ידיעות הנדל"ן

"הגדלת מאגר הטאלנטים תוך יצירת גיוון חברתי ותעסוקתי" פארק הייטק בר־לב בצפון

"עודף זכויות בלתי נתפס"

נטלי מרשל: "בעלי העסקים שוקלים בכובד ראש מעבר למיקום הקרוב יותר לאזור המגורים של רוב העובדים או מעבר למתחמים נגישים למערכות הסעה המונית"

ראשי הערים אוהבים תוכניות לתעסוקה, מכיוון שמדובר במתחמים המעניקים הכ ־ נסות גבוהות לרשות, ודאי לעומת הארנונה הגרעונית מתחום המגורים. מסיבה זו מדי שנה מקודמות ומאושרות לא מעט תוכניות כאלה בהיקפים נרחבים. אבל האם יש צורך בעוד שטחי תעסוקה נרחבים במקומותשונים? האם הביקוש הקיים, וגם הצפוי, יענה על היקפי התוכניות המשמעותיות המאושרותמידי שנה? הדעות חלוקות. חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, סבור כי היקף שטחי התעסוקה המ ־ מיליון מ"ר עודפי 250־ תוכננים הוא אדיר וכי לא בטוח שהשוק יוכל לקלוט את כולו. "כיום יש כ זכויות בנייה לשטחי תעסוקה בלתי ממומשים. מדובר בעודף זכויות בלתי נתפס, אך למרות זאת הרשויות המקומיות ממשיכות לדרוש ולאשר עוד ועוד תוכניות עם זכויות מפליגות לתעסוקה, כאשר השוק איננו מסוגל לקלוט ולממש אותן. זאת על חשבון זכויות בנייה למגורים הנמצאות במחסור חריף שיוצר את משבר הדיור. נראה כי בעקבות הקורונה משתנה גם תרבות העבודה והצריכהבמשרדיםובקניוניםלכיווניםחדשיםשלעבודהוצריכהמרחוקואףמהבית. לאור נתונים אלו, ישלפעול לשינוי ייעודשל מתחמיםשעיקרםתעסוקה ומסחר למתחמיםשעיקרםמגורים, מהזכויות. 70% כאשר ניתן לשמור על עירובשימושים, אך בתנאי שייעוד המגוריםמהווה לפחות עוד יש לשנות את שיטת חיובי הארנונה על מנת לתמרץ מגורים על פני שטחי תעסוקה ומסחר, ולעודדחלוקהשוויוניתשלההכנסותמארנונהעסקיתבין הרשויותהמקומיות, כאשרעלהמדי ־ נהלייצרמתווהלתמיכהמשמעותיתברשויות, היוזמותבנייהלמגורים וקולטותתושביםחדשים. מאידך, ליהי סונק, סמנכ"לית נכסים בקבוצת חצי חינם, סבורה שאומנם ההיצע גדול, אבל המ ־ ציאות מעידה על ביקוש קשיח: "במשך תקופה ארוכה אנו שומעים חדשות לבקרים על כך, שיש עודף של שטחי מסחר ומשרדים בעיקר בתל אביב וסביבתה, ורבים ציירו תחזיות קוד ־ רות בדמות בנייני משרדים רבים שיעמדו שוממים כפיל לבן במרכזי הערים. כמו כן אנו עדים לאחרונה גם לרעיונות ותוכניות של הסבת שטחי משרדים למגורים. אומנם בתחילת משבר הקורונההיה נדמה, שאכן כל חוזי השחורותצדקו, שכן הרבהחברותשלחו אתהעובדיםלעבוד מהבית והצהירושמודלהעבודהמרחוק יישמר גםבתוםהמגיפה. אךמתברר, ששוקהמשרדים התאוששבקצבמהיר יחסית ואנו רואים כיוםפעילותערה בתחוםמצד חברות, שאףמחפשות להרחיב את משרדיהן ושוכרות שטחים גדולים. גם במעגל השני של תל אביב אנו מזהים ביקו ־ קומות, שהאכלוס 14 שים גדולים. באזור התעסוקה בחולון למשל אנו בונים בניין משרדים בן שלו צפוי להתחיל בשנה הבאה, וכבר כיום אנחנו מקבלים הרבה פניות מצד חברות שבוחנות להעביר אליו את המטה שלהן. בבניין אחר שאנו משכירים בחולון אנו רואים את השוכרים חוז ־ רים, וחברות חדשותמתעניינות". אדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד מליס אדריכלות ותכנון ערים, מציינת כי תוכניות לחוד משטחי התעסוקה שמאושרים לבנייה בתוכניות 40%־ ובנייה לחוד: "בישראל בממוצע רק כ בניין עיראכן נבנים. בפועל רקתעסוקהשממוקמת ומתוכננת נכון, תיבנה. אזוריםשאינם נבנים, או שנבנים ופועלים באופן חלקי, מחוללים לאורך זמן נזקים, כגון הוצאה על תשתיות ופיתוח שלא מחזירה את עצמה, ביטול לשווא של שטחים פתוחים בעלי תפקיד אקולוגי חשוב, ופ ־ גיעה בכושר התחרות של העסקים ובהזדמנויות של המועסקים. יש להביא בחשבון גם את נושא התחרות בין אזורי תעסוקה, כי כאשר ישעודף בשטחי תעסוקהמתוכננים, ייחלשו כולם. מסחר רגישעוד יותר לתנאיםשלמיקום נכון, נגישות ואיכותעירונית. בעריםרבותעודףקניונים ומרכזיםמסחריים ייצר תנועה דלילהשל קונים בכולם, ואף לסגירתחנויות רחוב ומוקדיםשכו ־ נתיים, דבר הפוגעמאוד בשירות לאוכלוסייה וברחובותעצמם. טוב היהאםהיינו עושים רביזיה של תכנון אזורי תעסוקה ומתמקדים בפיתוח של אלו העומדים בתנאי התחרות ואכן תורמים לפיתוח הערים ומרכזיהן".

