ידיעות הנדל"ן

מחסור בידיים עובדות

לא להסתמך רק עובדים זרים

בעוד ענף הנדל"ן נסמך בעיקר על עובדים שמגיעים מבחוץ, יש חברות שצריכות לשמור על כוח עבודה פעיל גם בזמנים קשים. כך למשל חברות תשתיות. אחת מהן היא מקורות, חברת המים הלאומית, שדרך מתווה פעילותה ניתן לראות שאפשר גם אחרת. אירועי הלחימה של חודשי אוקטובר ונובמבר תפסו את החברה במהלך שגרת עבודה שוטפת. ״מכל אתגר או איום אנחנו לומדים ומשתפרים, כך שקשה מאוד למצוא אותנו לא מוכנים. בנינו לאורך השנים נהלים מסודרים שמאפשרים לנו להתמודד עם כל איום וכל מצב קיצון, והנהלים מתעדכנים ומתחדשים כל הזמן", אומרים בחברה. במהלך תקופת הלחימה חלק מאזורי המדינה נותקו מתשתיות, כאשר האתגר הגדול היה לשמר את התשתית הקיימת ולצד זאת להמשיך לעבוד תחת ההבנה שכל מה שתדחה עכשיו, אולי לא תוכל לבצע אחר כך. חלק מזה הוא גם הסתמכות בעיקר על עובדים ישראלים ולא על כוח עבודה זר. בחברה מספרים, כי הכינו תוכנית סדורה לשמירה על תשתיות קיימות, ואחת התובנות היא שניתן להסתמך על גופי ביצוע שהם חברות־בנות כדי להמשיך ולקיים שגרת עבודה. כך למשל מקורות מחזיקה את החברה־הבת מקורות שח"מ (שירות מכני הנדסי), בניהול ואדים זמוירו, שהיא קבלן הביצוע העיקרי של מקורות, כפי שמסבירים בחברה: "חברה בעלת יכולות עצמאיות של הפעלת צוותים וכלים כבדים, זאת במקביל ליכולות של החברה־האם להפעיל מערך ייצור חשמל עצמאי באמצעות גנרטורים גם לאזורים שנותקו". אייל בן דוד, סמנכ"ל הפיתוח והלקוחות בחברת מקורות, מרחיב: "ניהול ותפעול שוטף מצריכים משאבים מתקדמים שיבטיחו את הפעילות בסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם, כאשר החברה מתרגלת התמודדות עם מצבי חירום הרבה מעבר למה שנדרש בחקיקה ובהיקפים מאוד נרחבים, ולכן היכולת לקבץ תחתיך כלים הנדסיים וצוותי עבודה שלא תלויים בגורמים אחרים היא קריטית. כך יצא שלמרות העובדה שענף הבנייה היה מושבת ברובו, במקורות, שבשגרה מתפעלת עשרות רבות של אתרי עבודה, הצליחו להמשיך בשגרת הפיתוח, פרט למקומות שבהם הייתה הנחיה ברורה של פיקוד העורף".

אלף פועלים פלסטינים לתקופת זמן שאיש אינו יודע את משכה, היא אירוע שאחריו ענף הנדל"ן יהיה חייב לעבור היערכות מחודשת. אם עד עכשיו היחס בין הפועלים הפלסטינים לפועלים הז ־ לטובת הפלסטינים, 80%-20% רים היה הרי שהיום ברור שהיחס צריך להתהפך. אם וכאשר המלחמה תסתיים ומערכת הביטחון תאפשר זאת, הפלסטינים יוכ ־ לו לשוב לאתרי הבנייה, אך לענף אסור לחזור לתלות המוחלטת שהייתה בהם". על־פי קצ'נובסקי, ניתן לראות שה ־ ממשלה החלה לפעול בכיוון: "אנחנו רואים את הניצנים לשינוי בהחלטות הממשלה האחרונות שעברו. גם בהג ־ אלף 50 דלת מכסות הפועלים הזרים ל־ איש, ולא פחות מכך – במוכנות לסטות ממנגנון הגיוס באמצעות ההסכמים הבילטרליים. על אף הכוונות הטובות שעומדות מאחורי המנגנון הזה, וברא ־ שן מניעת ניצול העובדים שפשה בעבר בענף, צריך לומר בכנות שהמנגנון לא הוכיח את עצמו. קצב הגיוס היה איטי, וכך מצאנו את עצמנו בפרוץ המלחמה אלף עובדים בלבד מתוך מכסה 17 עם אלף. בצד החיובי - ייתכן, כי 30 של משבר כוח האדם שבו נתון כיום הענף, יתגלה בסופו של דבר כנקודת מפנה בכל הקשור לתיעוש הבנייה ומעבר לשיטות בנייה מתקדמות יותר".

