ידיעות הנדל"ן

התחדשות עירונית בצל מלחמה

עירונית. עדיין בעלי דירות שחיים במב ־ נים ללא מיגון או ללא גישה קרובה למקלט, מבינים כעת את המשמעות הקריטית של שדרוג תשתיות המיגון. לעומת זאת בצפון ובדרום, אזורים שספגו את עיקר הפגיעה, ניכר שינוי משמעותי לטובה. תושבים שב ־ עבר 'ישבו על הגדר' ונמנעו מלחתום על הסכמי התחדשות, הבינו כעת את החשיבות הקריטית של ממ"דים, חיזוק מבנים והגנה מפני איומים ביטחוניים. ההבדל המשמ ־ עותי בין לישון בלילה בממ"ד ובין הצורך לרדת למקלט או לחדר מדרגות בכל אזע ־ קה הפך למוחשי עבור רבים, בפרט כשיש שניות להגיע לאזור מוגן". 15-30 לך אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, מתייחס אף הוא לנושא זה: "אני סבור שעוד באוקטובר הציבור הבין את 7 טרם מלחמת הנחיצות והחשיבות בהתחדשות עירונית כפתרון לשיפור איכות החיים, סביבת המגורים והביטחון האישי, אך אין ספק שהמלחמה האיצה באזורים מסוימים את ההתגייסות של הדיירים לקדם פרויקטים. ניתן לומר שברשויות, שבהן הייתה למל ־ חמה השלכה ישירה ומשמעותית, למשל בהיקף הטילים שנורו לכיוונן, יש תחושה של התגייסות לקידום הפרויקטים. במקביל גם המדינה מסייעת באופן מסוים לאותן רשויות לקדם הליכי התחדשות עירונית, כך למשל על ידי מענקים, כפי שקורה בעיר אשקלון. אולם, לצערנו, מדובר בסיוע יחסית מינורי, הממשלה טרם יצאה עד כה בהחלטה משמעותית, ולא קודם שום חוק בכנסת שמשפר, מיטיב ומאיץ את התהלי ־ כים. נכון תעשה הממשלה, אם כחלק מה ־ מאמצים והתוכניות לשיקום הדרום והצפון, תגבש גם תוכנית לזירוז הליכי התחדשות עירונית, שתכלול כלים כלכליים, כמו מענקים, פתרונות של קרקעות משלימות, תגבור כוח האדם המקצועי, האצת לוחות הזמנים, הגדלת היקפי הבנייה ופתרונות יצירתיים נוספים". שגיא לנצ'נר, מנכ"ל חברת ינוב: "המלחמה בהחלט השפיעה על ענף ההתחדשות העי ־ רונית. ראשית עקב ההרס הכבד ליישובים רבים בצפון ובדרום, המדינה נדרשת למא ־ מצי שיקום, שכוללים בניית אלפי דירות חדשות בקצב מהיר ולהעניק פתרונות דיור לתושבים שביתם נחרב, וכן במטרה להחיות את היישובים ולהכניס אליהם אוכלוסייה חדשה ודירות חדשות. שנית כדי לייצר ביטחון אצל התושבים באזורים אחרים בארץ, נדרשת התחדשות עירונית מסיבית כדי לבנות אלפי דירות עם ממ"דים להגנה מפני מתקפות עתידיות שלבטח יגיעו. כל אלה יצרו, לדעתי, תחושת דחיפות בקרב הממשלה, וכולי תקווה שהיא אכן תתייחס לתחום כמשימה לאומית ותשחרר לגמרי

צילום: אורי חודי

שגיא לנצ'נר: "נוצרה תחושת דחיפות בקרב הממשלה, וכולי תקווה שהיא אכן תתייחס לתחום כמשימה לאומית ותשחרר לגמרי את החסמים" "הממשלה טרם יצאה במהלך משמעותי". הריסה בפרויקט התחדשות עירונית של קבוצת אלמוג

שיבות של התחדשות עירונית, כעת אותו ציבור מגיע ופונה, כי הוא מעוניין לגור בסביבה שכוללת מרחבים מוגנים. ישנה גם ההבנה שבעקבות המצב הכלכלי, יזמים רבים לא בהכרח יוכלו לעמוד בהתחייבויות ולקדם את הפרויקטים על־פי לוחות הז ־ מנים והתנאים שהוסכמו ערב המלחמה, ובמקרה כזה הדיירים יתנו עדיפות לטובת חתימה מול חברה שיש לה גב כלכלי חזק וסיכוי גדול יותר שהפרויקט ייצא לביצוע על פני תמורה גבוהה, אך עם אי ודאות". נתנאל שוכנר, מרצה במסלול לשמאות מקרקעין בבית הספר לכלכלה במכללה למינהל ומנכ"ל פעילות המשותפת של רם מוגרבי ארדיטי וארז תירוש, מתייחס אף הוא לנושא זה: "המלחמה יצרה מציאות

