ידיעות הנדל"ן

נדל"ן קהילתי

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

ק

ב

נ

ה

צילום: מור שקיפי-לאטי צילום: רודי אלמוג

חגית לאניאדו, יועצת בכירה לאסטרטגיה ושיווק

הקורונה הפכה את השיתופיות למודל עסקי ולחוויית מגורים בתקופת הקורונה תפסה תאוצה תופעה נדל"נית חדשה-ישנה. לא מדובר בבריחה מהעיר הצפופה אל המרחבים הפתוחים וגם לא בפריחה המחודשת ברכישת צמודי קרקע בהשוואה לדירות במגדלים, אלא דווקא במוצר שקשה לתמחר או למדוד: פריחת הקהילה. יותר ויותר חברות יזמיות וקבלנים, שבעבר בדרך , למסור 4 כלל היו מחכים לקבל טופס את המפתחות לרוכש וללכת כמה שיותר מהר ורחוק, משקיעים כיום מיליוני שקלים דווקא בשכלול חוויית המגורים וביצירתקהילתיותשכונתית ושיתופית, שתימשך גם ביוםשאחרי מסירת הדירה. העניין הגובר של חברות הנדל"ן הגדולות במתן שירותי קהילה מוכיח: הקורונה לא הרגה את השיתופיות – היא הפכה אותה למודל עסקי ולחווייתמגורים. אם בעבר הרעיון הקהילתי היה קיים רק במושבים ובקיבוצים, כעת, הודות לפרויקטים רבים המבוססים על עירוב שימושים, הוא מחולל שינוי גם במרכזי הערים. קמפיינים רבים מדגישים עירוב שימושים, רעיונותשל "להיות חלק מקהילה" ועקרונותשל "לגור איפה שאתה עובד, לעבוד איפהשאתה גר, לעשות הכול עם אנשיםשדומים לך". אנו רואיםשרעיונות אלה מתממשים, לא כגימיק, בפרויקטיםשיש בהם עירוב שימושים אמיתי ויעיל בתכנון הפיזי. כשיש מסחר איכותי בקומת הקרקע, לאונג' עם פינות עבודה שיתופיות, אינטרנט איכותי, חדר כושר, חדר אירועים, פינות פעילות לילדים או גינות קהילתיות לטובת הדיירים, זו תשתית פיזית לייצר קהילה ולקחת את השיתוף צעד קדימה. תקופת הקורונה הביאה אותנו להפנמה של הרעיון, שלפיו הדייר שלנו לא מבקש רק ארבעה קירות ומיקום, אלא גם עולמות תוכן, חוויה קהילתית ותחושה של שייכות והזדהות עם המקום שבו הוא גר – שאנחנו לא יכולים ולא רוצים להשאיר רק בידיים של הרשות המקומית, של הגורל או של איזו קבוצת ווטסאפ. העולם מתקדם ומשתנה, ובהתאם לכך גם מערכת היחסים בין היזם לדייר, שאינה מסתיימת אחרי הבדק, חייבת לקבל יותר עומק. עלינו להבין מה הצרכים של הדיירים שגרים בדירה שמכרנו להם, ולשאוף להעניק להם את חוויית המגורים הטובה ביותר.

מסיבת דיירים בשכונת בצוותא בחריש

ואולי בעיקר – 'אנשים, אנשים, אנשים'".

