ידיעות הנדל"ן

הופכים את הפריפריה למרכז

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

ק

ב

נ

ה

צילום: מיאס

סיוון היללי, סמנכ"לית השיווק של חברת קרדן נדל"ן

יש לעודד מגורים בפריפריה אנחנו חיים בדור שמבקשחלוקה מאוזנת בין עבודה לפנאי, ובזבוז הזמן המשווע על הכבישים מקשה על כך. הבעיה המרכזיתשמשמרת את הפער בין המרכז לפריפריה היא הניידות, שכן כל עוד רמת האמינות והזמינותשל התחבורה הציבוריתמחד והפקקים המתארכים בכבישים מאידך נותרים בעינם, למרבית האנשיםשעובדים במרכז אין אינטרס לעבור לפריפריה הרחוקה. הקרקעותששיווקה המדינה בתוכניות דיור בשנים האחרונות היו ברובן בפריפריה, ורבים מזכאי התוכניות לא בהכרח גרים או שואפים לגור בערים הללו, מהשהופך אותם ל'משקיעים'. מציאות זו יש לשנות. אפשר לראות ניצנים לשינוי, כאשר בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי ברכישת דירות בפריפריה. הדבר נובע בעיקר מההתייקרות הדרסטית במרכז, ואנחנו כיזמים מפתחים תוכניות רבות בערים בכל רחבי הארץ. עריםשנחשבו לפריפריאליות, כמו הקריות, הפכו גם הן בשנים האחרונות לאבן שואבת, והן אכן חוותתנופת בנייה והתחדשות, ומורגשת בהן הגירה חיובית משמעותיתשהגדילה את כמות האוכלוסייה כתוצאה מההתפתחות המואצת. יחד עם זאת צריך לזכור שמילת המפתח היא הנגישות. המדינה חייבת להשקיע רבות בפיתוח התשתיות. לא להוציא למכרזים קרקעות מבלי שישפיתוח, כגון: הסכמי גג מאושרים, חיבור לכבישים מהירים, הקצאתתקן חניה התואם את המשפחה המודרנית או מאידך מתן פתרון ידידותי וישיםשל תחבורה ציבורית. ישנן דרכים רבות לתמרץ יזמים לבנות בפריפריה, דוגמת הטבות מס מופחתות, קיצור משך הזמן להיתרי בנייה, הקלות בגובה הבניין וכמות יחידות דיור שבו ועוד. גם התחדשות עירונית צריכה דחיפה משמעותית בפריפריה, בעיקר כלכלית. לשם כך יש צורך בתמריצים מהמדינה, כדוגמת פטור מאגרות והיטלים, מתן מענקים ליזמים ועוד. ללא הקלות בירוקרטיות, ברור מדוע פרויקטים מסוג זה כמעטשאינם מיושמים בערי הפריפריה. ערכי הקרקע הנמוכים ומעלה, 8 שם מייצרים מכפיליםשל קומות 20 המחייבים בנייתמגדליםשל לפחות. הבעיה היאשחלק מהאזורים מאופיינים כבעלי רגישות נופית גבוהה 10 או מרקם עירוני התואם לבניינים עד קומות, ולכן היכולת לקדם פרויקטים תתאפשר רק על ידי מנגנונים מיוחדים של צירוף חלקותמשלימות בשטחים נרחבים, ניוד "זכויות אוויר" או מתן תמריצים ומענקים ליזמים.

צילום: יח"צ

ציפורית נוף הגליל

בפטור ממכרז. גלאם מסביר: "ניתן להגיש בקשות לקבלת המלצה להקצאת קרקע בפ ע ע � מגרשים באזור הת 62 טור ממכרז לגבי שייה עיר היין למטרת הקמה או הרחבה של מפעל בתחום ההייטק בלבד או בניית מבני תעשייה להשכרה למפעלים, כאמור, שהם צד קשור למגיש הבקשה. המהלך התאפשר בזכות ההכרזה על אזורי התעשייה באשקלון כ׳אזורי תעשייה מרחביים׳ וכאזור עדיפות לאומית לתעשייה וכלכלה". נוף הגליל: חיסול הבירוקרטיה ו"קומנדו" עירוני גם בצפון נדרשים למתחמי תעסוקה ומס ע חר, וגם שם לא מחכים שהמדינה תעשה את העבודה בעבורם. רונן פלוט, ראש העירייה, מסביר שכדי להצליח לקדם את התחום הוא לא ממתין לתמריצים כספיים שימשכו יז ע מים או מפעלי הייטק, אלא נוקט בפעולות משלו: "הבאה פיזית, יזומה ועקשנית של המשקיעים, ליווי אישי ושכנוע תוך הצגת עובדות ונתונים על כדאיות כלכלית, עד שיאמינו בעיר ויעמדו בתור להשקיע. אני לא בא ממקום של בכיינות או קיפוח, אלא להיפך, אני אומר ליזמים שנוף הגליל היא מניה חזקה בעלייה. ואם הם ישקיעו בה, הם ירוויחו, וכדאי שימהרו, כי יש הרבה שעומ ע דים בתור ואין מספיק לכולם". כששואלים את פלוט איזה כלים עומדים לרשות ראש עיר בפריפריה כדי למשוך יזמים שיבנו מסחר, תעסוקה והייטק, הוא משיב: "הבי ע רוקרטיה, או יותר נכון חיסול הבירוקרטיה. אימת המשקיעים והיזמים היא התהליכים הביורוקרטיים המייגעים הן ברשות המ ע קומית והן בממשקים עם משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים. אני חוסך להם את הטרטור הביורוקרטי ולוקח אותו על עצמי. בפועל זה אומר שיזם שמגיע עם תו ע כנית או אפילו רעיון ראשוני להעתיק חברת הייטק מהמרכז לנוף הגליל או להקים סניף של רשת מסחר גדולה שיש בה כדי להיטיב עם תושבים ולשפר את איכות החיים, העי ע

