ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

'טיפה בים' שלא תחולל את השינוי הנדרש לענף". "הפתרונות בעיקר לטווח הארוך"

צילום: שאטרסטוק

רונן בן יהודה, מנכ"ל איילה אגם: "מטרתה המרכזית התוכנית של הממשלתית הנוכ ־ חית היא ניסיון לה ־

גדיל את היצע הדירות, או לפחות לא להקטין אותו, כאשר נראה שהעניין העיקרי הינו מתן מענה לצורך עצמו של הדירות ופחות לעניין המחירים, אף שבתוכנית קיים גם רכיב של סבסוד בפריפריה. מבחינת תיאום ציפיות - מרבית הרכיבים בתוכנית הממשלתית, אם אכן יצליחו להתממש, עיקרם בטווח הארוך, גם אלו שהתוכנית מגדירה אותם לטווח הקצר. תוצאות פוטנ ־ ציאליות מההחלטה לעודד עבודה של עובדים ישראלים בענף ולהכשירם יבואו לידי ביטוי בעוד לא מעט זמן, אם אכן תוכניות עידוד אלו יביאו עובדים ישראלים בסופו של יום. בענף קיימים חילוקי דעות לגבי סיכויי ההצלחה של מהלך זה. באופן דומה, גם עידוד שי ־ נויים טכנולוגיים באמצעות מתן מענקי פיתוח יבשיל רק בטווח הארוך, כאשר עליו לעבור גם מבחן של שינוי בביקושים מצד הלקוחות לסוג המוצר המתקבל - עניין שאינו פשוט בענף מסורתי מאוד כענף הבנייה. אומנם התוכנית מטפלת לא מעט בהסרת חס ־ מים או בהפחתתם ובהפחתת ביורוקרטיה, אולם גם כאן יישום ההח ־ לטות צפוי להיות איטי ועם תלות גבוהה בגורמים שאינם נמנים עם הממשלה עצמה". "קיצור הליכי הרישוי וסיוע לרשויות המקומיות" מספיק כדי לענות על הדרישה. המפ ־ תח ליצירת תהליך זורם וחלק של פי ־ נוי-בינוי היא קיצור הליכי הרישוי בתחום זה וסיוע לרשויות המקומיות, כדי שהן יוכלו וירצו לקדם ולאשר התחדשות עירונית. כמו בכל תחום בכלכלה – אם נותנים תמריצים, משי ־ גים תוצאות. לכן על המדינה לסייע לרשויות במימון התשתיות הנלוות למגורים, מוסדות החינוך והציבור וכ ־ דומה. דובר רבות על תמרוץ כספי של ק � אלף שקל לכל יחידת דיור שמ 30 כ־ בלת היתר, אבל זה לא התקדם. אני סבור שצריך להחזיר זאת לשולחן. דרך נוספת לתמרוץ יכולה לבוא בהש ־ תתפות ישירה של המדינה בעלויות הפיתוח של הרשויות או תמריצים אח ־ רים". ערן מזור, מנכ"ל מצלאוי חברה לב ־ "התחדשות ניין: עירונית ופינוי־בי ־ נוי בפרט הם הדרך לייצר היצע דירות

"יש לקצר הליכים בהתחדשות עירונית כדי לקדם בנייה". הריסת בניין ישן במסגרת פרויקט התחדשות עירונית

"הכיוון צריך להיות אחר לחלוטין" אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א "התוכנית והמרכז: היא זריעת חול בעיני הציבור. אין בה שום בשורה, שום מעוף או פתרון אמיתי למשבר הדיור. הכיוון צריך להיות אחר לחלוטין. ראשית, מס הרכישה חייב ; אם רוצים להחיות את 5% לרדת ל־ השוק מחד ולהפחית את השכירות מאידך, חייבים לתמרץ משקיעים לרכוש דירות. שנית, וזוהי הרעה החולה של הענף - קיצור הליכי בירוקרטיה ופתי ־ חת צוואר הבקבוק בכל הקשור לאישורי תוכניות, קבלת היתרי בנייה וכו'. שלי ־ שית, לחזור להיקפי המכרזים של רמ"י . היום כמעט 2022-2021 בשנות השיא שאין מכרזים, וגם אלו שיוצאים, חלקם נכשלים מכיוון שאינם מציגים כדאיות ליזמים. מקבלי ההחלטות צריכים לבחון כיצד חוזרים לשיווקים מוצלחים. מלבד זאת חשוב לקדם תגמול כלכלי משמעו ־ תי לראשי הערים על כל היתר בנייה שיוצא באותה העיר. ברגע שנאפשר לראשי הערים לבנות ונספק להם את האפשרות לתקצוב תשתיות תומכות ומענקים נוספים, נוכל להגדיל את ההיצע הקיים ולצמצם את הפערים מול הביקוש הגואה. גם ברמת ההתחדשות העירונית זה יספק לראשי הרשויות זרי ־ קת מרץ לאשר ולקדם פרויקטים". "החסם המרכזי הוא הבירוקרטיה"