ולהקל על היזמים. אם נחכה שהממשלה תעשה את התהליך, זה לא יקרה בשנים הקרובות". אדריכל גיל שנהב, שותף מייסד כנען שנהב אדריכלים: "אין ספק שהמלחמה נתנה דחיפה חזקה לעולם ההתחדשות העירונית. הצורך בממ"דים, ולצערנו, לרוב

את החסמים הקיימים". עו"ד שבות רענן, שותפה ומנהלת סניף הצפון בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, מתייחסת לצפון: "בכל הקשור למחוז הצפון וליישובים שבהם נפגעו מאות מבנים, נדר ־ שת המדינה לאיגום חכם של משאבי השי ־ באוקטובר, 6 קום, כדי לא לחזור אחורה ל־ אלא לייצר חזון אמיתי ואסטרטגי להפיכת הצפון לחבל ארץ בטוח, פורח ומזמין עבור ד � , ו 0.3 אוכלוסיות חדשות. זו ציונות דור ווקא לאחר סיום המערכה בצפון זו תמונת הניצחון הנדרשת. התחדשות עירונית היא חלק ארי בחזון זה". שלום שטרית, בעלי חברת שתית: "אנח ־ נו נמצאים בשנה מאתגרת מאוד. בחיפה המשכנו לעבוד תחת טילים, ואף הרסנו בניין בשכונת רמות רמז. אנחנו ממשיכים בבניית הארץ, כחלק מהחזון הציוני שלנו, והתחדשות עירונית במיוחד בחיפה. בשנים האחרונות לא היו מספיק התחלות בנייה בעיר, אולם המגמה השתנתה עם כניסתו של ראש העיר יונה יהב לפני כשנה. המג ־ מה שאנחנו שמים אליה לב, היא שרוכשים מחפשים רק דירות ממוגנות, בעיקר בא ־ זור הצפון וחיפה, כולל מיגון נגד רעידות אדמה. לכן הרשויות חייבות להקל מש ־ מעותית את התהליכים הבירוקרטים כדי להבטיח את שיקום הצפון לאחר המלחמה

אמיר הלר: "ניתן לומר שברשויות שבהן הייתה למלחמה השלכה ישירה ומשמעותית, למשל בהיקף הטילים שנורו לכיוונן, ישנה תחושה של התגייסות"

תושבי המדינה אין ממ"דים, גרם לאנשים לשנות פרספקטיבה. גם ברשויות וגם בקרב בעלי הדירות רואים תחושה של 'בואו נת ־ רכז ונקבל החלטות, נלך קדימה, נבדיל בין עיקר לטפל".

המאתגרת את התחום מחד, אך גם מדגישה את חשיבותו מאידך. מבחינת גישת הצי ־ בור, ניכר כי עלתה המודעות בנוגע לח ־ שיבותם של מבנים חזקים ובטוחים, ואיתה עלה גם הרצון והצורך במבנים כאלה". אסף נחשוני, מנכ"ל ובעלים חברת מסכם: "אנו רואים היפוך מגמה , ONCE ופניות של תושבים אל החברה ולא להפך. כמו כן, בשונה מהעבר, אנחנו מזהים מעורבות מצד בעלי הדירות בפרויקטים שכבר נחתמו והתגייסות של נציגויות הבתים בפניות לרשות המקומית, בדרי ־ שה להאיץ את הטיפול בבדיקת תוכניות ובטיפול בבקשות להיתר. עכשיו נותר לקוות שהרשויות המקומיות והוועדות המחוזיות יעשו את המצופה מהן ויציבו את תחום ההתחדשות העירונית על כל תכליותיו החשובות בראש סדר העדי ־  פויות".

"התקופה גורמת להתנהלות מורכבת יותר"

בזמן שנראה כי חל שינוי בהתייחסות הגור ־ מים השונים להתחדשות עירונית, יש גם מי ששם לב לשינוי נוסף שקשור להתנהלות השוטפת של השחקנים השונים. כך למשל, עו"ד רועי גלעד דורון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בדן נדל"ן מקבוצת דן, מתייחס לאיתנות החברות בתקופה שכזו: "אין ספק שהמלחמה הייתה זרז והנעה לפעולה של הציבור. אם בעבר היה צורך לשכנע אותו ולהסביר על חיוניות הפרויקט ועל הח ־

שלום שטרית: "הרשויות חייבות להקל משמעותית את התהליכים הבירוקרטים כדי להבטיח את שיקום הצפון לאחר המלחמה ולהקל על היזמים"

- יום שישי, ו ' בניסן תשפ"ה 04 .04 .25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 72