ידיעות הנדל"ן

שכונה וקהילה

"התושבים הם אלה שחיים את היומיום"

בזמן שהקהילה מושפעת מהתכנון, מה ־ שיווק וגם מפעילות היזמים, גם לרשות המקומית חלק לא מבוטל בתחום. באור יהודה למשל מסבירים כיצד נרתמה העירייה לנושא. בעירייה מספרים, כי "לפני מספר שנים הקימה העירייה מח ־ לקה מיוחדת, מחלקת משאבי קהילה, שאמונה על הקשר עם התושבים ויצי ־ רת מנהיגות מקומית מתוכה, שתאפשר לקדם את הצרכים של התושבים עצמם. המיזם, שנקרא 'פעילים קהילתיים', מאפשר לייצר חיי קהילה טובים יותר, שמותאמים במדויק למה שהתושבים צריכים". ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט מרחיבה: "לפני שמונה שנים הק ־ מנו את המחלקה הזו בקרב תושבי השכו ־ נות ובקרב קהלים מיוחדים בעיר, מכיוון שהבנתי כבר אז, שרק התושבים עצמם יודעים מה הם צריכים, ולא נכון יהיה להנחית מלמעלה הנחתות. בסוף התוש ־ בים הם אלה שחיים את היומיום. המיזם הזה עבד נפלא בשכונות הוותיקות ובק ־ רוב מאוד ייצא לפועל גם בשכונת בית בפארק ובהמשך בכל שכונה חדשה שנ ־ קים. למעשה, אנו יוצאים ב'קול קורא' שמזמין את התושבים להצטרף למיזם הפעילים הקהילתיים. הם עוברים הכש ־ רה מיוחדת שמתקיימת באמצעות מכון יוספטל, ועם סיום ההכשרה הם מקדמים יוזמות ופעילויות בשיתוף עם העירייה לטובת כלל השכונה". עדי ראובני, סמנכ"ל ייזום ושיווק אזו ־ , מעניקה דוגמה: "אנו Living רים מתכננים את כל הפרויקטים של אזורים כך שיהוו תשתית לחיי קהילה. Living למשל בבית בפארק באור יהודה יש שמונה בניינים, כאשר בכל אחד מהם יש חלל שמשרת את כלל דיירי המתחם: ג'ימבורי לילדים, חלל עבודה, חדר חו ־ גים, חלל המיועד לפגישות ייעוץ וחדר דיירים לימי הולדת ומסיבות, אשר תו ־ כנן ומוקם באופן שלא יפריע לדיירים. בנוסף הקמנו חדר כושר גדול המיועד לכל המתחם, והגישה בו כמובן מתאפ ־ שרת רק לדיירים. מעבר לכך אנו יוז ־ מים אירועים שיוצרים את הקשרים בין הדיירים, מהדרכות הורים ועד לציוני החגים השונים. השאיפה שלנו היא ליצור קהילות משגשגות ואטראקטיביות, ואנו משקיעים בכך הן בתשתיות המתאימות והן באופן שוטף". דוגמה נוספת אפשר למצוא בשוהם. רקפת להב, סמנכ"לית השיווק והמכירות של קבוצת אלמוג, מספרת על מעורבות

החברה בשכונת הדרים ביישוב: "השכונה החדשה תוכננה ככפרית וקהילתית, בה ־ שראת מודלים סקנדינביים, ומאופיינת בצפיפות מגורים נמוכה, הבאה לידי בי ־ טוי במרווחים גדולים בין בניין לבניין וכן בהגבלת גובה הבנייה. במסגרת תכ ־ נון השכונה, הושמו הדגשים על מרחבים ירוקים, שבילי גישה ונגישות מרבית, לכן השכונה מרושתת בשבילים ייעודים ובמערכות גשרים להולכי רגל. האוכ ־ לוסייה בשוהם מאופיינת במשפחות צעירות במצב סוציו־אקונומי גבוה עם ממוצע של חמש נפשות למשפחה. המו ־ עצה לקחה זאת בחשבון וניגשה לתכנון השכונה כאל מתחם מגורים אוטונומי, עם מענה קרוב לכל צורכי התושבים. כשאיכלסנו בשכונה פרויקט, שבתכנו ־ נו האדריכלים התייחסו לאופי השכונה עם בינוי נמוך". עוד מספרת להב, כי: "המשימה שלנו בתכנון הפרויקט הייתה לייצר קהילתיות ולהעצים את החיבור בין התושבים, לשם כך נדרשת סינרגיה בין האדריכלות לפרקטיקה ולמוצר, שי ־ ספק אופי מגורים ייחודי". "תפיסה שיווקית ותכנונית " 4 נכונה לא מסתיימת בטופס נדב בריח, משווק צרפתי צבי וב ־ ניו, מסביר שתפקיד היזם בכל הקשור לקהילתיות לא מסתיים באכלוס הדי ־ רות: "עד לפני פרוץ מגפת הקורונה יצירת ממשקים אנושיים בשכונת מגו ־ רים הייתה מתרחשת בטבעיות ובאגביות במפגשי מעלית, במרכז המסחרי השכו ־ נתי, מחוץ לגני הילדים ובתי הספר, וזאת מבלי שהקדשנו להם מחשבה מיוחדת.

