ידיעות הנדל"ן

ריאיון

"הקבלנים שקנו בהמון כסף? התפקיד שלי הוא להגן על ענף שלם. אם יש מישהו שקנה במחירים חסרי אחריות, שעשויים לפשוט רגל אם שיהיה שינוי במחירים – זו התנהלות חסרת אחריות, והם יצטרכו לעמוד מול זה. אני מכיר את הקבלנים והיזמים, הם לא קו י פצים מעל הפופיק, ולכן אני לא מודאג ולא חושש שיהיו כאן הרבה מקרים כאלו. במקביל אני חושב, שמי שקיבל מימון לרכישות הללו – יכול לעמוד בזה. צריך גם לזכור שלרוב מדובר בפרויקטים במשק סגור, כל פרויקט בפני עצמו. אם יש פרויקט אחד הפסדי לחברה, אבל יש גם פרויקטים אחרים שהם רווחיים, הם יוכלו לממן את הבעיה. בשורה התחתונה - אני לא צופה סכנה". ומה עם המשקיעים והטענה שגם הם גור ־ מים לעלייה? "יש כמות נתונה של בתי אב חדשים, ויש י � אלף דירות. המש 100 גירעון של קרוב ל י מה עכשיו היא לסגור את הגירעון הזה בבת אלף 100 אחת. אחר כך משווקים קרקע ל־ יחידות דיור כל שנה, וזה יעלה על הצר י כים. מדברים על המשקיעים שמתחרים עם הזוגות הצעירים. המשקיעים לא יקנו די י רות סתם, משקיע צריך לדעת שהוא יכול להשכיר אותה. אם משקיע לא מקבל שקל שכירות, הוא לא יקנה את הדירה. בסוף הוא מחפש את התשואה. על ידי שיווק מסיבי של מאות אלפי יחידות דיור הציפייה לירי י דה במחירי הדירות תרתיע גם את המשקי י עים. ככה זה יעבוד. היום גם הפסד מתשואה מתקזז בסוף מול עליית השווי של הדירה. בירידה במחירי הדירות – המשוואה הזו משתנה". הצעד של הממשלה להעלאת מס הרכישה על המשקיעים לא עזר? "מס הרכישה זה צעד שאינו משפיע. מה שיש י פיע זה שיווק משמעותי של קרקע. ואז אנשים גם ילכו להשקיע בקרנות ריט או בבורסה. הכול מתחיל מהיצע גדול מאוד". אז זהו? זה הפתרון? הגדלת היצע מש ־ מעותית וסיימנו את המשבר? המחירים יורדים? "יש גם צעדים משלימים שצריך לעשות. כי הציבור גם צריך להאמין בתוכנית הזו. אחד מהצעדים המשלימים האלו חייב להיות תמרוץ לרשויות המקומיות; תמרוץ ותגמול. לא מספיק שישווקו הרבה קרקע, הרשויות המקומיות גם צריכות לקדם תוכניות ולאשר היתרי בנייה. המדינה צריכה לתמרץ אותן לעשות את זה ובמהירות. המצב היום בשטח הוא שחלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות עוצרות בנייה, ולא מקדמות בנייה, כי אין להן כסף לתשתיות הנחוצות. אם המדינה אלף שקל על כל היתר שיוצא, 50 תבטיח הסיפור יהיה אחר. זה יכול ללכת לתשתיות וזה גם יכול ללכת לפיתוח. המדינה צרי י כה לתת לרשות המקומית להחליט מה היא עושה עם זה. אולי ברשות מקומית מסוימת יבחרו לנצל את התקציב דווקא כדי לשלם לעוד בודקי תוכניות? משהו שיש בו מחסור חמור היום. צריך את ראשי העיר בצד של

צילומים: יוגב עמרני, עמי לאור

"התייקרות שנובעת בעיקר ממחירי קרקעות מופקעים"