נעשים מאמצים חקיקתיים מספקים לקידום מהיר יותר של מתחמים. בת ־ חום ביצוע הקבלנות, השרים האמונים על תחום הנדל"ן נחלו עד כה כישלון חרוץ בהבאת עובדים זרים. למול יעד אלף עובדים הגיעו כאלף 70 של הבאת בלבד. העיכובים בהבאתם נעוצים בק ־ שיים רגולטוריים, צורך בהנפקת תעו ־ דות בריאות, תעודות יושר ועוד. בפו ־ על אתרי בנייה רבים מושבתים או פועלים בחלקיות, והשלכות הרוחב לענף הן כבדות משקל: איחורים צפויים במסירת דירות, תביעות צפויות מצד בעלי דירות, תשלומי שכירות חלופיים, עלויות מימון כבדות, התייקרות תקו ־ רות אתר ועוד. בהיעדר ניהול מיידי, רציפות תפקודית, מחשבה קדימה ותכ ־ נון ארוך טווח - כל אלו מניחים את התשתית למשבר הנדל"ני הבא". "להגדיל את סל הפתרונות למצב בענף הבנייה" ניב למשרדים ולמסחר. תוכניות אלו צרי ־ כות להתממשק עם תוכניות לעידוד הייטק ותעסוקה. כמו כן, על־פי נתוני ב � מאתרי ה 50% התאחדות בוני הארץ, כ ־ נייה עדיין סגורים. המחסור בפועלים מקשה על הענף להתאושש. אחד הפתרו ־ נות שהוצעו במסגרת התוכנית הממשלתית, הוא בתחום כוח האדם. המ ־ דינה התחייבה להגדיל את מכסת הזרים . עוד על־פי 65,000־ שניתן להעסיק ל התוכנית, הממשלה תפעל להרחבת שעות העבודה באתרי הבנייה. אני סבור שיש להגדיל את סל הפתרונות המוצעים למצב בענף הבנייה. השוק זקוק למהלך שיאפשר בזמן קצר מאוד כניסה מסיבית של עובדים מיעדים רבים בעולם. אם לא יהיה מענה לסוגיה בטווח הקצר, היצע הדירות יצמצמם ומחיריהן יחזרו  להאמיר". אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל "ראשית אני אביב: קורא לממשלה לקדם תוכניות גם בתחום הנדל"ן המ ־

המיוחלת הלכה והתרחקה, וההיצע לא גדל משמעותית. כיום, עקב המלחמה, המחסור בעובדים הפך לחסם מרכזי בשוק, והמדינה גוררת רגליים בסוגיית הבאת עובדים זרים, אך זה תוצר של המ ־ לחמה בעיקר. החסם היותר מרכזי שממנו סובל השוק, הוא הבירוקרטיה המתישה. תהליכי הרישוי והבנייה איטיים ומסורב ־ לים במיוחד ומאריכים מאוד את תהליכי הבנייה, ובכך תורמים להתייקרות הדי ־ רות. על המדינה למצוא פתרונות למשכי הזמן המייגעים הנדרשים לקבלת היתר בנייה. עליה לגייס לשם כך את ראשי הע ־ רים, ליצור שיתוף פעולה ולתת תמריצים למהלכים שיקצרו את לוחות הזמנים". "אין פתרונות מעשיים לנושאי הליבה" פתרונות מעשיים לנושאי הליבה העי ־ קריים: קיצור לוחות זמנים להפקת היתרים ותמיכה והקלות משמעותיות 50% להתחדשות עירונית, שתהווה מהתחלות הבנייה בשנים הבאות. תמ ־ ריצים כספיים לרשויות מקומיות לעי ־ דוד בנייה וייעול הבירוקרטיה לא יועילו, כל זמן שתהליכי הוצאת הית ־ רים ובקרות מרחביות מתארכים ולעי ־ תים תכופות נעים בין שלוש לארבע שנים. יתרה מכך, ברשויות רבות לאחר שכבר אושרה תוכנית מיתאר או תוכ ־ נית מפורטת, שמכוחה לכאורה ניתן להוציא היתר, נוסף צורך חדש באישור תוכנית עיצוב אדריכלית כתנאי סף, חודשים נוספים. גם לאחר 12-6 ומשכה הוצאת היתר הבנייה המיוחל, נדרש לאשר צו התחלת עבודות כתנאי לע ־ לייה לקרקע ותחילת ביצוע, ומשכו ד � חודשים נוספים. בתחום ההתח 6-4 שות העירונית, שמהווה את 'גלגל הת ־ נופה' העיקרי בעידן של 'מחיר כסף' יקר ועלייה במפלס הסיכון היזמי, לא דני מור, מנכ"ל חברת בסט יזום לשעבר, כלכלן ושמאי מקרקעין "בתוכנית בכיר: הממשלתית אין

צחי דידי, מנכ"ל קבוצת יוסי אברה ־ ו � "הסעיפים שפ מי : בתוכנית רטו הממשלתית לענף טובים – אם באמת

ייושמו. בממשלות האחרונות שמענו פע ־ מים רבות הצהרות והכרזות, מסיבות עי ־ תונאים חגיגיות ועוד – אך בפועל רוב מה שהוצהר לא מומש, ולראיה בעשורים האחרונים מחירי הדירות זינקו בעשרות אחוזים, הדרך של הציבור אל הדירה

- יום שישי, י"א בניסן תשפ"ד 19.04 .24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 2 0