רייה מעמידה לרשותו "קומנדו" שמלווה את ההליך הביורוקרטי לרוחב תחומי הפעילות העירונית - הנדסה, רישוי עסקים, תברואה, תכנון ועד לשילוט העסק וחניה. אם נדרשים הקצאת קרקע על ידי משרד הכלכלה או אישורים שנמצאים בתחום משרד הבריאות, איכות הסביבה, קק"ל, רט"ג וכד', אני נכנס לתמונה ומטפל באופן אישי, ואם צריך, מגיע גם למשרדי ההמשלה ולוועדות הכנסת. הצוותים המקצועיים בעירייה יודעים שת ע פקידם להקל על יזמים ומשקיעים בהליכים הביורוקרטיים. לתקתק עבודה, לא להשאיר בקשות במגירה, אלא לטפל בהן מייד". על־ פי נתוני העירייה, השיטה מצליחה; בשנתיים

נתיבות: "אין תוחלת לפיתוח תעסוקה בלי יד אמונה ומכוונת של הממשלה" נתיבות התפתחה בשנים האחרונות ואף חתמה על הסכם גג משמעותי מול המדי ע נה. תחנת הרכבת שהוקמה בעיר, מאפשרת חיבור לשתי נקודות משמעותיות ונגישות משופרת. אלא שראש העירייה יחיאל זוהר מסביר מדוע זו רק ההתחלה. "ההחלטה שקיבלה הממשלה להקים את תוואי הר ע כבת באר שבע־אשקלון־תל אביב, קידמה באופן משמעותי חיבור של הפריפריה למרכז ובמרכזה הנגשת תעסוקה ומקו ע

תומר גלאם: "לאחר פעילות מול הממשלה, הוכרזנו כאזור עדיפות לאומית לתעסוקה, תעשייה וכלכלה, דבר שיצר באופן מיידי הטבות כלכליות למשקיעים"

מות עבודה איכותיים לתושבים. אולם אין 'הקומץ משביע את הארי', ואין תוחלת לפיתוח מקורות תעסוקה איכותיים וטו ע בים לרווחת תושבי האזור ובכלל זה נתי ע בות מבלי שתהיה יד אמונה ומכוונת של הממשלה ליצירת יתרונות יחסיים, שמעו ע דדים השקעות ויזמות באזורי הפריפריה. חובה על הממשלה לגבש תוכניות עבודה אופרטיביות במבט צופה עתיד, איך מקד ע מים תעשייה איכותית לצעירים משכילים ביישובי הפריפריה, והדרך היחידה היא, כאמור, ביצירת יתרון יחסי שכרוך בהט ע בות משמעותיות לעידוד העתקת מפעלים לפארק תעשיות נ.ע.ם, שזה ייעודו ותכלית קיומו". פארק תעשיות נ.ע.ם. נמצא בת ע חום שיפוט העיר נתיבות ומוחזק בשותפות עם חמש רשויות מהאזור. בעוד העירייה

פ � מ 27 האחרונות נקלטו בעיר לא פחות מ ע עלי הייטק וחברות עתירות ידע, ביניהן סו ע לאראדג', סימס, תיקון עולם, אלפא אומגה, כנפית ועוד. עוד מוסיף פלוט, כי לצד הסיוע בקליטה ובמשיכת הגופים השונים, יש לפעול גם במישורים אחרים: "שחרור ביורוקרטי לא עובד לבדו", הוא מבהיר, "המשקיעים והיזמים לא פראיירים, והם לא באים לשים את כספם בעיר בגלל העיניים היפות שלי. הם רואים שהעיר מתפתחת ומתחדשת, הם רואים שהיא מנוהלת בצורה מסודרת, באופן תקין ומק ע צועי, הם רואים את הפרויקטים הלאומיים שמתבצעים בעיר, כמו הרכבת הקלה 'נופית' שנבנית בימים אלה, וקריית הממשלה הח ע 400 דשה שהוקמה בהשקעה של למעלה מ־ מיליון שקל וצפויה להיפתח בחודש אוגוסט הקרוב".

- יום שישי, י"ח בסיון תשפ"ב 17.06.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 8 0