יש לשנות: "התלות בעובדים פלסטי ־ נים לא החלה באירועי אוקטובר. מדובר בנושאים תקולים וכפויים שנמשכים זה עשרות שנים וגורמים לנזק מתמשך לכל ענף הבנייה. על הממשלה לפעול מיידית לשחרר את הענף מהתלות הזו, באמצ ־ אלף עובדים מקצועיים 80 עות ייבוא מיומנים מסין, מטורקיה וממדינות הב ־ לקן. העלות, תהיה גבוהה ככל שתהיה, תחזיר את עצמה כפל כפליים, ובסו ־ פו של דבר לא רק תחזיר את היציבות לענף, אלא גם תתרום באופן משמעותי להגדלת היצע הבנייה ותאפשר תחילה וסיום הבנייה בזמן מתוכנן". דן קצ'נובסקי, מנכ"ל מרכז הנדל"ן, סבור שיש להגדיל משמעותית את מכסת העובדים הזרים כמה שיותר מהר ולטווח ארוך: "מלחמת 'חרבות ברזל' הנחיתה על ענף הבנייה מספר מהלומות, ומצו ־ קת כוח האדם היא אחת הקשות שבהן. 80 היעלמותם מאתרי הבנייה של כ־

בהחלט מקום לשלב אותם במקומות אח ־ רים בענף: "לגבי המקצועות המשלימים, כדוגמת חשמל, אינסטלציה ומערכות טכניות שונות, הדורשים ידע מקצועי והתאמה לשיטת הבנייה הישראלית ול ־ תקנים, כאן אני מאמין שנוצרה הזדמנות נדירה לגיוס כוח אדם כחול־לבן, צעיר ונמרץ, שיוכל לבנות קריירה מעניינת והשתכרות נאותה וגם לתרום לכלכלה הישראלית ולבניית הבית. על המדינה לסייע באמצעות מתן תמריצים והטבות, אם במימון לימודי מקצוע או בהטבות במיסוי למתמידים לאורך שנים. אנחנו, הקבלנים והיזמים, נדע לשלם שכר ראוי ואף מעבר לכך. אם כל זה יתקיים, נוכל לבנות דור של עובדים ומנהלים מיומנים לשנים רבות". רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים וב ־ מתייחס אף עלי קבוצת מזרחי ובניו, הוא לסוגיית המחסור בעובדים ומזכיר שמדובר במציאות ארוכת שנים שכעת

תחושת הביטחון האישי של האזרחים ברחבי המדינה, ולכן אני סבור שהציבור יתקשה לראות את חזרתם של העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה במרכזי הע ־ רים, גם כשתגיע רגיעה. האופן שבו פעל ענף הבנייה לאורך השנים, כאשר יש רוב לעובדי הענף מקרב הפלסטינים ומשלי ־ מים אותם עשרות אלפי עובדים זרים, צריך לעבור שינוי", כך סבור איציק אמסלם, יו"ר קבוצת אלמוג וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר. "המציאות היומיומית שאנו מתמודדים איתה, בין סבב צבאי אחד לשני, הוכיחה שלא ניתן להסתמך על כוח אדם כה רב שזמינותו לעבודה תלויה במציאות פו ־ ליטית וביטחונית. עבודות הבניין נחלקות לשניים: בהיבט העבודות הרטובות, ראינו לאורך שנים כי הניסיון לגייס עבודה עברית לא עובד. הגיע הזמן שניישר קו עם מה שנהוג בכל העולם המערבי ונבסס את כוח האדם בעבודות אלה על עובדים זרים - טפס ־ נים, טייחים, רצפים וכו'. חייבים להגדיל את מכסות כוח האדם הזר בצורה משמ ־ עותית ובאופן מיידי – אם חסרים כעת אלף פלסטינים, יש להביא כמות 100 זהה של עובדים זרים – סינים, מולדבים, הודים וכל מי שניתן". עם זאת, לאמסלם חשוב לציין כי הוא לא מוותר לחלוטין על הידיים העובדות הישראליות ויש

רוני מזרחי: "התלות בעובדים פלסטינים לא החלה באירועי אוקטובר. מדובר בנושאים תקולים וכפויים שנמשכים זה עשרות שנים וגורמים לנזק"

- יום שישי, י" ז בטבת תשפ"ד 29.12 .23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 62