ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

סיבות עיתונאים ובכותרות מפוצצות". "על המדינה לפעול במספר מישורים במקביל כדי לתת מענה"

וממקומות אחרים, ויפה שעה אחת קודם. כמו כן הרעיון להפוך את הרשויות לשותפות לקידום הבנייה הוא מצוין, כי נכון להיום רשויות לא ששות לקדם בנייה בתחומן, מהסיבה שהן מפסידות מפרויקטים כאלה. ברגע שהמדינה תיתן מענקים לרשויות על קידום פרויקטים נדל"ניים, הרשויות יקצרו את הבירוק ־ רטיה ויהיו שותפות מלאות לקידומם המהיר". "מעבר להצהרות, יש לראות שדברים קורים" שדברים קורים בפועל ובאופן מיידי. מהלך כמו סבסוד הוצאות פיתוח בפרי ־ פריה וקרקעות משלימות להתחדשות עירונית יכול לעזור ליזמים בכדאיות הכלכלית, אבל הוא לא מספיק, אם הכול נתקע בסוף במסדרונות הבירוקרטיה. כמו כן פרויקטים רבים אינם מתקדמים בשל הליכי תכנון מסורבלים מול הר ־ שויות, ושם, ידוע לכולם, נמצא צוואר הבקבוק. נושא הגדלת מכסות של עוב ־ דים זרים בענף הבנייה הוא כמובן חשוב, אבל אני סבור שצריך לייצר בהקדם תו ־ כנית ארוכת טווח להכשרת הדור הבא של עובדים מקומיים לענף. עוד חסרה בתוכנית התייחסות לקידום תוכנית אב לדיור להשכרה בר־קיימא, נושא שהוא צו השעה. מחירי הדירות הוציאו ציבור גדול אל מחוץ למעגל הרוכשים, ויש לדאוג עבורם לפתרונות מגורים באופן מיידי, כפי שנהוג בעולם המערבי. את המהלך יש לעשות בד בבד עם מתן תמ ־ ריץ ליזמים, הטבות מס וריביות מועד ־ פות, ובכך להפוך את האפיק לכדאי עבור כולם". "התוכנית לא הביאה בשורה" 'לשמור על הרציפות התפקודית בענף, לעודד בנייה באזורי עדיפות לאומית ,ומתוך הבנה כי תחום הנדל״ן הינו גורם משמעותי בכלכלת ישראל ויש להשקיע בו משאבים רבים', כפי שהוצהר. על פניו זו מטרה נעלה, והש ־ רים סמוטריץ' וגולדקנופף אמרו, כי מיליארד 2.5 תקצבו את התוכנית ב־ שקל. יחד עם זאת, היא לא הביאה בשו ־ רה חדשה, כל הדברים נאמרו כבר פע ־ מים רבות בשנים האחרונות על ידי שרים קודמים וממשלות קודמות, אך בפועל כל הדיבורים נשארו על השול ־ חן, וכל הממשלות האחרונות כשלו ביישום התוכניות שהצהירו עליהן במ ־ יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "התוכנית שהוצגה היא צעד בכיוון הנ ־ כון, אך מעבר לה ־ צהרות, יש לראות דן פרנס, מנכ"ל ו � "הת קרסו נדל"ן : כנית שאושרה בממשלה טובה. היא נוגעת במגוון תחומים במטרה

צילום: שאטרסטוק

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המק א "המדינה רקעין: חייבת לפעול במס ־ פר מישורים במק ־ ביל על מנת לתת

מענה נרחב לשוק הנדל"ן בישראל. בין היתר מדובר בנושא תיקוני חקיקה לחוק המטרו. יש צורך להכניס שינויים משמ ־ עותיים שיאפשרו להפוך את המטרו לכ ־ לכלי ולקטליזטור לפיתוח אורבני אינ ־ טנסיבי, שמסביבו יתאפשר לספק כמות גדולה של יחידת דיור. גם במקרה הזה הלשכה פועלת לחידוד מנגנון היטל ההשבחה בחוק עם ליווי וחוות דעת שמאית, שתדע לתכלל בין הצד התיכ ־ נוני לצד הכלכלי ולהוציא סוף סוף את פרויקט המטרו לביצוע מלא. נושא חשוב נוסף הוא התחדשות עירונית. יש חשי ־ ו � . מד 21 בות גדולה בהסדרת נושא תקן בר בחוות דעת שמאית שיש לצרף לתו ־ כנית פינוי־בינוי שמגישים לוועדות. על־פי התקן, הוועדה קובעת את היקף הבנייה בפרויקט החדש, באופן שבו תי ־ שמר רווחיות ליזם, שתבטיח כדאיות כלכלית מספקת בשביל לקדם את הפ ־ רויקט לשלבי התכנון והביצוע. בדרך כלל קיימים פערים בין התחשיב של שמאי הפרויקט לשמאי ועדות התכנון, אבל אין מנגנון מוסדר שמוביל להכר ־ עה. לשכת שמאי מקרקעין מקדמת הליך הסדרה עם לוח זמנים ברור ובעיקר עם גורם מכריע שיוביל להחלטה. ככל שנ ־ צליח לעגן את הנושא בחוק, כך נוכל לשחרר הרבה מאוד פרויקטי פינוי־בינוי תקועים, ולהוביל לבנייה ענפה של אלפי יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ". "אין מענה לענף השיפוצים" ניות להבאת עובדים זרים לענף הבנייה והמיונים של העובדים בחו״ל, שנבדקים על ידי צוות מטעם משרד הבינוי והשי ־ כון, לא מיועדים לנו, אף שגם ענף השי ־ פוצים קורס ללא עובדים. העובדים נב ־ חנים בברזלנות ובטפסנות בלבד, מקצועות שלא מתאימים לענף השיפו ־ צים כלל. כמו כן תאגידי כוח האדם לא מעוניינים לתת עובדים לשיפוצים, כי קבלן השיפוצים מבקש שניים-שלושה עובדים, ולתאגיד כוח האדם עדיף לתת עובדים לחברת בנייה. הענף 30-20 מוצא עצמו ללא פתרונות מהמדינה. המצוקה עד כדי כך גדולה ומובילה לכך שאנשי הענף איבדו אמון במדינה, מה שגורם לתופעה שהולכת וגוברת מיום ליום, כשקבלני שיפוצים התחילו להע ־ א � ערן סיב יו"ר הת חדות קבלני השי א "מדינת פוצים: ישראל בגדה בנו, כך מרגישים בענף השיפוצים. התוכ ־