האחרונים מורגשת עלייה ניכרת בכמות כלי הרכב בכבישי הארץ. עומסי התנועה גורמים לעיכובים משמעותיים ותסכול רב בקרב העומדים בפקקים ויש לכך השפעה ישירה על העובדים והמעסיקים. לאור זאת בעלי העסקים שוקלים בכובד ראש מעבר למיקום הקרוב יותר לאזור המגורים של מרבית העו ־ בדים או לחילופין מעבר למתחמים נגישים למערכות הסעה המונית ובעיקר הרכבת. למשל מתחם האלף, היושב על עורק תחבו ־ רתי מרכזי המשלב נקודות השקה ומפגש בין מספר אמצעי תחבורה, החל ברכבת ישראל לצד קווי רכבת קלה עתידיים". התפתחות אזורים חדשים כאמור, סממן נוסף למיקום אזורי תעסוקה חדשים הוא תוכנית השיווקים, שפרסמה ומעדכנת מדי כמה חודשים רשות מקרקעי ישראל. אחד מהמיקומים הבולטים במס ־ מך הוא מטרופולין ירושלים, ועל־פי מפת השיווקים של רמ"י, תתחיל בית שמש לש ־ ווק קרקעות לפרויקטים של תעסוקה ומסחר, זאת ככל הנראה לאור הבנייה הרבה למגו ־ רים שהייתה בעיר בשנים האחרונות והצורך בשילוב מקורות תעסוקה באזור. צחי סופרין, בעלים של קבוצת סופרין, העוסקת בניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים, מסחר ולוגיסטיקה: מתייחס לנתוני כ � מהמגרשים המתו 30% רמ"י: "נראה כי כ ־ ננים לשיווק, נמצאים במטרופולין ירושלים, ביניהם באזורי התעסוקה המרכזיים בעיר עצמה. מדובר בצורך מוניציפלי שנועד בין היתר למנוע את ההגירה השלילית ולייצר

די מקומות תעסוקה חדשים ומודרניים עבור העיר הגדולה בישראל המונה קרוב למיליון תושבים. כמו כן המדיניות העירונית החדשה בירושלים מכוונת להביא אליה חברות הייטק וביוטק ולייצר סביבה מבוקשת גם לחברות שטרם קבעו בה את משכנן. זאת ועוד, ריבוי משרדי הממשלה והרשויות השונות מזמינים שירותים ובעלי עסקים תומכים, כמו עורכי דין ורואי חשבון, שזקוקים גם הם למשרדים, ומכאן מייצרים ביקושים שיש לתת להם מענה". אזור נוסף שגדל בקצב מהיר הוא מתחם צומת כפר סבא רעננה דרום. בזמן שמתחם התעסוקה ברעננה כבר מיצב עצמו, הש ־ פעתו ניכרת גם על הסביבה הקרובה עם ארבעה פרויקטים בהיקף מאות אלפי מ"ר לתעסוקה ומסחר. גם למתחם זה עוגן תחבו ־ רתי משמעותי בדמות תחנת הרכבת רעננה ת � ו 4 וכביש 531 דרום, חיבור לכביש הרוחב חנת מטרו עתידית. על־פי דו"ח נת"מ, אזו ־ רי התעסוקה בשרון שמרו על יציבות יחסית גם בשנה האחרונה, שבה התמורות בשוק העבודה גררו אותו לעבודה מהבית. אור בן צבי, סמנכ"ל השירותים הפיננסיים בנת"מ, מוסיף בהקשר זה כי, "אזורי תעסוקה, הנמ ־ צאים בקרבת שכונות מגורים שבהם האוכ ־ לוסייה מתאפיינת בעיקר בעובדי ועובדות הייטק, הופכים היום ליותר מבוקשים בקרב החברות המעסיקות אותם, על מנת לאפ ־ שר להם להישאר בקרבת סביבת מגוריהם. מצד שני השיפור בנגישות הרכבת, תדירו ־ תה והגעתה למרכזי התעסוקה הללו הפך את האטרקטיביות שלהם לגבוהה". נטלי מרשל, נציגת הבעלים בפרויקט אינפיניטי

93 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום רביעי, ט' בתשרי תשפ"ב 15.09.21