ידיעות הנדל"ן 23.9.22

דו"ח מבקר המדינה האחרון קובע: אלפי בניינים ברחבי ישראל מוגדרים "מסוכנים", כשהמדינה, משרדי הממשלה והרשויות לא עושים מספיק כדי לדאוג לביטחונם של הדיירים באותם בניינים, מה שמעמיד בסכנה ברורה ומיידית עשרות אלפים. חלק מהיזמים מוכנים "להכניס את היד לכיס" ולסייע, אך על המדינה להפחית את הביורוקרטיה ולהאיץ את הטיפול בבניינים הללו למדינה לפעול מיידית, ומוכנים לעזור מבנים מסוכנים 5,000- כ היזמים קוראים

ממליץ כי המשרד יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות ויפעל לגיבוש תוכנית רב־שנתית כלל ארצית לטיפול במבנים אלה. עוד מומלץ, כי הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן את חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים. מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים, ויקבעו קריטריונים מפורטים ושקופים להכרזה על מבנה כמסוכן; מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים, ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים". בסיכום הדו"ח כותב מבקר המדינה, כי "מבנים

מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר 'פצצה מתקתקת', המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם, וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן".

לאחרונה פורסם דו"ח חמור ביותר של מבקר המדינה, המתריע על הטיפול בבניינים מסוכנים ברחבי ישראל. לאחר 2021 שקריסת הבניין בחולון בספטמבר

העלתה את תופעת המבנים המסוכנים לתודעה ולדיון, חשובלהבין כי מדוברבסכנהברורה ומיידית, הדורשת טיפול מקיף ועמוק. מבנים בישראל מוגדרים 4,840 , על־פי הדו"ח כמסוכנים, אך למדינה אין מידע מדויק לגביהם, הרשויות המקומיות לא מנהלות רישום מסודר שלהם, ורוב הרשויות לא עדכנו את חוק העזר בנושא כבר עשרות שנים, "נתון המעיד על כך שלמרבית הרשויות המקומיות חוקי עזר ישנים ולא עדכניים 49 בנושא מבנים מסוכנים", כך נכתב בדו"ח. ל־ רשויות בישראל אין כלל חוק עזר בנושא. בכל הנוגע לטיפול השוטף במבנים המסוכנים הדו"ח מהרשויות שנבדקו לעומק, 90% מוצא, כי קרוב ל־ לא גיבשו תוכניות 88% , לאקיימו דיוני מועצה בנושא עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם, וחלק מהרשויות כלל לא קבעו קריטריונים מפורטים להגדרה של מבנה כמסוכן. בתור פתרון 38 בכל הנוגע למימוש תוכנית תמ"א לבעיית המבנים המסוכנים, על־פי נתוני הדו"ח, עבור ומהוות 1980 בלבד מיחידות הדיור שנבנו לפני 7% פוטנציאל להתחדשות, ניתנו היתרים במסגרת התמ"א. הדו"ח מציין, כי הממשלה לא קבעה הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, ולא יצאו הנחיות לרשויות לבצע סקר 93% מבנים. נוסף על כך עולה מהדו"ח, כי בקרב מהרשויות שנדגמו אין סיוע בהלוואות או במענקים לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן. "פצצה מתקתקת" שעלולה להוביל לאסון בכל רגע בשורה התחתונה מבקר המדינה ממליץ בדו"ח, יסוד הוראות ומנגנונים ִ כי "משרד הפנים יבחן מ נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושאמבניםמסוכנים. כמו כן הדו"ח

על הממשלה לעזור ליזמים לעזור לבעלי הדירות

ננה חן, מנכ"לית חברת ראדקו התחדשות עירונית, טוענת כי גם כאשר העירייה מוציאה הודעה לדיירים, "היא מותירה בידיהם את האחריות לקחת מהנדס ולתקן את הליקויים, כאשר לעיתים מדובר על שיפוץ במאות אלפי שקלים ואף יותר מכך". כמו כן אותם שיפוצים, אשר יוצאים מהכיס של הדיירים, "מספקים מענה חלקי ונקודתי אך ורק לליקויים שהעירייה זיהתה. מדובר בפתרון שאינו מתאים לטווח הרחוק, כאשר מדובר בבניינים שנבנו לפני עשרות שנים ועלולים להמשיך להיות מסוכנים בעקבות ליקויים שאנחנו לא יודעים עליהם". חן סבורה כי הפתרון המתאים ביותר לבניינים שכאלו הוא פינוי־בינוי, "אך הגורמים הרלוונטיים - הרשות המקומית, הממשלה, ועדות התכנון הארצית והמחוזית, הוותמ"ל - לא שמים את מלוא כובד משקלם כדי לאפשר לבניינים אלו להיכנס ראשונים לתהליך". לדבריה, "כאשר נכנס לתמונה יזםשמבין אתחומרתהבעיה ומוכן להכניסאתהיד לכיס כדי לחזק זמנית את הבניין, על המדינה לעזור לו להאיץ את התהליך על ידי קיצור הבירוקרטיה, תוך יצירת מסלול מהיר במיוחד לקידום תב"ע והיתרי בנייה, לטובת ביטחונם של הדיירים". קדימות לבניינים מסוכנים וחיזוק זמני עד להתחדשות בחלק מהמקרים היזם יכול להציע מיוזמתו צעדים לשיפור הביטחון של הדיירים עד להשלמת פרויקט ההתחדשות העירונית. "חברת ראדקו התחדשות עירונית מקדמת פרויקט פינוי־בינוי ברחוב הרצל רוטשילד בבת ים, הכולל מספר בניינים להריסה, אשר מתוכם שלושה בניינים

הרצל, בת ים