ידיעות הנדל"ן 23.9.22

המבנים המסוכנים בישראל: מעקב "ידיעות הנדל"ן"

שנים, ההמלצה הינה להעדיף באופן חד־ 50 משמעי פרויקטים של הריסה ובנייה על פני מ � ). "ברור לנו שברמה ה 38/1 תמ"א חיזוק ) עשית מישהו צריך לקבל החלטה ולהוריד

הנחיה לרשויות, כי זה רק עניין של זמן עד שנצפה שוב בתמונות של קריסת מבנה", הוא מסכם. מנכ"ל איגוד מהנדסי ערים ומהנדס העיר דימונה גיא דוננפלד סבור, כי על המדי ־ נה לפעול יותר בתחום: "כדי לפעול בצורה נכונה ויעילה המדינה חייבת להיות אח ־ ראית בעצמה למבנים המסו ־ כנים ולא לגלגל את הנושא 38 ליזמים בצורה של תמ"א ודברים אחרים שלא עומדים במבחן המציאות. המדינה היא המרוויחה העיקרית מהקמת בניינים כי היא מחזיקה בק ־

רקע, ולדעתי, צריך להקים עבור כל בניין חדש קרן ממשלתית, שאליה יופרשו כספים גם למועד שבו הבניין יהפוך למסוכן, ושחלק ממנה יופנה גם לבניינים המסוכנים הקיימים. חלק הארי של המימון חייב להיות של המדי ־ נה, לצד סכום סמלי אולי שיפרישו הדיירים. לצערי, לא נראה שזה יקרה. זה מצריך המון מחשבה וראייה ארוכת טווח שלא קיימת כיום". אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, מסביר כי אחד השינויים המשמעותיים הנ ־ דרשים בתחום קשור לטיפול במשך הזמן הארוך להוצאת היתרים ותכנון: "התהליך

ברמת גן 60־ תקרה מתפוררת בבניין משנות ה

לתת רווחיות מספקת ליזמים".

העיריות, אך בשביל לדרבן אותן לעשות כן, יש צורך שהמדינה תתערב ותמנה לעניין פרויקטור מיוחד מטעמה, כדוגמת ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעי ־ דות אדמה או כדוגמת פרויקטור הקורונה", אומר דיקמן. "ההמלצה שלנו היא שהמיפוי הראשוני יבוצע עלי ידי מהנדסים ואנשים טכניים ממחלקות ההנדסה בעיריות, וכמו ־ בן, צריך לתעדף להם את העבודה הזו לאור העובדה שמדובר בבטיחות הציבור". דיקמן מדבר על חלוקה של המבנים למספר עדי ־ פויות. בעדיפות הראשונה ייבדקו המבנים מטר 200 , הנמצאים עד 1960 שנבנו לפני 60-50 מהים. בעדיפות שנייה – מבנים בני שנה במקומות אחרים, ובעדיפות השלישית

ת � . המבנה נמצא בסכנה של ה 3 הליקויים; מוטטות מיידית ויש לפנותו מדיירים. עוד המליצה הוועדה, כי יש לבדוק את המבנים מדי חמש שנים, רצוי על ידי המהנדס המקו ־ רי של הבניין, כשהאחריות של ההזמנה שלו היא על ועד הבית ו/או חברת הניהול". עוד מציין דיקמן, כי הוועדה קבעה באופן קטגורי שעבור המבנים הישנים בני מעל

"מעל עשרת אלפים מבנים במצב מסוכן ומסכן חיים" "אנחנו לא באמת יודעים מה המספר המ ־ דויק של המבנים המסוכנים בישראל", כך המהנדס יאיר דיקמן, ראש ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתש ־ תיות, שסבור כי המבנים הוותיקים בישראל הם פצצה מתקתקת. "ניתן להעריך, כי ישנם מעל עשרת אלפים מבנים במצב מסוכן ומס ־ כן חיים, זאת כתוצאה מבליה טבעית, וסביר שמרביתם מצויים במישור החוף, באקלים שגורם להתפוררות של בטון וקורוזיה, וב ־

צילום: עמי לאור

אמיר הלר: "תהליך של אישור שנים, ויש לקצרו 7-5 תב"ע לוקח באופן משמעותי. הרי כשיתרחש חלילה אסון, הכל יעבוד יותר מהר, אז למה אי אפשר לפני?"

עקבות כך להתקלפות הבטון עד לפגיעה בעמודי המבנה שנושאים עליהם את משקל הבניין. נפילה של בניין כזה יכולה להיות מיידית והרת אסון". דיקמן מספר כי לאחר קריסת הבניין בחולון בשנה שעברה, גיבש איגוד המהנדסים צוות בראשותו, שכלל מהנדסי מבנים מהמובילים בארץ, כדי לה ־ ציע שורה של פעולות לצורך איתור וטיפול בנושא. "אין ספק כי במצב הנוכחי, האפש ־ רות היחידה למיפוי מהיר של המבנים המ ־ סוכנים היא באמצעות סקר שייערך על ידי

מבנים שבנויים על מדרונות הרים. "הרעיון הוא שבשלב הבא, לאחר שמופו המבנים המסוכנים, יבוצע סיור, שבמסגרתו ייבחנו שקיעות, סדקים, התקלפות בטון והתפו ־ ררות של הברזל בבטון. על סמך ממצאים אלו, בשלב השלישי יבוצע סיור על ידי מהנדס מבנים רשוי בלבד, בעל חמש שנות ותק לפחות, שינתח את הממצאים ויקבע את . מבנה 1 מצב המבנה על־פי שלוש קטגוריות: . מבנה עם ליקויים אבל ללא סכנה 2 תקין; לכשל, ובמצב זה יידרשו הדיירים לתקן את

עמודים מתפוררים, סכנת קריסה

- יום שישי, כ" ז באלול תשפ"ב 23.09.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 52