תל אביב רמת גן 20.10.23

שנאור אף פעם לא מבקש ממני עזרה, אלא אם זה ממש ממש מצב חירום. הבנ־ תי שזה אכן כך, ואמרתי לו בסדר. טלפ־ נתי למשטרה, והם לא ענו. ניסיתי שוב, ולא ענו. אז חזרתי שוב לנאור וגם הוא לא ענה לי יותר". ממתקים בלוויה לפי המידע שהגיע למשפחה, נאור היה עם ידידתו ברכב, ותוך כדי מנוסה ירו בהם כשנסעו בכביש. הבחורה שהייתה איתו נפצעה ברגליים, נאור נורה בכמה מקומות. הבחורה ישבה לצידו ברכב . היא לא 13:00 ועד שעה 6:30 משעה רצתה לעזוב אותו. רק לקראת אותה שעה הגיעו חיילים ופינו אותה במצב קשה לבית החולים. כששאלה 'מה עם נאור', ענו לה: 'אותו נפנה אחר כך'. כאמור, לקחו עוד שישה ימים שרק לאחריהם נאור זוהה וההודעה נמסרה למשפחתו. לבנת: "אני לא רוצה לשמוע ממי שהייתה איתו את הפרטים המדויקים מה קרה בשעות האחרונות שלו. קשה לי. מבחינתי סיימתי, אחרי שהפסקתי לשוחח איתו בטלפון. זה כבר לא שייך אליי, זה לא ישנה לי דבר איתו". מה הוא משאיר איתך? "הזמינו אותו לתקלט בפסטיבלים הג־ דולים בעולם - זו הנחמה שלי. הוא הצ־ ליח להעפיל לבד ובזכות עצמו לצמרת הדי.ג'יים המפורסמים בעולם, והיום כל התקליטנים בעולם רוצים להנציח אותו. הוא כבר הרגיש הצלחה ואהבה, הוא הצ־ ליח לסיים תיכון, בגרות, צבא והצליח מאוד במקום העבודה. הבוס שלו, בעל חברת ההפקה שתיקלט, שהיה כמו אבא שלו – הוא זה שתורם לי את כל השב־ עה. בכל מקום שהלך הוא היה האור, הוא חווה את כל האהבה, ומנחם אותי שהוא מוצלח". הלוויה הייתה יוצאת דופן. "גם השבעה וגם הלוויה יוצאי דופן. המוזיקה היא אהבת חייו, ולכן פר־ שתי מחצלות והבאתי ממתקים. אני רוצה שיזכרו את נאור כמו מי שהיה, וכך באים חברים שלו ללוויה ולשבעה ומנגנים. שמתי לו סוכריות על הקבר – כמו שהוא אהב, ולא אבנים. הוא היה אוהד הפועל. עשיתי לו הספד, וביקשתי מכולם למחוא לו כפיים מעל הקבר. היו איש בלוויה – כל אוהדי הפועל, 1,000 כל חובבי מוזיקת הטראנס בארץ, חיל־ קתי לכולם פרחים, ושרו לו מעל הקבר וניגנו מוזיקת טראנס". אני מבין ממך שנאור לא אהב שאת בוכה? "עבורי, וגם עבור שני האחים של נאור – אני מחדירה בהם את שמחת החיים של נאור, שנאור לא סובל עכ־ שיו. הוא כל הזמן פה והוא מנגן, ואם יש גן עדן, אז הוא מנגן שם. מבחינ־ תי הוא מנגן כל הזמן ומשאיר אותי שפויה. אני מתנחמת בזה שלא תפסו אותו מחבלים, שהוא לא קשור, אין לו פחד בעיניים ולא מתעללים בו. זה מה שמנחם אותי. אם יש משהו שהוא שנא זה לראות אותי בוכה, ואני לא אעשה את זה, רק בשביל נאור. אבל בלילה בלילה, כשאף אחד לא רואה, הכרית שלי רטובה". ¿

"המשפט האחרון שלו היה: 'אמא, טלפני את למשטרה', ואני יודעת שנאור אף פעם לא מבקש ממני עזרה, אלא אם זה ממש ממש מצב חירום"

