י-ם 21.07.23

דימנשטיין. "זן נדיר במערכת החינוך"

אלף תלמידים 50 אחד הבוגרים האלה הוא אלוף ישראל לשעבר בקפיצה משולשת, גיל למל, שהת שנה. "מקסים 45 תאמן אצל מקסים לפני לקח ילד בכיתה ט' ושכנע אותו שיום אחד הוא יהיה באולימפיאדה. זה דורש אופי מאוד מיוחד של בן אדם שמצליח ככה להוביל אחריו דורות של תלמידים", אומר למל. "הייתי אחד הספורטאים הראשונים אצלו. אחריי הגיעו ספורטאים שהיו גם אלופי ישראל והגיעו לתוצאות מדהימות, המון בזכות הליווי של מקסים. היכולת שלו זה לקחת אנשים, לא משנה אם זה אתלטים שמתאמנים או תלמידי בית ספר, לגרום להם להתאמן בטירוף ולהבין מה זה משמעת ומה זו התמדה. אני התאמנתי שעות ביום". 7 שנים, 7 אצלו גם הוא מודה שזו לא משימה פשוטה, בעיקר כשמדובר בבני נוער. "זה לא תמיד הדבר הכי קל לתלמידים להחליט שהם מוכנים ללכת עד הסוף. אני חושב שהת מכנה המשותף של כל מי שהיה אצלו זה שבעצם את התשתית האישיותית שאחר כך משרתת אותך כל החיים מקסים בנה,

קילו בכל יד, וזה 2 ריצה עם משקולות דקות. 40 היה פשוט סיוט של "הוא היה עומד עם ידיים על המות תניים, מסתכל ולא אומר מילה. היתה אימרה של התלמידים: 'אולי תקללו אותו בבית הספר אבל תודו לו בצבא'. "אני זוכר שבשלב מסוים היינו יורת דים לרוץ בוואדי ליד בית הספר. הוא היה עומד על הגג של הקומה הראשונה של אחד הבניינים, כמובן עם ידיים על המותניים, והוא ידע בדיוק כמה אנחת ת � בנים שרצים, ואחד ה 23 נו. היינו למידים היה עצלן ונשאר מאחור ליד הבניין וכשהיינו חוזרים היינו אוספים אותו. מעולם לא הבנו איך מקסים כל הזמן היה יודע שלא כולנו רצנו ובכל פעם הוא היה מחזיר אותנו לעוד סית בוב". "מקסים, שזכה בפרס הצטיינות ארצי של מורים לחינוך גופני, הוא זן נדיר במערכת החינוך", סיכמה מנהלת בית הספר דפנה מנשה ברוך. "במשך חמית שה עשורים הוא מצליח לשמור על התלהבות מעבודתו עם בני נוער ולא ניכרת בו שחיקה כלל וכלל".

את ההבנה מה זה עבודה קשה ומה זה לא לוותר אף פעם, לא משנה כמה קשה, ואחר כך כל אחד לקח את זה לחיים שלו ובטח לחיים שלי". לדברי למל, ההוכחה באשר למידת ההשפעה של דימנשטיין על דורות רבים של תלמידים היא שלא משנה מאיזה מחזור הם מגיעים, את המאמן המיתולוגי רובם כוללים בזכרונותיהם. "הייתי לפני שבוע בחתונה ודיברתי עם זוג בשולחן שסיפרו שהבת שלהם לומדת ב'בויאר' וגם הבן הוא בוגר של הפנימייה, אף על פי שהם בכלל לא ירושלמים. כששאלתי את הבן מה הזית כרון שלו מ'בויאר', הבחור, שמשרת עכשיו ביחידה מסווגת במודיעין, ענה לי: 'מה זאת אומרת מה זה בויאר'? בויאר זה מקסים'. תשאלו כל בוגר של 'בויאר' - אם אנחנו 50 שנה, עברו אצלו בטח 50 מדברים על אלף ילדים, ובסוף כשתשאל אותם מהם הזכרונות שלהם הם יגידו לך מקסים". משמעת סובייטית גם גילי דישון, אלופת ישראל לשת מטר, נזכרת בגעגוע 100 עבר בריצת

באימונים המפרכים. "מקסים היה המאמן האישי שלי גם במסגרת הפועל ירושלים וגם במסגרת נבחרת ישראל. הוא היה חלק מאוד משמעותי בשבילי בכל יום שהגעתי לאימונים, גם מנטלית וגם פית זית. זה מישהו שמלווה אותך חלק מאוד גדול מהילדות שלך כדי להביא אותך להישגים". היה קשה באימונים אבל קל בקרב? "היו הרבה אלמנטים סובייטיים נוקת שים, הרבה משמעת, ובכלל הרבה דברים שלא היו נהוגים בארץ בזמנו, אבל מצד שני המון ראייה של המתאמן ואיך לגשת אליו מבחינה רגשית ואיך למקסם את הפוטנציאל שלו כדי להגיע להישגים. זה היה שילוב מאוד יפה - מצד אחד מאוד נוקשה ואינטנסיבי ומצד שני הרבה מאוד רוך ולראות אותך. זה שילוב שלא רואים הרבה". "היינו קוראים למקסים 'השועל הרות סי'", נזכר תלמיד נוסף. "הוא היה כמיטב הסיפורים הרוסיים מורה מאוד קשוח. היו לו עיניים ירוקות, ואיך שהוא הסת תכל עליך הוא היה מקפיא אותך. בכל תחילת שנה בשיעורים הראשונים היתה

ידיעות ירושלים ˆ 21.7.2023 37