה אישור להשתמש בתוכנות ביומטריות. אז בסופו של דבר נשארנו עם הוצאה כלכלית עצומה של מיליונים על מיליונים - לא רק על עלות ישירה של התקנת המצלמות, אלא גם על תחזוקה, פריסת כבלים, חברות תפעול ועוד, והכל ביחד רק יוצר אשליה ולא ביטחון באמת".

צילום: ערן בר חן | "את הפרטיות כבר לקחו לנו מזמן באמצעים אחרים". משל"ט סלע השבוע

הפעיל טכנולוגיית זיהוי פנים ברשת מצלמות האבטחה שלו בלי שיידע את הציבור ובלי שקיבל את הסכמתם המ ו פורשת של הנוסעים. אחרי הערים בסין שבהן יש הכי הרבה מצלמותביחס לקילומטר רבוע, נמצאות הערים: דלהי בהודו ולונדון בבריטניה. בדלהי יש כחצי מיליון מצלמות ויחס מצלמות לקילומטר, ואילו 647 של אלף מצלמות ויחס של 691 בלונדון יש מצלמות לקילומטר. אם נחשב את 445 כל המצלמות שיוצבו בתל אביב עד סוף ו � קילומטר מר 52 ביחס ל- 3,400 : 2022 65 בע של העיר, נגלה כי תהיינה רק מצלמות לקילומטר, כלומר יש עוד דרך ארוכה עד שנוכל להשוות את תל אביב ללונדון, הודו או סין.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אז ו רחיות ומדיניות. האמנה מגבילה איסוף נתונים ביומטריים ושימוש בהם רק למקרים שאדם ביצע עבירה כלשהי, ולא מתירה איסוף נתונים של אוכלו ו סיות רחבות שאינן קשורות לפשעים ספציפיים. ערים אחרות בעולם אינן מפגרות בה ו רבה אחרי סין במובן זה. לפני כשנתיים, אספה רשות התחבורה של לונדון מידע מטלפונים של נוסעים שביצעו חיפוש תחנות שהיא 260 ביותר מ– Wi-Fi מפעילה, כדי לעקוב אחר מסלוליהם. רק אחרי שהדבר פורסם בתקשורת ייד ו עה הרשות את הנוסעים בדבר. כעבור שבועות ספורים התגלה גם שהמפעיל העצמאי של תחנת קינגס קרוס בלונדון

נים שלתל אביב יש עוד דרך ארוכה. בצ'ונגצ'ינג, העיר המאוכלסת ביותר וחצי מיליון תושבים) מוצבות 15 בסין ( מיליון מצלמות, כלומר מצלמה 2.6 כ- אחת לשישה תושבים. העיר לוקחת חלק בתוכנית ניסיונית למלחמה בפשיעה ששמה "שו ליאנג" (עיניים חדות). כך למשל, באזור מסוים בצ'ונגצ'ינג בוצעו פשעים רבים על ידי אנשים שלא היו תושבי המקום, ומצלמות זיהוי פנים נח ו שבו כלי יעיל לאיתור חשודים. חשוב הערים שבהן 10 לציין, כי שמונה מבין מותקן המספר הגדול ביותר של מצל ו מות מעקב בעולם נמצאות בסין. מב ו קרי השיטה סבורים שמעקב כה נרחב, הכולל מערכות לזיהוי פנים, מפר את הזכות לפרטיות המובטחת במסגרת

אלף 691 מצלמות בלונדון

מיליון 0.5 מצלמות בדלהי

מצלמות מוצבות מיליון 2.6 בעיר צ'ונגצ'ינג בסין

13

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 29.4.2022