הממשלה. אגב, נכון להיום בלא מעט מק י רים ראשי הרשויות צודקים. המדינה רוצה לבנות כמה שיותר, אבל מטילה את המטלות על הרשות המקומית שתסתדר בעצמה. זה לא יכול לעבוד ככה, ואפשר לראות בשטח שזה לא עובד". יש כסף לתמרוץ הכספי הזה לרשויות המ ־ קומיות? "מיסי הנדל"ן מעניקים למדינה המון כסף. על אלף דירות המדינה תכניס לקופתה סכום 300 עתק. אם יחזירו רק חלק קטן מזה לרשויות המקומיות - זה יהיה הון עתק בעבורן, וזה יפ י תור את משבר הדיור". תוכנית הקבלנים נסמכת בסוף על הגדרת ההיצע בצורה משמעותית. אבל נשאלת השאלה האם המדינה יכולה בכלל לעשות את זה, האם יש אפשרות לשווק כמות כה גדולה של קרקע לדיור בטווח הזמן הק י 300 רוב? לדברי סרוגו, הכול פתיר. "יש אלף דירות שאפשר לשווק. יש גם חסמים, זה נכון, אבל אנחנו יודעים לפתור את הבעיות. למשל חסמי תשתית ופיתוח, מה שהיום מעכב זה משך הזמן שלוקח למדינה או לרשות המקומית לעשות את הדברים האלו, אבל חלק מזה יכול להיות מבוצע על ידי הקבלנים. אם צריך כביש פנימי בין הבניינים בעיר, הקבלנים יודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב והרבה יותר מהר. בחריש למשל חברת שפיר תכננה ובנתה שכונה שלמה בשלוש שנים, הכול כולל הכול. זה היה חלק ממכרז 'תכנן ובנה', שה י מדינה פרסמה. צריך עוד מכרזים כאלו, זה היה מוצלח מאוד. תנו לנו הקבלנים לע י שות את הדברים האלו, והמדינה תתמקד בתשתיות הגדולות – גשרים, מט"ש (מכון טיהור שפכים), ביוב מאסף ועוד. אין צורך אפילו בחקיקה, צריך שיתוף פעולה של אגף תקציבים וגם של הרשויות המקו י  מיות".

"שהמדינה תתמקד בתשתיות גדולות". מכון טיהור שפכים

המדד שעולה והקושי של קבלני הביצוע

"אנחנו נמצאים בתוך אחד מהמשברים הקשיםשל ענף הביצוע בשנים האחרונות, אולי המשבר הגדול בתולדות הענף. מחירי התשומות ואיתם עלויות הבנייה מזנקים בקצב שלא ראינו מעולם, זאת ללא כל פיצוי מצד מזמיני העבודה. הענף לא יכול לשרוד כך". כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו בכנסשל קבלני ביצוע שהתקיים לאחרונה. האירוע, שהוגדר על ידי התאחדות בוני הארץ כ"כנס חירום", עסק בנושא כאוב במיוחד לקבלנים, שמשפיע גם על היקפי העבודה, אבל בסופו של גם על הלקוח הסופי. מדובר בנסיקהשל עלויות הביצוע בתחומי התשתיות, המגורים והבנייה הציבורית בחודשים האחרונים וזאת על רקע עלייתמדד תשומות הבנייה והתייקרויות נוספות במשק. "בתוך פחותמשנה, אם המצב יימשך, קבלני ביצוע רבים לא יוכלו להמשיך לעבוד", מתריע סרוגו, "יכולת הביצוע תרד משמעותית. בשטח - הצורך בפרויקטי תשתית רק עולה. ברגע שהמדינה לא תעניק פיצוי ולא תטפל בנושא זה, היא יורה לעצמה ברגל. שוק הדיור לא יוכל לגדול ללא תשתיות נדרשות לאכלוס הדירות. במצב זה ברור שגם הגופים המממנים לא ימשיכו להעניק מימון, מהשיקשה עוד יותר על הקבלנים. הבנקים כבר מצמצמים את האשראי, הם רואים מה קורה. הריבית עלתה כבר פעמיים וגם זה מעלה את עלויות המימון. אם מישהו שכח, אני אזכיר, שאת הבנייה למגורים אי אפשר לבנות בלי תשתיות. ואי אפשר להגדיל או לזרז את היצע הדיור ללא עבודותתשתית. עשרות אלפי דירותשאמורות להיבנות – יהפכו למלכודת בעבור מי שאמור לממן אותן ולבנות אותן". בהתאחדות הקבלנים דורשים מהממשלה למצוא פתרון לבעיה זו, כפי שסרוגו מסביר: "הממשלה חייבת לקבוע כמה תהליכים. חוזיםשמפרסמים גורמים ציבוריים צריכים להיות מבוססים על חוזי מדף ממשלתיים. עוד דבר שהממשלה חייבת לקדם – הכללהשל סעיפי שיפוי על התייקרויות בחוזים. כמו שפיצו את העצמאים ואת בתי המלון בעקבות הקורונה, חייבים לפצות גם אתקבלני התשתיות והביצוע. אסור להתעלם מהמצב. אנחנו על סף תהום בענף". אורי חודי

"המצב כיום הוא שחלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות עוצרות בנייה, ולא מקדמות בנייה, כי אין להן כסף לתשתיות הנחוצות. אם אלף שקל על כל היתר 50 המדינה תבטיח שיוצא, הסיפור יהיה אחר"

- יום שישי, י"ח בסיון תשפ"ב 17.06.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 52