"על הממשלה להגדיל את ההיצע ולטפל בבירוקרטיה". שכונה בבנייה בראשון לציון

אלפי עובדים, הם לא מגיעים, כי השיטה פגומה. במקום לפעול באמצעות חברות כוח אדם או בהסכמים בין ממשלות, יש לפתוח את האפשרות להעסקה ישירה". "התקציב לעידוד עובדים ישראלים בבנייה הוא טיפה בים"

סיק עובדים פלסטינים ללא אישור כני ־ סה לארץ". "התוכנית יכולה להועיל, בכפוף להקלת בירוקרטיה"

אייל הנדלר, יו"ר י � "סע קבוצת כנען: פי התוכנית יכולים להועיל, אך כל עוד הבירוקרטיה ביש ־ ראל תמשיך לקדש

רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צרפתי צבי ובניו: "ערב המלחמה ענף הנדל"ן למגורים התמודד עם המח ־

את האיטיות והסרבול, נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה ומחירי נדל"ן מאמי ־ רים. אם הרשויות המקומיות לא יקדמו תוכניות גדולות של התחדשות עירו ־ נית, ובמקביל רמ"י תמשיך לשחרר קר ־ קעות בקצב איטי, אז בהכרח לא יהיו מספיק דירות שיענו לביקושים הגואים, וכבפועל יוצא - מחירי הנדל"ן יעלו". "על הממשלה לטפל בחסמים"

סור החמור בעובדים באתרי בנייה, כל שכן ביום שאחרי, עקב החלטת הממשלה אלף פלסטינים להיכנס 80 למנוע מ־ לעבודה בארץ וכן בשל אי כניסתם של עובדים זרים אחרים כתחליף להם. ואם ניקח בחשבון שבעקבות המלחמה נדרש בנוסף לשקם ולבנות מחדש את בתיהם של מאות אלפי מפונים מדרום וצפון הארץ שבתיהם נהרסו, הרי שהבעיה חמורה אף יותר. מצוקת המחסור בעוב ־ דים מובילה לכך שהעבודות באתרי הבנייה מתקדמות לאיטן. המצב הזה מייקר מאוד את עלויות הבנייה בעיקר בגלל המימון והעובדה שמשך ההלוואה מתארך. לצד זאת העובדים הזרים המ ־ עטים שנמצאים כאן, דורשים שכר גבוה פי כמה מזה שהיה נהוג ערב המל ־ חמה. בתוכנית הממשלה אין מענה מספק למחסור בעובדים. עד המלחמה אלף 30 המכסה אפשרה כניסה של זרים, ואילו עתה תוכנית הדיור מציינת 65 אלף עובדים לכדי 35 תוספת של אלף. לצערנו, מפרוץ המלחמה ועד היום לא הגיעו מספיק עובדים נוספים, ובקצב שבו גיוס הזרים מתקדם עד כה, כלל לא בטוח שהממשלה תצליח למלא את המכסה הזו. אומנם הרחקת הפלס ־ טינים מהאתרים היא חלון הזדמנויות להכשרה של עובדים ישראלים, אבל מיליון 30 התוכנית קובעת תקציב של 20 שקל, המאפשר הענקת מענק של כ־ עובדים ישראלים - 1,500־ אלף שקל ל

משה מילר, מנכ"ל ומייסד קבוצת "זה שנים שובל: שממשלות ישראל מעלות בכל תקופה בלון ניסוי מתוך

כוונה להתערב בשוק הדיור. אלא שהני ־ סיון מלמד שככל שהממשלה מתערבת יותר, כך המחירים ממשיכים לנסוק וקצב התחלות הבנייה עדיין לא מדביק את הביקוש. על הממשלה לטפל בחסמים ובבירוקרטיה, למשל בוועדות המקו ־ מיות. ישראל היא מהמדינות המפגרות בעולם בכל הנוגע לבירוקרטיה. אפילו אם יזם מבקש היתר במסגרת מסלול ירוק, יעברו מינימום שנה וחצי-שנתיים עד שיקבל היתר בנייה. ההתנהלות מול הרשויות המקומיות קשה, ארוכה ומסו ־ בכת. יזמים ממש יורקים דם עבור כל בקשה או היתר. כך למשל המהלך של מכוני הבקרה רק מסרבל את ההליכים במקום להקל עלינו. בנושא העובדים הז ־ רים המציאות עגומה. עובדה היא שעל אף שהמדינה אישרה הבאתם של עשרות

- יום שישי, י"א בניסן תשפ"ד 19.04 .24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 18