עו"ד שיר טורם: "אחת הטעויות הגדולות בהקמת שכונות היא בכך שלעיתים קרובות הן מוקמות במהירות ללא ההתעמקות הנדרשת. חשוב לתכנן מראש"

המתמחה בליווי ובייעוץ CityWize חברתי בפרויקטי התחדשות עירונית, מתייחסת לחשיבות הקהילה בהתחדשות עירונית: "קיים קשר ישיר בין השכונה למתחם הבודד שמתחדש בתוכה, ואנו פועלים מתוך העיקרון הבסיסי הזה בבואנו לעבוד עם האוכלוסיות במתחם. אנחנו מייצרים את החיבור בכך שמצד אחד אנו מעניקים ליזמים ולרשויות מידע מקיף על השכונה, לרבות מידע על אופי האוכלוסייה, המרחבים הציבוריים הקיימים בה, היקף יחידות הדיור שבת ־ כנון ועוד, ומצד שני מאתרים את גורמי המפתח המשמעותיים שפועלים בשכונה ורותמים אותם לתהליך". ד � א 5 V אדריכלית שותפה טלי דראל מ ־ ריכלים מתייחסת גם היא להתחדשות עירונית וקהילה: "בכל פרויקט פינוי־ בינוי אנו נדרשים להפקעות לצורכי ציבור, בתיאום עם העירייה. בפרויקטים האחרונים, וככל ששטח המתחם גדול יותר, אנו מתכננים מרחב קהילתי עי ־ רוני מתוך מחשבה לתת מענה לצורכי הקהילה במתחם. איכות החיים אינה רק הממ"ד, הסלון והחניה, אלא גם מרחב המחיה שבקומת הקרקע - החל בפי ־ תוח פארק ציבורי ועד תכנון חדר כושר, ג'ימבורי ובריכה, הכול במתחם ובמרחק הליכה. כמובן, בפרויקטים אלו אנו עו ־ בדים בשיתוף עם העירייה, כך שאותו מרחב קהילתי משמש גם לפונקציות ציבוריות כמתנ"ס, טיפת חלב או מו ־ עדון לגיל הזהב. לתפיסתנו, התחדשות עירונית אינה רק אמצעי לשיפור הדי ־ רה והבניין, אלא גם אמצעי ליצירת חיי  קהילה ומרחב שכונתי מזמין ושוקק".

הקורונה ואורח החיים המודרני הפכו את הקהילה בסביבת המגורים עצמה לנושא משמעותי עבור רוכשי הדירות. התחז ־ קות הקהילה בסביבת המגורים הביאה לכך, שתפיסה תכנונית ושיווקית נכונה ומסירת 4 לא מסתיימת בקבלת טופס המפתחות לרוכש, אלא דורשת השק ־ עת משאבים רבים, שיכולים גם להגיע למיליוני שקלים, בשכלול חוויית מגו ־ רים הוליסטית וביצירת קהילתיות ושי ־ תופיות, שיתרחשו ביום שאחרי מסירת הדירה. בתפיסה של חוויית המגורים ההוליסטית, הדייר לא מבקש רק ארבעה קירות ומיקום, אלא גם תוכן, קהילתיות ועידוד אורח חיים בריא. לכן על היזמים להבין את רצונות ותפיסות הדיירים ול ־ ספק להם שירותים, מתקנים ופתרונות טכנולוגיים פיזיים ואנושיים, שיאפשרו להם חוויית מגורים רחבה והוליסטית". עו"ד שיר טורם, ממתגת ערים ונדל"ן, מוסיפה: "אחת הטעויות הגדולות בהק ־ מת שכונות היא בכך שלעיתים קרובות הן מוקמות במהירות ללא ההתעמקות הנדרשת. חשוב לתכנן מראש לא רק בניינים נאים ודירות מרווחות, אלא גם ובעיקר מוסדות ציבור שיתאימו לכלל האוכלוסייה הצפויה להגיע לשכונה ועל־פי צביונה. מערכת חינוך לכל הגי ־ לאים, מתנ"ס שכונתי עם אולם מרווח למופעי מוזיקה ותרבות, מרכז מסחרי שיכלול בתי קפה ומקומות בילוי, קופת חולים, מתקני ספורט, שבילי אופניים, פארקים, שצ"פים ומדרכות רחבות, וח ־ שוב לא פחות - מקומות עבודה הולמים במרחק נסיעה נגיש". ג'ני ארבוב, מייסדת ומנכ"לית

נדב בריח: "בתפיסה של חוויית המגורים ההוליסטית, הדייר לא מבקש רק ארבעה קירות ומיקום, אלא גם תוכן וקהילתיות. על היזמים להבין זאת"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 84