צפון כרמיאל 02.02.24

"הבריחו אותנו מהבית ולא מובילים כלום"

"יש משהו גלי : בחוסר השייכות. אני גרה 18 מגיל באדמית ולא עזבתי את המקום ליותר משבועיים.

זה ערער לי משהו גדול"

" לי עידן רגב: הכי קשה לישון בלילה, פשוט לא מצליח לישון. אנחנו ב'הולד' מהבית, מהסביבה, מהכל"

את התפיסה. אני יליד המקום, מכיר מלחמות ואיומים, פחד כזה לא הרגש־ תי. הפחד היה שאתה נתון לחסדים של הצד השני, אם רצו להיכנס היו נכנסים, מי היה עוצר אותם? לא ישנו בלילה ואז עלו שאלות: מה אתה עושה פה, ומסכן את הילדים שלך? ולמה אתה נשאר? ככה כל הלילה. בבוקר הוקל לי, הייתה הודעה של המועצה שמי שיכול, שי־ תפנה ליומיים שלושה. לקחתי תחתו־ נים לארבעה ימים. בשורה התחתונה, מעולם לא הרגשתי חשוף ומבוהל כמו שעות הראשונות. 24 שהרגשתי ב הרגשתי שאני עומד כמו ברווז נייח וממתין להחלטה שלהם". ): "אני זוכרת את הלחץ 48 זיוית גיא ( באתו יום. אמרתי לעידן, מה אנחנו מחכים פה? בוא נצא מכאן. וכך היה". מה הדבר הכי קשה בלהיות עקור מביתך? עידן: "חוסר הוודאות מה אתה עושה מחר. זה מביא פסימיות ופסיביות. חוסר נוחות פיזית, אתה מגיע לקיבוץ לאסוף את התחתונים מהבית, רוצה לשבת בכיסא שלי במרפסת, זה חסר לי".

), נשוי ואב לשלושה 40 עידן רגב ( ילדים: "התעוררתי בשבת עם אין ספור הודעות מכיתת הכוננות. חשכו עיניי. עוברת דקה, שתי דקות, אתה רואה את כל הסרטונים שיוצאים מעזה ואומר, משהו לא בסדר. תרחיש האימה שאמרו לנו שיבוא מהצפון הגיע מהדרום. באותו רגע היה סוויץ'' במוח, הבית זה לא המקום הכי מוגן. אמרתי לאשתי: 'אנחנו עוזבים, לא משנה להיכן, קודם כל נתרחק מהג־ בול'. התארגנו ובראשון בבוקר יצאנו מפה למשפחה בנוף הגליל, ואחר כך חזרנו לכפר מסריק כי הילדים רצו להיות עם החברים שלהם. ומאז אנחנו פה". תחתונים מהבית :) 50 יו"ר הנהלת הקיבוץ, עידן גיא ( "האסימון הראשון שירד היה סרטון בו ראיתי טנדר לבן של חמאס בשדרות. לטילים אנחנו רגילים אבל הבנתי שזה משהו אחר. בפעם הראשונה בחיים באמת פחדתי, בגלל הילדים וזה שינה

חזרו, ומאז אנחנו בכפר מסריק". רפאל בולניק: "בשבת בבוקר הר־ גשתי יד על הכתף, ואתי אומרת לי, תקום קורה משהו. ניסינו להבין מה קורה ולמחרת המליצו לנו להתפנות. המחשבות היו איך להוריד את היל־ דים. עלו שאלות כמו מה פתאום אתה גר על הגבול, והכל מתחיל לקרוס ומתנפץ לך. כאבא, התחושות שלי מול הילדים היו איך אני, המבוגר האחראי מאפשר להם לצאת לבית ספר עם הסעה, בכביש שהיה חשוף לנ"ט". באוקטובר 7 ): "ב- 69 תמי אלברג ( . שותה 5.30 התעוררתי כמו תמיד ב־ קפה במרפסת הכי יפה ביישוב, עם נוף מדהים, הכל פתוח. התחלתי לש־ מוע מה קורה בטלוויזיה. רקטות זה לא חדש. אבל יש משפחה גדולה בד־ רום ואף אחד לא עונה לי וזה הפחיד. הלכתי לישון. אחר כך העירו ואמ־ רו: בואי, מתפנים. מצאנו אירוח בים המלח ואחרי חודשיים חזרנו לפה. אני בן אדם שמתכנן הכל והיום לא מסוג־ לת לתכנן כלום. יש ימים של דיכאון, מה קורה עם הבית, עם עצי הפרי?".

"אני יליד עידן גיא: המקום, מכיר מלחמות ואיומים, פחד כזה לא הרגשתי. הפחד הזה שאתה נתון לחסדים של הצד השני" "אני חוזר עידן גיא: לשקם את האדמית, שהיישוב יקבל את הדגש שצריך, אבל אני לא מבטיח שנישאר"

: "אני זיוית גיא זוכרת את הלחץ באותו יום. אמרתי לעידן: מה אנחנו מחכים פה? בוא נצא מכאן. וכך היה"

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

5

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 2.2.2024