ידיעות הנדל"ן

העיריות בעד תעסוקה וחידוש מתחמי תעשייה אומנם ברשויות המקומיות נהנים מארנונה גבוהה יותר במתחמי התעסוקה, אבל מסבירים שיש תועלות עירו ־ ניות נוספות בפיתוח מתחמי משרדים או חידוש מתחמי תעשייה מיושנים. ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, מסבירה: "אנו מפתחים את שטחי המסחר אצלנו במטרה לספק מענים בראש ובראשונה לתושבים שלנו, כדי לייצר עבורם מקומות עבודה ומקומות בילוי. מעבר לכך אור יהודה כבר הפכה בשנים האחרונות לעיר שרבים מגיעים אליה כדי לצרוך שירותים, ואין , מתחם תעסוקה ומסחר OPARK לי ספק שעם הקמתו של בהיקף של כמיליון מ"ר, נראה עוד רבים. אנחנו כל הזמן זוכרים שאנחנו חייבים להיות מספיק אטרקטיביים כדי שעסקים גדולים וקטנים יבחרו בנו, ולכן אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו ופועלים לכך שתעריפי הארנונה יהיו מספיק כדאיים עבורם. במקביל מקודמות בעיר גם תוכניות לחידוש של מתחמי עסקים ותיקים, והעירייה נכונה לקדמן מתוך ההבנה שחידוש המתחמים יסייע להמשיך ולהזניק את העיר קדימה". תמר פוריה, מהנדסת העיר באר שבע, מרחיבה על הנעשה בעירה: "העירייה פועלת כיום לחידוש מתחמי תעשייה ותעסו ־ קה והפיכתם למתחמים עירוניים מעורבי שימושים. בבאר שבע יש אזורי תעשייה שהוקמו בעבר בשולי העיר, אבל עם התפ ־ תחותה במשך השנים, הם הפכו למעשה לחלק ממרכז העיר. המטרה בתוכניות היא לשלב אותם בעיר, באמצעות תכנון אורבני , המשתרע 8 מתקדם. לדוגמה באזור התעשייה המכונה מתחם בין מתחם הביג בעיר לשכונה ג', אנחנו מקדמים היום הרבה מאוד יוזמות לפרויקטים מעורבי שימושים של תעסוקה ומגו ־ רים, בשילוב מוסדות ציבור ואפילו מלונאות. באמצעות התכנון העירוני המחודש של אזורי התעסוקה, אנחנו נותנים מענה גם לאתגרים סביבתיים וחברתיים, ואנחנו רואים במשימה הזאת חלק מהותי בהתחדשות העיר". איתן נייזברג, סמנכ"ל מסחר ותעשייה בעיריית חולון, מתייחס אף הוא לשינוי בענף ומסביר שגם העירייה הפכה לשחקן רלוונ ־ טי כל עוד היא מחזיקה קרקעות זמינות לבנייה בבעלותה: "בכל הנוגע לנדל"ן מניב באזורי הביקוש באזור התעסוקה, אנו שמים לב לשינוי באופי העסקאות. זה כבר לא רק שכירות לטווח ארוך בלבד, אלא גופים גדולים וחברות גדולות שמחפשים להקים קמ ־ פוסים או מתחמים משלהם ולהיות שותפים בקרקע, וכך בעצם להחזיק בבעלות חלקית או מלאה של משרדיהן, ולא בהכרח להיצמד למסלול השכירות. לעומת זאת חברות הנדל''ן המניב הגדולות אינן בהכרח מעוניינות בשותפויות ובעסקאות מסוג זה, וכתוצאה מכך הן מקימות מבנים ומציעות שטחים להשכרה בלבד. נוצרה כאן הזדמנות שבה גופים גדולים, המהווים 'משת ־ משי קצה', מחפשים שטחים גדולים באזורי הביקוש, אולם אינם מוצאים מענה, והשחקן היחיד המשמעותי שיכול לתת מענה הן הרשויות המקומיות, המחזיקות בעתודות קרקע אדירות דונם בבעלות 270־ בעלות פוטנציאל לבנייה. בחולון למשל יש כ העירייה, הנחלקים לשבעה מתחמי עסקים ותעסוקה, המהווים פתרון אפשרי". ליאת שוחט: "אנחנו זוכרים שאנחנו חייבים להיות מספיק אטרקטיביים כדי שעסקים גדולים וקטנים יבחרו בנו"

DIVISON3 הדמיה:

צחי סופרין: "יש מגמה בענף המשרדים לחפש חלופה לאזורי התעסוקה בתל אביב, מאחר שאין כמעט שטחים פנויים בעיר, והשכירות בה גבוהה"

תכנון, וגם הוא סבור שהסבה למגורים היא חלק מהתשובה: "אנחנו מזהים היום עודף היצע בתחום המשרדים, בדגש על אזורי הביקוש. יזמים רבים מבקשים לג ־ וון את בנייני המשרדים באמצעות עי ־ רוב שימושים, הכולל מסחר, משרדים, מלונאות, מגורים, דיור מוגן ועוד, זאת כמובן ככל שהתב"ע מאפשרת. קיימים תקדימים רבים לכך בעולם. אחת השי ־ טות באירופה להתמודדות עם היצף משרדים מצד אחד ומחסור בקרקעות למגורים מהצד השני, היא מתן אישור ב'מסלול ירוק' להסבת בנייני משרדים למגורים. בלונדון, למשל, יש מסלול המאפשר קבלת שינוי ייעוד ממשרדים למגורים, בכפוף לעמידה בתנאים מו ־

בטווח הארוך הוא יאזן את עצמו", כך סבור חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים. גם קראדי מתייחס לפתרון של הסבת משרדים למגורים כדי לפתור שתי בעיות במכה אחת, ולתפיסתו, לא בטוח שהוא יכול להתקדם בצורה מש ־ מעותית: "להסב משרדים למגורים זהו רעיון טוב, אבל זה לא קורה, כי העי ־ ריות לא מפנימות את המצב ולא רוצות לקדם את המהלך. זה פוגע להן בהכ ־ נסות מארנונה, ולצערי, הממשלה לא מספיק אגרסיבית בעניין. צריך לייצר רגולציה שתאכוף את הסבת המשרדים למגורים, אך זה עדיין לא קורה". אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, מסכים עם הטענה על עודף

עו"ד נעמה שיף: "במסגרת התכנון האסטרטגי, לא נעשית בדיקה האם יש צורך בכל שטחי התעסוקה שתוכננו באזורי מגורים"

75 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24