חתונה וברית במועדון דיירים ובגינה משותפת

מתחם "הרובע" של חברת גולדן ארט ברו ־ בע האומנים בחיפה מעניק זווית קהילתית אחרת המתייחסת לשוכרי דירות. מדובר בניינים 3 דירות ב־ 198 בפרויקט, הכולל קומות, כאשר אחד מהבניינים, שבו 9 בני דירות, מיועד להשכרה ארוכת טווח. 131 הבניין המדובר החל להתאכלס באוקטובר בדיירים יחידים, זוגות צעירים, 2019 משפחות ופנסיונרים, רובם הגיעו לפ ־ רויקט ללא היכרות מוקדמת ביניהם. רז רוזנטל, מנהל שיווק ופיתוח עסקי בחברת גולדן ארט שבנתה ומנהלת את הבניין, מסביר כיצד מהלך קהילתי הוביל לגיבוש בפרויקט: "בשלב הראשון בין הדיירים שהגיעו לא היה כל קשר מוקדם. העוב ־ דה שדאגנו בתכנון מוקדם להניח תשתית פיזית לאינטראקציה בין הדיירים, וכללנו בבניין מועדון דיירים, חדר כושר וגינה פנימית פרטית – הם אלו שהביאו ליצי ־ רת הקשרים החברתיים הראשוניים ותרמו לגיבוש הקהילה. מתוך רצון לעודד את הקהילתיות, קיימנו בחג החנוכה, שנערך כחודשיים לאחר פתיחת הבניין, אירוע דיירים. 30 הדלקת נרות, בו השתתפו כ־ זה היה הגרעין שהיווה את תחילת הקהילה. עם הזמן התהליך של חבר מביא חבר ואפי ־ לו קרוב משפחה תפס תאוצה משמעותית, ובאירוע שערכנו בפורים כמות הדיירים כבר הייתה הרבה יותר גדולה. הדיירת הראשונה שנכנסה לפרויקט פתחה קבו ־ צת ווטסאפ לכל הדיירים, והקבוצה הזאת היא הבסיס למגוון פעילויות משותפות ולעזרה הדדית. מדובר למעשה בשכונה

תושבי שכונת בצוותא בחריש מקימים גינה קהילתית

300 בתוך בניין, שכיום מתגוררים בו כ־ איש, עם חברויות אמיתיות, שכוללות גם נסיעה משותפת לנופש". רוזנטל מוסיף שבתקופת הקורונה התחדד היתרון של הקהילתיות: "כשכולם היו סגורים בבתים, לדיירי הרובע היו מועדון דיירים וגינה פרטית, שבה הם יכלו להיפגש, כמובן בהתאם להנחיות. המציאות הזו העצימה את החיבור בין האנשים, שרוצים להיות חלק מהקהילה. כיום גם דיירים חדשים בבניין מצטרפים מיד לקהילה. זכינו גם להיות חלק מסיפור מרגש במיוחד בתקו ־ פת הקורונה, כאשר זוג שגר ברובע היה אמור להתחתן, ובעקבות המצב חתונתו בוטלה. הצענו להם לערוך את האירוע ב � איש במועדון הדיירים ו 30 במתחם, עם גינה, ובכל המרפסות שצופות לחצר הפ ־ נימית, והייתה חתונה מרגשת מאוד. לזוג

נולד ילד – ואת הברית הם בחרו לעשות במועדון הדיירים בבניין". דוגמה נוספת היא שכונת גבעת אלונים בקרית אתא. במקרה הזה הקהילתיות אינה נחלת פרויקט מסוים, כי אם שכונה שלמה, וגם כאן יזמים מהשכונה מוסיפים ומתחזקים את הקהילתיות הקיימת. מורן גפניאל מרלי, תושבת השכונה, מסבירה: "גבעת אלונים היא סוג של קיבוץ או יישוב קהילתי, כולם מכירים את כולם, הילדים הולכים ברגל למוסדות החינוך בשכונה, נפגשים אחר הצהריים בגן הש ־ עשועים או בחוגים, וגם המבוגרים מגו ־ בשים מאוד. יש לי כאן מעגל משפחתי וחברתי, וכשאני צריכה משהו, תמיד יש לי למי לפנות". לדבריה, גם חברת שר ־ ביב נרתמה ליצירת הקהילתיות בשכונה וקיימה "מיזמים חברתיים, כמו היריד המסורתי בתחילת שנת הלימודים, מסיבת מרפסות בזמן קורונה, העדלאידע השכו ־ נתית ועוד. ישנן גם פעילויות קהילתיות מקסימות ביוזמת הדיירים, כמו קבוצות כדורגל שכונתיות, מיזם 'סירי לידה', המשמר השכונתי ועוד". שרה אילין, סמנכ"לית השיווק והמכי ־ רות בחברת שרביב, מרחיבה: "קהילתיות היא אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על בחירת מקום המגורים. שכונה קהילתית

אודי לוי: "זה אומנם דור דיגיטלי, אך הרבה יותר משתף, והקהילה, מתברר, חשובה לו. אנו מזהים משנה לשנה כיצד חוויית המגורים משתנה"

צילום: תומר חומפס

- יום שישי, י"ח בסיון תשפ"ב 17.06.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 8 8