ידיעות הנדל"ן

משבר ייבוא חומרי הגלם

ייבוא מטורקיה היקף שנתי ערב המלחמה:

"לכל אחד יש חלופה"

במקביל לבעיות שהחרם יוצר, יש מי שמסרב להתרגש ואף סבור שמי שבסוף יסבול יותר הם דווקא השכנים. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ויבואן "אבן סיב", מסביר: "למוצרי בנייה יש תחליפים במדינות שכנות, כמו יוון, קפ ־ ריסין ומצרים, שנכון לעכשיו הן יותר ידידותיות עבורנו. אני סבור, כי כיבואנים, עלינו להתאגד, להצהיר שאנחנו עושים אמברגו על הטור ־ קים ולהפסיק לעבוד איתם. לישראל נתח שוק גדול בכל מה שקשור לשיש וכלים סניטריים, וצריכים ואף חייבים להפעיל מנוף לחץ הפוך". מאיר טל, מנכ"ל קבוצת כנען: "סביר להניח שהמצב החדש ישפיע על מדד תשומות הבנייה ועליית המחירים. מדינת ישראל, היזמים והיבואנים יידעו למצוא את הפתרונות היצירתיים כדי להביא סחורות ממקומות אחרים. היחידים שבסוף ייפגעו מהמהלך הזה הם ארדואן וטורקיה. לכל אחד יש חלופה". חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מציין, כי "החרם שהטילה טורקיה על המסחר עם ישראל ישפיע לתפיסתי יותר על טורקיה ופחות עלינו. אנחנו לקוח חשוב לשוק הטורקי, והכלכלה שם ממילא במצוקה. אצלנו לא תהיה בעיה אסטרטגית בענף הבנייה בעקבות החרם. תהיה תקופת הסתגלות, אולי פה ושם יהיו עיכובים בביצוע ותיתכן עלייה מסוימת במחירי הדירות, אבל אם מסתכלים שנתיים עד חמש קדימה, זו לא תהיה הבעיה שלנו, אלא יותר של טורקיה".

4.6 מיליארד דולר היקף הייבוא הכולל של מוצרים וחומרים

1.49 מיליארד דולר היקף ייבוא חומרי ומוצרי בנייה

היקף הייבוא מטורקיה היה 10% כ־ מכלל צריכת החומרים ומוצרי הבנייה בענף הבנייה בישראל

יוסי אברהמי: "אנו מסוגלים לייצר כאן חומרי גלם לבנייה, ולא בטוח שזה יהיה הרבה יותר יקר מאשר לייבא. נדרשת רק זריקת עידוד ממשלתית"

דים הפלסטינים אשר אינם מורשי עבו ־ דה יותר, רק הולך ומחריף. נוסף על כך הטורקים הטילו חרם על ישראל בגלל המלחמה, והתוצאה היא שנוצר מחסור קריטי בחומרי בנייה, כגון מלט, ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד. גם התלות בחו ־

קית, לצד איומי החות'ים בהשתלטות על ספינות משא, מייצרים עבורנו בי ־ דוד קשה מנשוא. האשמה העיקרית היא של המדינה. בדומה למשבר כוח האדם בענף, המדינה בחרה לסגור ייצור מקומי בשל חוסר כדאיות כלכלית, ולהוביל

והדבר נכון פי כמה בהקשר של תעשיות הבנייה: כמדינה שנלחמת על קיומה, אנו לא יכולים לסמוך על מדינות עוינות לאספקת חומרי גלם בסיסיים לתעשיית הבנייה, והפתרון היחידי הוא לפתח תע ־ שיית בנייה ענפה משלנו ולחזק את יחסי הסחר בקרב מדינות ידידותיות". ד"ר תומר מתייחס לתחליף: "כבר היום יש לנו תעשיית בנייה מפותחת, אולם לאורך השנים, על רקע מדי ־ ניות ממשלתית שגויה שהעדיפה ייבוא פרוע על פני תוצרת מקומית, היא הלכה והצטמצמה, עד למצב שבו בענ ־ פי בנייה חיוניים כמו מלט, נותרנו עם מפעל אחד בלבד. כדי לשקם את תע ־ שיית הבנייה ולהזניק אותה משמעותית קדימה, על הממשלה ליצור מדיניות, שתעודד באופן מובהק תעשייה ישרא ־ לית על פני זרות. כך היא תצטרף למדי ־ נות המערביות המתקדמות ביותר, כמו ארה"ב וגרמניה, שאימצו את מדיניות ה־'גלוקליזציה', שבה המדינה שמה דגש ברור ומובהק על חיזוק ותמרוץ תעשייה מקומית - הן בתמריצים ומענקים משמ ־ עותיים והקלות רגולטוריות למשק המ ־ קומי והן באמצעות מתן ודאות עסקית ורגולטורית למשקיעים בישראל". לדבריו, כדי שמדיניות "גלוקליזציה" זו תצליח בארץ, "הממשלה צריכה להציג תוכנית ארוכת טווח, המעניקה אופק וודאות לתעשיינים וליזמים טרם הת ־ חייבותם לביצוע השקעות משמעותיות, שימריצו עוד יותר את המשק הישראלי. מדיניות זו צריכה להיות לטווח הארוך, ועל הממשלה להבטיח שלא תשתנה ברגע שארדואן או מחליפו בעתיד יחזור ויאפשר שוב את הסחר עם ישראל".

"הענף מוכה ופגוע מהמלחמה"

חרף ההזדמנות שמתאר ד"ר תומר, אין להתעלם מהמשבר הקשה בענף כיום. צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקב ־ לנים בוני הארץ, מסביר: "מאז אוקטו ־ בר אנחנו חווים מחסור חמור ועליית מחירים בחומרי הבנייה. במהלך המ ־ לחמה התפתחה בעיה קשה של מחסור בחומרים ומוצרים נוספים לבנייה, כמו פלדה, זכוכית, אלומיניום, חומרי חצי ־ בה לתעשיית הבנייה, שיש גרניט, כלים סניטריים, ריצופים וחיפויים. המחסור נובע ממיעוט הטיסות והאוניות המגי ־ עות לישראל ובעיקר בשל התלות הג ־ דולה, שנוצרה בחסות הממשלה, בייבוא מטורקיה ומסין. הממשלה חייבת לפעול להסרת חסמים המונעים ייבוא ממדינות אחרות, ובעיקר לעודד ולפתח את הת ־ עשייה הישראלית". עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, מציין: "ענף הנדל"ן נמצא במצוקה אדירה עוד באוקטובר. המחסור בכוח האדם 7 טרם באתרי הבנייה, משבר הסחורות - הן בשילוח והן בהפסקת ייבוא, מובילים אותנו לתהום עמוקה. ההכרזה הטור ־

רוני בריק: " המצב של ענף הבנייה והתשתיות בישראל הוא הגרוע ביותר אי פעם. הממשלה לא נותנת פתרונות ומתעלמת מזעקות אנשי הענף"

מרים מטורקיה נוצרה כתוצאה מהתנה ־ לות הממשלה. הממשלה חייבת להסיר בהקדם את החסמים הרגולטורים המו ־ נעים את הייבוא ממדינות אחרות, לצד עידוד התעשייה הישראלית לייצר חו ־ מרים בעצמה. אפילו בכירי ענף הבנייה והתשתיות, שידעו להתמודד בעבר עם אתגרים גדולים ולהתגבר על משברים, הגיעו למצב שהם חסרי אונים וזעקתם אינה נשמעת. ממשלת ישראל חייבת להתעורר, כי המשבר בענף יהפוך מהר מאוד למשבר כלכלי ברמה מדינית". ישי רוט, המשנה למנכ"ל קבוצת שובל, מסביר אף הוא עד כמה החרם בענף מש ־ מעותי: "החרם מטורקיה בהחלט משפיע על קצב הבנייה, כל היזמים תלויים בכך. זה לא רק בטון ומלט וגם לא רק ברזל לבנייה, אלא גם חומרי הגמר כגון קר ־ מיקה, חיפויים וסניטציה, שרובם מגיע

אותנו לסחר עם מדינה שאינה אוהדת אותנו, מבלי לנסות לבנות אלטרנטיבה לשעת חירום". רוני בריק, יזם ונשיא התאחדות הקבל ־ נים בוני הארץ לשעבר, מוסיף: "המצב של ענף הבנייה והתשתיות בישראל הוא הגרוע ביותר אי פעם. הממשלה לא נו ־ תנת פתרונות, מתעלמת מזעקות אנשי הענף, והמשבר, שבסיסו באי הבאת עוב ־ דים זרים שיתפסו את מקומם של העוב ־

דורון נמרוד: "אני מקווה שהממשלה תידרש לנושא ותצליח לייצר הסכמים מהירים שיאפשרו ייבוא תשומות בנייה ממדינות נוספות"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 6 8