צפון כרמיאל 26.01.24

מצוקת בעלי העסקים

מי יציל את מפעל החיים שלנו? ● החקלאי עמוס כהן הוא בעל מטעים ומלון בוטיק קטן גלעד מטרני הוא אחד הבעלים של מתחם התיירות והאוכל 3 מזה ● באוקטובר 10- הגדול בצפון שעמד להיפתח ב למטעים על הגבול ● חודשים העסקים שלהם לא מתפקדים מיזם התיירות לא נפתח ורוב עובדיו ● אסור להתקרב ואיפה המדינה? היא לא בתמונה ● גויסו למילואים

מתחם האוכל בגשר הזיו

קשה. אם לא היה מסוכן להיות חקלאי במ־ דינת ישראל, הייתי ממשיך לגדול ויושב היום על אלפי דונמים. אבל זה מסוכן, גם כלכלית, והחקלאי הקטן הוא האחרון לקבל את התמורה עבור המוצר שלו. אני נחשב למגדל הדובדבנים הגדול ביותר בצפון במגזר הפרטי, באפריל בקטיף אני מעסיק מאות עובדים ובקיץ האחרון הכנסתי מכונת מיון חדשנית של דובדבנים. מושב נטועה מרוחק קילומטר אחד בלבד מגדר הגבול, והמטעים צמודים לגדר לכל אורכה עד הישוב מתת. כחק־ לאי אני הייתי זה שחצץ תמיד בין הצבא לחיזבאללה, בקו הראשון מול לבנון ובש־ טחים שהצבא כלל לא נכנס אליהם. במשך כל השנים היינו שני חקלאים גדולים, אני ואייל אוזן, שכן וחבר. אייל נהרג במטעים שלו מטיל נ"ט לפני כחודש. זה יכולתי 15 להיות אני, או הבן שלי אדיר. יש לי דונם שנמצאים בעורף ואני מצליח להתג־ נב אליהם פעם בשבוע, על כל שאר השטח אני לא יכול אפילו להציץ וגם הצבא לא מגיע לשם. מי שנכנס חשוף לירי נ"ט או לחטיפה". שומר על התאילנדים איפה העובדים שלך בימים אלה? "בשוטף עובדים איתי בני, האחיין שלי

בלבד. זה המצב 25 שנולדו כאן, ונשארנו ברוב מושבי ההר וזה התדרדר כשהתחילו לקחת מאיתנו מכסות ביצים ולקנות בי־ צים מאוקראינה. עכשיו בגלל המלחמה החקלאות מושבתת לחלוטין ולא ברור איך נמשיך. בני הצעיר אדיר בנה פה את ביתו כבן ממשיך, ועכשיו כלתי התפנתה עם שני נכדיי. זה הכאב הכי גדול שלי וההתרסקות הגדולה, כי קיוויתי לגדל את הנכדים שלי לידי. ועדיין אני אומר שאם המדינה תישאר כאן, גם אני אשאר, אבל אם המדינה תהיה חלשה, אצטרך לסגור את כל מה שבניתי וללכת. אני נלחם על גרגר האדמה שאני עומד עליו". "אין פרנסה בחקלאות" סבו של כהן היה חקלאי במושב גורן הסמוך מהיום שבו עלה לישראל מטוניס. כך גם אביו של כהן, שרכש עבורו בנטו־ דונם. עמוס 17 עה בית עם משק קטן של הרחיב את המשק ולפני יותר מעשור נכנס גם לתחום התיירות כשבנה בנטועה את "המקום", מלון בוטיק יפהפה, מבנה של אבן וקשתות עם בריכת שחייה מחוממת בכל סוויטה. "מפעל חיי הוא חקלאות, זו ליבת החיים שלי", הוא מסביר, "אבל את עיקר הכסף אני מרוויח ממלונאות. אין פרנסה בחקלאות למרות שאנחנו עובדים

ושישה עובדים תאילנדים, שגם הם עבו־ רי כמו משפחה. בקיץ אנחנו מתחילים את היום במטעים בחמש וחצי בבוקר, ובחורף בשש וחצי. הממ"ד הגדול שב־ ניתי ליד הבית מאפשר לנו לעבור את המלחמה. אני שומר על העובדים איתי ומשלם להם גם כשלא עובדים, בתקווה שהמדינה תהיה הוגנת ותחזיר לי. עברתי שני ניתוחי גב אבל אני לא מוותר לעצמי, לא על העבודה בחקלאות ולא על ההתנדבות בכיתת הכוננות. קשה להוציא חקלאי מאדמתו. כמעט כולם במושב מפונים ואנחנו נשארנו, הבת והבן שלי מתנדבים איתי בכיתת הכוננות ואשתי מסייעת לנו". כמה גדול הנזק במטעים? "עכשיו הזמן לרסס עם חומרים מיוחדים שהם פרי פיתוח מקצועי שלי, אני מרדים את העצים ומעיר אותם בתהליך מדויק שכל סטייה ממנו מפחיתה מהיבול, ואי אפשר לעשות את זה. הדובדבנים שלי הם מקור לגאווה, פיתחתי ייחודיות ונה־ גתי להתפאר שאני קוטף הכי מוקדם בחצי הצפוני של כדור הארץ. שכחתי כבר איך היינו לפני המלחמה, זה כואב. עברנו כאן תקופות קשות, אבל תקופה כמו עכשיו לא היתה. מעולם, גם לא בכל המלחמות הקודמות, לא היה מצב שלא יכולתי להיכנס לשטחים שלי.

/ מירית קושניר סטרומצה, אדי גל /

לאחר תחילת ארבעה חודשים "חרבות ברזל", מגדל הדובדבנים הגדול בצפון חושש שהמלחמה הזו תעשה את מה שלא עשו קודמותיה, ותחסל את ) מגדל בגבול 65 מפעל חייו. עמוס כהן ( הצפון אפרסקים, תפוחים ונקטרינות, דונמים 180 ובעיקר דובדבנים. יש לו שמרביתם נוגעים בגדר הגבול, וכבר שבועות ארוכים שהוא לא נכנס לשם. "מזל שכרגע לא צריך להשקות", הוא אומר, "אבל אני לא מצליח לתת לעצים את הטיפול שהם זקוקים לו, ואני יודע בוודאות שלא יהיה לי פרי בשנה הבאה. אני לא בטוח שאנשים מבינים את המצב. אם המדינה לא תהיה שותפה לציונות של יישובי ההר, אם היא לא תראה בח־ קלאים נכס ותשמור עלינו שנתפרנס בכבוד, אי אפשר יהיה להישאר כאן". איך לא עזבת עד היום? "מאותה הסיבה שבדואי נשאר במדבר. כי שם הוא נולד. המדינה אומרת שהיא רוצה לייהד את הגליל ולהביא אנשים מהמרכז, ואני אומר קודם תשמרו על אלה שחיים כאן, שיישארו. בשנים שבהן ילדים 400 גדלתי בנטועה היינו קרוב ל-

מטרני: "יש את המסלול הירוק שבו מפצים אותך לפי הכנסות של שנה לפני. בעסק הזה לא היו הכנסות, רק הוצאות ונכון להיום אין מנגנון

שיפצה אותנו"

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: דוד ראט / עריכה: יניר אלפיה / עורך: אורית זילברברג מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

צילום: באדיבות | דקל מורציאנו ז"ל , צילום: פרטי | מצוקת בעלי העסקים צילומי שער: צילום: רוני אלברט | , רופאים מתנדבים המשפחה

4

26.1.2024 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל