י-ם 21.07.23

נ � יצא מקסים דימ שנים 8 לפני ) לגמלאות, אבל במקום לצאת 75 שטיין ( לטיולים וליהנות מהפנסיה הוא ממשיך להגיע מדי שבוע לתיכון 'בויאר' כדי לאמן את תלמידי שכבת י"ב בענפי האתלטיקה. לאחרונה הפתיעו אותו כמה מבוגריו לאורך השנים במפגש מיוחד וחגיגי שנועד לציין שנה להיותו במערכת החינוך העירונית. 50 "התאמנו בכל יום" דימנשטיין, שמתגורר כיום ברמת שרת, הוא אב לבת וסב לשלושה נכדים. הוא נולד בלטביה שהיתה חלק מברית המועצות וכמו רבים מחבריו גויס לצבא האדום. "בהשכלה שלי אני לא מורה אלא מאמן", הוא מספר. נ � שירתתי ביחידת ספורט ב 60 "בשנות הנ בחרת האתלטיקה של לטביה, שם הייתי אלוף צבא רוסיה בקפיצה משולשת". ו � הוא עלה לישראל, הצטרף להפ 1972 בנ על ירושלים והחל לאמן תלמידי כיתה ח'. כעבור שנתיים החל לעבוד ב'בויאר', ומאז, שנה, הוא שם. "יצרתי קשר עם 50 כבר מכון וינגייט, והם קישרו אותי למפקח על , אז 70 החינוך הגופני בירושלים בשנות ה־ הוא דיבר עם יצחק מייזלר ז"ל, האדם שהנ קים את בית הספר, ואמר לו: 'יש לי אלוף רוסי שרוצה לאמן', וכך התחלתי את המסע שלי ב'בויאר'", הוא נזכר, ומוסיף בגאווה: "בתוך כמה שנים הספורטאים שלי גדלו, חלקם נהיו אלופי ישראל לבוגרים, שיאני ישראל". אגב, במקרה שלו דימנשטיין הוא נאה דורש ונאה מקיים ומקפיד בעצמו להתאמן ולשמור על כושר. במהלך הצילומים לכתנ בה הוא הדגים לנו סט של עליות מתח ללא כל מאמץ. הבוגרים המוצלחים שלך אומרים שבל־ עדיך זה לא היה קורה. "כשהתחלתי לעבוד ב'בויאר' אמרתי לתנ למידים שאני תוצאה של מכונה ענקית של ספורט, שברית המועצות זו אימפריה של ספורט ושעכשיו אני יכול להעביר הלאה את מה שלימדו אותי", הוא אומר בחיוך. "הבאתי לכאן נהלים של ברית המועצות: התאמנו כל יום, אימונים מבוקר עד לילה וגם להיות בלילה בתחרויות בינלאומיות. הכנסתי כל מיני שיטות שלא היו בארץ - למשל כשאני באתי לא ידעו פה שאתלטים עובדים עם משקולות". "הייתי מאוד נוקשה", הוא מודה. "התנהנ לתי כאילו אנחנו באגודת ספורט. קפצנו משולשת לרוחב והדפנו כדורי ברזל. לא ויתרתי להם, ומהר מאוד נושא הספורט ב'בויאר' הפך להיות משמעותי בדיוק כמו שאר המקצועות בבית הספר". אחרי מספר שנים דימנשטיין מונה לתפנ קיד מאמן נבחרת ישראל באתלטיקה קלה, ושם פגש רבים מהנערים שאימן בבית הספר. "ירושלים זכתה כי מקסים עבד נטו בירונ שלים ובנבחרת ישראל", אומר יורם מנחם, שעבד לצידו של דימנשטיין. "כאשר בית הספר התחיל לגדול ועוד תלמידים התאנ מנו תחתיו זה איפשר לו למקסם את הפונ טנציאל שלהם. הוא היה רכז המקצוע של החינוך הגופני ב'בויאר' והביא את התרבות שלו, את העולם המקצועי שלו, את ההבנה שלו, דרך הספורט לאנלוגיה לחינוך ולנ חיים. בנינו ביחד חדר מורים מאוד מאוד מיוחד".

מהצבא האדום למגרש הספורט ב'בויאר'

דימנשטיין (במרכז) בתקופת השירות בצבא האדום

טקס הענקת מדליות באגודת הפועל

צילומים: פרטי | אירוע ההוקרה לדימנשטיין בשבוע שעבר

בחישוב גס עברו תחת העיניים הפקוחות והחינוך הקפדני של המורה והמאמן 50־ מקסים דימנשטיין כ בזכות ‰ אלף תלמידים האימונים המפרכים והעידוד חלקם הפכו לאלופי ישראל לאחרונה חגגו ‰ באתלטיקה שנה להגעתו 50 איתו בוגריו לבית הספר, שבו הוא ממשיך לעבוד גם היום

"בשיעורים הראשונים היתה ריצה עם משקולות קילו בכל 2 יד, וזה היה פשוט סיוט דקות. 40 של היתה אימרה של התלמידים: 'אולי תקללו אותו בבית הספר אבל תודו לו בצבא'"

בן בוחבוט // צילום:שלו שלום

21.7.2023 ˆ ידיעות ירושלים 36