ידיעות הנדל"ן

בשכונות הוותיקות והיפות ביותר של הבירה – רחביה, טלביה וניות – נושבת לאחרונה רוח חדשה. אחרי שנים של חוסר ודאות, שהעיב על תושבים המתגוררים בקרקעות שהיו בעבר בבעלות הכנסייה, מאות תושבים מצטרפים למהלך, ונראה שהפתרון קרוב מתמיד לקרקעות בחכירת קק"ל הוא הבשורה הטובה ביותר לתושבי שכונות לב העיר ירושלים הדרך לביטחון ולוודאות: ההסדר המתגבש ביחס

חובה משפטית להגן על זכויות הדיירים לאחר תום תקופת החכירה. עם זאת – וזהו מקור האופטימיות הגדול – מהתגובה וגם לפי הנמסר ממקורות המעורים בעניין, קק"ל בוחרת לפעול ולנסות לקדם פתרון לא מתוך כורח משפטי, אלא מתוך הבנת הצורך הציבורי והמחויבותהעמוקהלתושבים. הארגון משקיעמאמצים כדי לייצר מענה שיבטיח את עתיד הדיירים בשכונות, וזאתדרךהסדרמוסכם ולאדרךמאבקיםבבתי משפט. למעשה, אחת הטענות החריפות בתגובת קק"ל היא, כי העתירה שהוגשה לבג"ץ עלולה לפגוע דווקא באותם דיירים שמבקשים להגן על זכויותיהם ולעכב את ההגעה להסדר, וחושפת כי מתקיים משא ומתן "במטרה להעמיד פתרון ישים ובר־קיימאלסוגיההנדונה, שהואץ מאוד בחודשים ובימים שקדמו להגשת העתירה... וניכר היה שהצדדים מתקדמים לעבר פתרון אפשרי, שייטיב מאוד עם חוכרי המשנה בדירות המגורים". דיירים: "פתרון עכשיו – לא שנים של מאבק משפטי" מול המתנגדים להסכם קיימת קבוצה גדולה של 150 דיירים התומכת בניסיון להגיע להסדרה. למעלה מ־ משפחות כבר הצטרפו למהלך ההתחדשות העירונית שמקדמת חברת אקסטל בבניינים שבקרקעות, שהוא בתמצית קידום פרויקטים של פינוי־בינוי, שבמסגרתם זוכים הדיירים לבעלות מלאה בדירה חדשה ומוגנת ומעל הכול - בהבטחת מעמדם לדורות. רבים מהדיירים חוששים בעיקר מהמשך אי־הוודאות. "אנחנו גרים בדירה כבר יותר משלושים שנה”, מספרת

לערך. מכוחם של 2050 חכירה, שעתידים לפקוע בשנת חוזים אלה ניתנו זכויות לחוכרי משנה, דיירים, ואלה מוגבלים לתקופה זו. לצד זאת, קק"ל מחזיקה באפשרות הארכה, אבל היאתלויה בתשלוםשל שווי מלא – כלומר חשיפה לתשלום של מיליארדי שקלים מכספי ציבור - ולתקופה שיקבעו הצדדים. קק"ל הבהירה בתגובתה, שהחכירה מוגבלת בזמן, ושכולם ידעו זאת מלכתחילה. "העותרים רכשו מלכתחילה זכויות חכירת משנה מוגבלות בזמן, ואין להם זכות קנויה לקבלת זכויות חכירה לאחר סיום תקופת החכירה של קק״ל. פקיעתה של זכות קניינית שנקבעה מראש לתקופה קצובה, אינה מהווה פגיעה בזכות קניין, אלא מימוש טבעי של תנאי החוזה", נכתב בתגובה הרשמית.במילים אחרות, מבחינה משפטית, מדובר במודל חכירה שבו הקרקע חוזרת לבעליה עם תום התקופה שנקבעה מראש. נקודה נוספת שעוררה עניין בתגובת קק"ל לבג"ץ, היא ההתייחסות לשאלה האם הארגון מחויב משפטית להגן על זכויות הדיירים גם לאחר תום החכירה. בתגובה נכתב כי: “קק"ל הבהירה באופן עקבי, כי אין לה כל חובה משפטית כלפי חוכרי המשנה לאחר תום תקופת החכירה, וכי פעולותיה בנדון נעשות מתוך הבנה של צורך ציבורי וניסיון להעמיד לו מענה”. משמעות הדברים היא שהניסיונות להסתמך על חובה משפטית של קק"ל כלפי הדיירים, אינם מבוססים בהכרח מבחינה משפטית – וכי כל פתרון עתידי יצטרך להיות תוצאה של הסדר חדש. המשמעות היא פשוטה: מבחינה חוקית, אין לקק"ל

אחת הפרשות המורכבות ביותר בשוק הנדל"ן היא פרשת הקרקעות שהיו בבעלותהכנסייההיווניתהאורתודוקסית, המצויות היום בבעלות חברת אקסטל

ובחכירת הקק"ל. בלב ירושלים, בשכונות הוותיקות והמבוקשות רחביה, טלביה וניות, נבנו לאורך עשרות שנים מאות רבות של דירות על קרקעות שהיו בעבר בבעלותהכנסייהומצויותבחכירהשלקק"ל,שמתקרבת לערך. עבור הדיירים, מדובר 2050 לסיומה עד שנת במציאות שמייצרת חוסר ודאות עמוק: האם יוכלו להמשיך להתגורר בנכסיהם? מה יהיה ערך הדירות? והאם ניתן להגיע להסדר שיבטיח את עתיד השכונות? בזמן שחלק מהדיירים בחרו לפנות למסלול של מאבק משפטי, שמעצים את חוסר הוודאות, מאות דיירים אחרים בחרו להצטרף למהלכי התחדשות עירונית שמקדמת חברת אקסטל. במקביל ישנם סימנים רבים שמצביעים על כך, שמתגבש בין קק"ל לחברת אקסטל, בעלת הקרקע, הסדר כולל, הצפוי להיות הפתרון הכלכלי והמשפטי המעשי המשתלם ביותר עבור החוכרים, ולייצר ודאות מהירה, שקט נפשי וביטחון. הסוגיה המשפטית: חכירה מוגבלת בזמן כדי להביןאתהסוגיההמורכבתהזו חשובלהבין תחילה את המצב המשפטי ביחס לקרקעות, כפי שהובהר לאחרונה בתגובת קק"ל לעתירה שהוגשה על ידי חלק מהחוכרים לבג"ץ. מבחינה משפטית, מדובר בקרקעות שעליהן חלים חוזי

צילום: אלי קליין

מצב הדירות הקיימות

צילום: אלי קליין

מצב הדירות הקיימות