"אם יש גן עדן, אז הוא מנגן שם". לבנת רגב־לוי

לקהל מבוגר יותר, ועם השחרור כבר יצר לעצמו שם עולמי וניצח על מסי־ בות במועדונים, ואף תקלט בפורטוגל וספרד, והיו לו עוד אירועים שמילאו לו את הלו"ז לשנה קדימה". מה בעצם קרה בזמן המסיבה בד־ רום? "הוא קיבל את ההזמנה למסיבה ביום שישי האחרון, והוא הלך לרקוד, ולא התכוון לנגן הפעם. יכול להיות שהוא תקלט, אני לא יודעת בדיוק. בשעה התחילו הטילים, ואז הוא רץ 6:30 לרכב עם ידידה שלו. כמה דקות אחרי הוא מתקשר אליי: 'אמא, ירו בי'. בה־ תחלה הייתי בטוחה שהוא צוחק עליי, כי הוא מלא הומור כל הזמן, והמשיך 'ראיתי אנשים עם בנדנות אדומות, ריסקו לי את היד', ורק אז התעשתתי". "אמרתי לו – נאורי, מה קורה? הוא התחיל להגיד לי שהוא אוהב אותי, ואז הוא אומר לי – 'סליחה סליחה סליחה'. אולי הוא התכוון לבקש סליחה על הט־ עויות שעשה בחיים שלו. הוא אמר לי שהוא תמיד ישמור עלינו, אמר שמע ישראל, ואמר שהוא לא מרגיש את הר־ גליים". "אני מתחילה להבין שהוא מתחיל לג־ מור, ואני לא אראה את הילד שלי יותר לעולם. אמרתי לו לנשום, ושיחשוב על מוזיקה, איזו שהוא רוצה, כי מוזיקה מר־ גיעה אותו. עשרים דקות דיברנו, ואמ־ רתי לו 'תנשום, מוזיקה, תנשום, מוזי־ קה'. אחרי זה ראיתי שהשיחה נמשכה דקות, שבהן אני מרגיעה אותו, תוך 38 שאני מקווה שיגיע אמבולנס, שמעולם לא הגיע. המשפט האחרון שלו היה: 'אמא, טלפני את למשטרה', ואני יודעת

וריקוד'. הוא המשיך להתפתח ולהתעצב, והרבה בזכות בית הספר הצליח לסיים בגרות מלאה, עם שבע יחידות בעיצוב, ואפילו כתב עבודת גמר על אלימות במ־ גרשי כדורגל, שמאוד אקטואלית למצ־ בנו כיום". המאבק על השירות מיד לקראת סיום הבגרות, נאור רצה להתגייס, אולם יום אחד נסע על האופ־ נוע, ושוטר אמר לו לעצור בצד. נאור החנה, ואז השוטר מצא אצלו מריחואנה. בעקבות כך, נפתח לנאור תיק פלילי במ־ שטרה. מאחר שהצבא לא מגייס צעירים עם תיק פלילי, נאור קיבל פטור מהצבא. "לא רציתי להראות לו את מכתב הפ־ טור", אומרת האם לבנת. "הוא מאוד רצה לעשות צבא, והרגיש שהוא צריך לעשות את זה. אבל החברה דחתה אותו כל כך הרבה פעמים בחייו, בתי ספר בעבר ומ־ סגרות אחרות. לא רציתי שזה יקרה לו שוב, ולכן לא סיפרתי לו, אבל לא וית־ רתי". לבנת קבעה עם מפקדת הבקו"ם בתל השומר, סא"ל א', ובזמן שנאור המתין בחוץ, היא נכנסה והתחננה בדמעות שי־ גייסו את בנה: "אמרתי לה, אל תתני לו להיות שונה מאחים שלו או בני דודיו - כולם קצינים וחיילים, אני לא רוצה שהוא יחווה עוד כשלונות. מפקדת הבסיס הכ־ ניסה אותו לחדר, ושאלה אותו אם הוא מסוגל להתגייס - ונאור אמר לה שכן. אז היא שאלה אותו אם הוא מוכן לשהות שלושה חודשים לפני בבסיס חוות השו־ מר, והוא הסכים. אני רוצה להגיד לה תודה, כי רק בזכותה הוא התגייס".

נאור ז"ל בילדותו בבגדי הפועל

המסיבה האחרונה נאור שירת שירות מלא בצה"ל, שם שימש כשומר מתקנים שבוע-שבוע. "הוא ניצל את הזמן כדי ללמוד מוזי־ קה, הוא התחיל לנגן מהטיקטוק, לק־ נות ציוד תקלוט", אומרת האם. "גם אני סייעתי לו וקניתי לו כל מה שהוא צריך: פלטה, מחשב, אוזניות ועוד. לאט לאט נאור התמקצע באמנות התקלוט ובנה לעצמו שם. הוא התמחה במוזיקת טראנס בסגנון שנות השמונים, הפונה

17

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 20.10.2023