ידיעות הנדל"ן

בית החרושת לשוקולד עלית ברמת גן, מתחם מד"א בזל בתל אביב, בניין רשות השידור ברוממה ירושלים ועוד מבנים אייקוניים מפנים את מקומם למיזמים נדל"ניים שאפתניים • מי מהם נדרש לשימור מחמיר, ומי נמחק כליל? "ידיעות הנדל"ן" עם הסיפורים • אורי חודי ּשמאחורי המבנים והתוכניות לעתיד תּוֹצִיאו

ישנה את האופי והמראה של הכניסה המערבית לעיר. רמת גן exchange

קצת יותר כבוד למורשת הבנויה לא יזיק

מול כוחות הנדל"ן האימתניים יש עדיין מי שתומכים בשימור. ואם בכל זאת מוכרחים לבנות, ראוי שזה יהיה חכם, רגיש ורצוי גם בנפחים נשלטים וסבירים שנים חלפו מאז עזבתי את הפרקטיקה האדריכלית ועברתי 18 כמעט באופן לא מתוכנן, כאילו מקרי ולגמרי אורגני, לצלם ולתעד, באופן עצמאי ובלתי תלוי, מבנים ותיקים ונטושים בישראל. זהו שימור ייחודי, על ידי צילום אמנותי ותיעודי, של המורשת הבנויה הוותיקה של המדינה והארץ הזו. בתחילת שנות האלפיים איבדתי מבנים שרציתי לצלם וכשהגעתי הם לא היו. נעלמו. אני קורא לזה "טראומות נדל"ניות". מאז אני כאילו במרדף אחרי הנדל"ן. למעשה זהו מרדף לפני הנדל"ן. אני נדרש לזהות את המבנים שאני חייב לצלם ולהנציח לפני שהנדל"ן מבחין בהם או מתחיל לתכנן לגביהם תוכניות. עם כל הרגישות הגדולה והידע כאדריכל וכאומן, אבל בעיקר עם כל התשוקה, שהיא גם אובססיה טובה ומועילה לציבור כולו, אני מופעל ומפעיל פרויקט חיים ענק, שבו שימרתי רק עם מצלמות מגוון רחב של בתי קולנוע, בתי עם, בתי הבראה, מפעלים, מגורים, בריכות, איצטדיונים, חדרי אוכל, בתי כנסת, בתי פרדס ומבנים מסוגים נוספים בכל הארץ. ברגע שסיימתי לצלם ולתעד מבנה ישן ונטוש, אני שקט. יהיה לו זכר. הוא לא ייעלם לעד, אלא יישאר ויישמר בתמונות לדורות קדימה. למרות זאת מבחינתי ובעולם אידיאלי, אשמח שהמבנה יישאר על כנו, כפי שהוא, במצבו האותנטי. מעדיף זאת תמיד על פני הריסתו ומחיקתו לעד. המנגנונים הרעבים, החזקים, הכוחניים והאימתניים של הנדל"ן כאן בישראל עובדים ביעילות ובולעים ללא הרף מבנים מסוגים שונים, כולל מבנים אייקוניים והיסטוריים. הנדל"ן חזק כאן, וקשה מאוד להילחם בו או לעצור אותו. עם זה השלמתי כבר מזמן. הדבר הכמעט יחיד שאני יכול לעשות הוא להמשיך לצאת ולתעד מתי שניתן. מבנה מד"א בבזל תל אביב לא היה יפה או חשוב במיוחד, אבל התרגלו אליו. מבנה רשות השידור ברוממה ירושלים נחשב בעיני רבים כמבנה מכוער, אבל ללא ספק הייתה לו חשיבות היסטורית ותרבותית. גם לבית העיתונאים בקפלן תל אביב יש חשיבות תרבותית והיסטורית לצד איכויות אדריכליות כלפי העיר. מפעל עלית ברמת גן היה אייקון תעשייתי מסחרי ממדרגה ראשונה. את המפעל עצמו הרסו, והייתי שם בתוכו, מצלם ומתעד ברגעיו האחרונים, תוך כדי הליך ההריסה. מנציח את האולמות הריקים של ייצור השוקולד ברגעיהם האחרונים. טוב שאת הבניין הפינתי המתעגל השאירו, ושאותו ישמרו. טיגארטים, מבני משטרה בריטיים, לא הורסים. אומנם חלקם נטושים, אך כולם מיועדים לשימור ולא להריסה. מתברר שאת המתחם בנס ציונה ישמרו וישפצו לטובת או "לטובת" מרכז חדיש של משרדים, מסחר, דיור מוגן וכו'. השאלה הגדולה היא איך ייראה הכול בסוף, והאם מישהו יוכל להבין מה היה כאן לפני כן. יש לציין, שגם מבחינה סביבתית ומבחינת קיימות ואדריכלות ירוקה אמיתית, הריסה היא חטא ופגיעה בסביבה, כך גם בנייה מסיבית. יש לבצע תכנון ועיצוב שמתרכז בלא להרוס, ולבנות את החדש באופן נכון, חכם, רגיש מאוד וראוי, ורצוי גם בנפחים נשלטים וסבירים, להבדיל ממוגזמים, מתנשאים וראוותניים. כדאי לזכור את הצניעות של ישראל הישנה והטובה. קצת יותר כבוד למורשת הבנויה לא יזיקו, תסתכלו על אירופה כדוגמה טובה. שרון רז

, אומן, אדריכל ומרצה, המצלם 52 , שרון רז מבנים ישנים ונטושים בישראל. בעל הבלוג )2020־ ) והספר "נטושים" (מ 2007־ "נטוש" (מ

3division : הדמיה

97 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום רביעי, ט' בתשרי תשפ"ב 15.09.21